מאמרים נבחרים בנושא דמוקרטיה ושלטון החוק
מטרת המאגר היא להנגיש בעברית תקצירים של מאמרים אקדמיים שהתפרסמו באנגלית בנושא דמוקרטיה ושלטון החוק. המאגר כולל תקצירים של 1832 מאמרים.
נושאים מרכזיים
חוקתיות, בתי משפט ושלטון החוק
מאמרים על ביקורת שיפוטית, רפורמות חוקתיות, איזונים ובלמים והגנה מוסדית על זכויות.
529 תקצירים בנושא
נסיגה דמוקרטית ופופוליזם
מאמרים על שחיקת מוסדות, פופוליזם סמכותני, משברים משטריים והצטברות צעדים שמחלישים דמוקרטיה.
331 תקצירים בנושא
זכויות, שוויון ומיעוטים
מאמרים על זכויות אדם, שוויון אזרחי, הדרה, מגדר, מיעוטים והקשר בין זכויות לבין דמוקרטיה ליברלית.
868 תקצירים בנושא
מוסדות, חברה אזרחית ושירות ציבורי
מאמרים על כנסת, שירות ציבורי, עמותות, איגודי עובדים, כלכלה ומנגנוני פעולה קולקטיבית בדמוקרטיה.
843 תקצירים בנושא
מוסדות דמוקרטיים ושגשוג כלכלי
מאמרים על הקשר בין מוסדות דמוקרטיים, שלטון החוק, זכויות קניין, מימון, מדיניות ציבורית, אמון וצמיחה או רווחה כלכלית.
222 תקצירים בנושא
דעת קהל, קיטוב ואלימות פוליטית
מאמרים על עמדות ציבוריות, תמיכה בנסיגה דמוקרטית, קיטוב, זהות פוליטית והצדקת אלימות פוליטית.
545 תקצירים בנושאתקצירים נבחרים
מאמר חדש
כיצד סיקרה הטלוויזיה את מחאת הדרוזים נגד חוק הלאום?
ניסים כץ בוחן כיצד חדשות הטלוויזיה בישראל פירשו את מחאת הדרוזים נגד חוק הלאום של 2018 ואת המתח שבין לאומיות אתנית לשוויון אזרחי. המחקר מבוסס על ניתוח תוכן איכותני של 42 קטעי חדשות בפריים־טיים ששודרו בין 19 ביולי ל־31 בדצמבר 2018 בכאן 11, קשת 12, רשת 13 וערוץ 20. כל הקטעים תומללו עם רכיבים חזותיים וקוליים וקודדו בתהליך משולב של קטגוריות תאורטיות וקטגוריות שעלו מן הנתונים. נמצאו ארבע מסגרות: הברית שהופרה, שהציגה את הדרוזים כחיילים וכאחים לנשק שנבגדו; הזירה הפוליטית, שהכניסה את המחאה לסיפור מפלגתי של הגנת הדמוקרטיה או ניצול ציני בידי השמאל; המפנה הרגשי, שהעמיד במרכז עדויות כאב, מדים ודגלי ישראל; והעדשה המקוטבת, שבה ערוצי המיינסטרים הציגו משבר לאומי לגיטימי ואילו ערוץ 20 צמצם את המחאה והטיל ספק באותנטיות שלה. כץ מכנה את האסטרטגיה מחאה פטריוטית: קבוצת מיעוט משתמשת בערכי המדינה, בשירות צבאי ובשיח אזרחות רפובליקני כדי לדרוש הכללה ולא כדי לדחות את הסדר הלאומי כולו. האסטרטגיה הקשתה על התקשורת להפעיל מסגרות רגילות שמציגות מפגינים כסוטים, אלימים או אנטי־לאומיים, ולכן העניקה לדרוזים גישה, אמפתיה ולגיטימציה גבוהה. בה בעת היא התנתה את ההכרה בהוכחת תרומה והקרבה, דחקה לשוליים תביעה אוניברסלית לשוויון ואפשרה לתקשורת להמיר ביקורת על היררכיה אתנו־לאומית בסיפור רגשי או מפלגתי. העובדה שהחוק לא בוטל או תוקן בעקבות המחאה משמשת במאמר ראיה לגבולות ההון הסמלי של השירות הצבאי. המחקר אינו מודד כיצד צופים פירשו את הסיקור, אינו כולל עיתונות, רדיו או רשתות חברתיות ומסתיים בדצמבר 2018, ולכן הוא מסביר את בניית המסר התקשורתי ולא את מלוא השפעתו או את התפתחות המאבק בשנים שאחר כך.
לקריאת העמוד
התנחלות בגדה המערבית ואתוס הדיור הציוני
המאמר מנתח את המעבר מדיור כאתוס של מקלט לאומי ואישי לדיור כאקט פוליטי בעימות הישראלי־פלסטיני. הוא מדגיש שהמתנחלים המוקדמים ביקשו להפוך את הגדה המערבית ממרחב צבאי למולדת אזרחית, אך בכך הדיור עצמו נעשה מושא מרכזי של הקונפליקט.
לקריאת העמוד
איך חוקתיות מעצבת את הדמוקרטיה הישראלית?
המאמר מופיע בפרק העוסק בישראל בתוך הספר Constitution Writing, Religion and Democracy, בחלק המוקדש לכתיבת חוקות ודת במזרח התיכון העכשווי. מן המקורות וההפניות סביב הפרק עולה שהדיון משלב שאלות של מהפכה חוקתית, חוקי יסוד, ניסיונות לגבש חוקה בהסכמה רחבה, יחסי חרדים ובית המשפט העליון, מאבקי מיעוטים לשוויון במדינה אתנית, והשפעות חברתיות של גלי הגירה. לכן תרומתו היא בהבנת הקושי הישראלי להגיע להסדר חוקתי מוסכם כאשר מחלוקות על דת, זהות וזכויות משתלבות במבנה הדמוקרטי.
לקריאת העמוד
כשהקיר ליד הקלפי נכנס להצבעה: ההשפעה של הסביבה המיידית על בחירת מפלגה
פזית בן־נון בלום, עמית בירנבוים ורן ר' חסין מעבירים את חקר ההקשר האלקטורלי מרמת השכונה אל המטרים והשניות שלפני הטלת הפתק. הם שואלים אם עיטורי בית ספר שאינם תעמולת בחירות מפורשת — דגלים, דמויות לאומיות, פסוקים וסמלים של חג — יכולים להפעיל זהות לאומית, דתית או חילונית ולשנות בחירה בין מפלגות. המחקר כולל חמישה מחקרים משלימים. בתצפית ביום הבחירות לכנסת ה־21 קודדו 142 קלפיות ב־31 בתי ספר ב־12 ערים: ב־44% מן הקלפיות נמצא תוכן לאומי ברור וב־30% תוכן דתי ברור, ונמצאה שונות גם בין קלפיות בתוך אותו בית ספר. שלושה ניסויים שנערכו סמוך לבחירות 2019 השוו סביבת קלפי לאומית, דתית וניטרלית. הראשון השתמש במציאות מדומה ובמדגם סטודנטים סופי של 154 משתתפים; השניים הבאים השתמשו בתמונות מן הסביבה המדומה ובמדגמים סופיים של 446 ושל 1,058 יהודים ישראלים. לא נמצא אפקט ראשי אחיד של הסביבה על כלל המשתתפים. לעומת זאת, בשלושת הניסויים נמצא דפוס מותנה: עיטור לאומי קירב בעיקר מצביעי שמאל בעלי הזדהות לאומית נמוכה או בינונית אל מרכז הגוש, ואילו הסביבה הדתית נטתה להרחיב את הפער בין שמאל לימין ברמות הזדהות לאומית נמוכות, אך דפוס זה היה חלש ופחות יציב. בקלפיות שנצפו הוטלו 57,052 קולות תקפים, ומודל השדה קישר את הקודים הסביבתיים להצבעה ב־138 קלפיות בתוך 30 בתי ספר. תוכן לאומי נקשר להצבעה מתונה יותר בקלפיות שמאליות מובהקות, אך זהו ניתוח מצרפי הנשען על הקצאה מעין־אקראית לפי שמות משפחה ועל שימוש בדפוס ההצבעה כתחליף להזדהות לאומית אישית. גודל האפקט הלאומי ירד מ־d=0.34 בניסוי המציאות המדומה ל־0.21 ול־0.14 בניסויי התמונות, והאפקט הדתי היה קטן ופחות עמיד למפרט המודל. לכן המאמר אינו מראה שקישוט יחיד משנה בהכרח קול, אלא שסביבה שיטתית שהמצביע לא בחר עשויה להטות מעט החלטות של קבוצות מסוימות. החוקרים מציעים לכסות או לאחד סמלים לאומיים ודתיים באזורי הצבעה, ובו בזמן מדגישים שהמחקר נערך בישראל ושאלת ההכללה למדינות ולמוסדות אחרים נשארת פתוחה.
לקריאת העמוד
בוחרים מדמיינים את יום שאחרי הבחירות בתוך שיחה חברתית
המאמר משתמש בבחירות החוזרות בישראל בשנים 2019–2021 כדי להראות שחיזוי רגשי פוליטי אינו רק תהליך פסיכולוגי אישי. על בסיס סקר בן 12 גלים ו-25 קבוצות מיקוד, הניתוח קושר בין ציפיות רגשיות לגבי זהות ראש הממשלה לבין זהות פוליטית, אינטראקציות חברתיות, קיטוב והשתתפות פוליטית.
לקריאת העמוד
מה קורה לדמוקרטיה מקומית כשהמרכז מתערב?
המאמר שואל אם התערבות של השלטון המרכזי בניהול רשויות מקומיות כושלות פוגעת בתפקוד הדמוקרטיה המקומית. הוא מתמקד במדיניות הישראלית של ועדות ממונות, שבה הנהגה מקומית נבחרת מנוטרלת ומוחלפת בוועדה שמונתה מלמעלה. המחקר משווה את מצב הדמוקרטיה לפני ואחרי פעילות הוועדות ב-31 רשויות מקומיות, מול קבוצת ביקורת של 191 רשויות, לאורך ארבע מערכות בחירות בשנים 2003-2018. בניגוד לציפייה אפשרית, הממצאים מראים שהוועדות הממונות לא פגעו במימוש הדמוקרטיה המקומית, ובחלק מהמקרים אף שיפרו אותו.
לקריאת העמוד