כשהקיר ליד הקלפי נכנס להצבעה: ההשפעה של הסביבה המיידית על בחירת מפלגה
פזית בן־נון בלום, עמית בירנבוים ורן ר' חסין משלבים תצפיות, מציאות מדומה ותוצאות אמת כדי לבדוק אם עיטורים לאומיים ודתיים בבתי ספר משפיעים על ההצבעה
גם עיטור שאינו תעמולה עשוי להיכנס אל מאחורי הפרגוד: סמלים לאומיים ליד הקלפי קירבו בעיקר מצביעי שמאל בעלי הזדהות לאומית נמוכה אל המרכז, אך האפקט היה קטן ומותנה.
מהי שאלת המחקר?
החוקרים שואלים אם הסביבה הפיזית המיידית שבה אדם מצביע יכולה להשפיע על בחירתו, גם כאשר אין בה כרזה מפלגתית או תעמולה גלויה. מוקד הניתוח הוא הטווח הזעיר של מטרים ושניות במסדרון, בחדר ההמתנה ובתא ההצבעה.
השאלה חשובה מפני שקלפיות רבות מוצבות בבתי ספר, שבהם נשארים על הקירות דגלים, ציורי תלמידים, פסוקים ותצוגות היסטוריות. המאמר בודק אם תוכן תמים לכאורה מפעיל זהויות פוליטיות בדיוק ברגע שבו מתקבלת החלטה אזרחית.
מהם סמלים לאומיים ודתיים ״תמימים״?
תוכן לאומי כלל בין היתר דגלי ישראל, דמויות של מנהיגים, אירועים בתולדות המדינה ואנדרטאות לבוגרי בית הספר שנפלו במלחמות או בפיגועים. תוכן דתי כלל רבנים וחכמים, פסוקים, תשמישי דת וסמלים של חגים יהודיים.
הכינוי ״תמים״ אינו אומר שהתוכן חסר משמעות, אלא שהוא חלק שגרתי מן העיצוב החינוכי ולא הוצב כתעמולת בחירות. דווקא העדר הכוונה המפלגתית המפורשת מקשה על מצביעים ועל רגולטורים לזהות בו השפעה אפשרית.
כיצד זהות לאומית יכולה לשנות בחירה מפלגתית?
המאמר נשען על תפיסה של זהויות מרובות: אדם יכול להיות מזוהה בו בזמן עם מפלגה, גוש אידאולוגי, הלאום וזהות דתית או חילונית. רמז סביבתי עשוי להבליט זהות אחת ולהפחית זמנית את מרכזיותה של אחרת.
החוקרים ציפו שסמל לאומי יפעיל זהות־על משותפת ויקרב מצביעים אל מרכז הגוש שלהם, במיוחד כאשר ההזדהות הלאומית אינה חזקה מראש. בקרב בעלי הזדהות לאומית גבוהה, יום הבחירות עצמו עשוי כבר להפעיל את הזהות הזאת ולכן נותר פחות מקום להשפעה נוספת של הקיר.
כיצד נבנתה סדרת חמשת המחקרים?
מחקר 1 תיעד את העיצוב בקלפיות אמת; מחקרים 2–4 הקצו משתתפים באקראי לסביבה לאומית, דתית או ניטרלית; ומחקר 5 קישר את התצפיות לתוצאות אמת ברמת הקלפי. החיבור בין תצפית, ניסוי ושדה נועד לבדוק את אותה טענה באמצעות מקורות ראיה בעלי חוזקות שונות.
ההשערות, התכנון וניתוחי הניסויים נרשמו מראש, ובמאמר מופיעות גם בדיקות עמידות ומפרטים חלופיים. עם זאת, מחקר השדה אינו ניסוי אקראי מלא והניסויים מדדו הצבעה מדומה סמוך לבחירות, ולכן אין לראות בכל הרכיבים אותה רמת זיהוי סיבתי.
מה נמצא בתצפית על קלפיות בבתי ספר?
ביום הבחירות של 9 באפריל 2019 ביקרו עוזרי מחקר ב־142 קלפיות בתוך 31 בתי ספר ב־12 ערים וקודדו את עוצמת התוכן הלאומי, הדתי והעיצוב הכללי בסולם של אחת עד חמש. רק 17% מן הקלפיות היו נטולות עיטור לחלוטין, ו־23% היו ללא תוכן לאומי וללא תוכן דתי כאחד.
תוכן לאומי ברור, בדרגות שלוש עד חמש, נמצא ב־44% מן הקלפיות ותוכן דתי ברור ב־30%; תוכן חזק או חזק מאוד נמצא ב־27% וב־15% בהתאמה. גם בתוך אותו בית ספר נמצאה שונות, ולכן כתובת בית הספר לבדה אינה מתארת את מה שכל מצביע ראה בדרכו לחדר המסוים.
כיצד דימו החוקרים את דרך ההצבעה?
החוקרים בנו שלוש גרסאות של בית ספר תלת־ממדי ושינו רק חמישה רכיבים: שם וסמל בית הספר, פסל בחצר, ציור קיר בכניסה, עבודת תלמידים ליד הקלפי ועיטור בתוך החדר. בגרסה הלאומית הופיע תוכן לאומי, בגרסה הדתית תוכן דתי ובגרסת הביקורת תוכן ניטרלי.
במחקר 2 המשתתפים הרכיבו משקפי HTC Vive, הלכו במסלול המדומה והטילו פתק שעוצב לפי הבחירות הקרובות. במחקרים 3 ו־4 הוצגה סדרת תמונות מאותו מודל במחשב, וכך נשמר התוכן תוך מעבר למדגמים גדולים ומייצגים יותר של יהודים ישראלים.
מי השתתף בניסויים ומה נמדד?
המדגם הסופי במחקר המציאות המדומה כלל 154 סטודנטים, והמדגמים הסופיים בשני ניסויי הרשת כללו 446 ו־1,058 משתתפים בני 18 ומעלה. המחקרים השלישי והרביעי גויסו באמצעות פאנל ונבנו כדי לשקף טוב יותר את התפלגות הדתיות באוכלוסייה היהודית.
בחירת המפלגה קודדה על סולם משמאל לימין מאחת עד שבע, ולאחר משימת הסחה נמדדו אידאולוגיה, דתיות והזדהות עם הלאומיות הישראלית. משתתפים שזיהו את מטרת המניפולציה הוצאו מן הניתוח הראשי, והחוקרים דיווחו גם בדיקות ללא ההוצאה הזאת.
מה נמצא לגבי הסביבה הלאומית?
לא נמצא שסביבה לאומית הזיזה את כלל המצביעים ימינה או שמאלה באופן אחיד. במקום זאת נמצאה בשלושת הניסויים אינטראקציה בין הסביבה, האידאולוגיה ורמת ההזדהות הלאומית.
בקרב בעלי הזדהות לאומית נמוכה או בינונית, בעיקר מצביעי שמאל, העיצוב הלאומי נקשר לבחירה קרובה יותר למרכז; בקרב בעלי הזדהות גבוהה האפקט היה קטן או לא מובהק. הדפוס מתאים להשערת הזהות המשותפת, אך אינו מוכיח איזה תהליך פסיכולוגי התרחש אצל כל משתתף.
מה נמצא לגבי הסביבה הדתית?
הסביבה הדתית נטתה להרחיב את הפער: מצביעי שמאל בעלי הזדהות לאומית נמוכה נעו שמאלה ומצביעי ימין דומים נעו ימינה. במאגר המאוחד האינטראקציה המשולשת הייתה מובהקת, אך ברמת כל ניסוי בנפרד רמת המובהקות לא הייתה עקבית.
נמצא גם שבמחקרים 3 ו־4 הסביבה הדתית הפחיתה הצבעה למפלגות הגדולות ועודדה בחירה במפלגות קטנות בעלות עמדה מפורשת יותר ביחסי דת ומדינה. החוקרים עצמם מדגישים שהאפקט הדתי חלש יותר, רגיש יותר למפרט ולעיתים תלוי באופן שבו סמל דתי נתפס גם כסמל לאומי־ציוני.
האם ההשפעה נשמרה עד יום הבחירות?
לאחר בחירות ספטמבר פנו החוקרים שוב למשתתפי מחקר 4 וקיבלו נתוני הצבעה בפועל מ־835 מהם. לא נמצא אפקט מתמשך של תנאי הלאומיות, ואחת האפשרויות שמציעים המחברים היא שרבים נחשפו שוב לתוכן לאומי בקלפי האמיתית.
לעומת זאת, חשיפה מוקדמת לתנאי הדתי נקשרה לירידה בהצבעה לשתי המפלגות הגדולות, כחול לבן והליכוד. זהו ניתוח המשך עם נשירה של משתתפים, ולכן הוא מחזק דפוס מסוים אך אינו שקול לניסוי חדש ביום הבחירות עצמו.
מה מלמד מחקר השדה על קולות אמת?
ב־142 הקלפיות שנצפו הוטלו 57,052 קולות תקפים ל־40 מפלגות, ומודל הרגרסיה כלל 138 קלפיות בתוך 30 בתי ספר. החלוקה בין קלפיות בתוך בית ספר נעשתה לפי סדר אלפביתי של שמות משפחה, ולכן החוקרים מתייחסים לחשיפה השונה כאל הקצאה מעין־אקראית בתוך המוסד.
תוכן לאומי נקשר להצבעה קרובה יותר למרכז ב־19 קלפיות בעלות דפוס שמאלי מובהק, אך לא בקלפיות האחרות; תוכן דתי הראה בשדה דפוס דומה ולא את הקיטוב שנמצא בחלק מן הניסויים. זהו קשר ברמת הקלפי, וההנחה שמצביעי קלפי שמאלית הם גם בעלי הזדהות לאומית נמוכה היא תחליף מצרפי ולא מדידה אישית.
כמה גדולים ויציבים האפקטים?
האפקט המאחד של הסביבה הלאומית היה בינוני בניסוי המציאות המדומה ונחלש בניסויי התמונות: d=0.34, אחריו 0.21 ולבסוף 0.14. החוקרים מציינים שהשפעות הקשר על הצבעה הן בדרך כלל צנועות, ושלא נמצא אפקט ראשי על כלל המדגם.
דפוס הלאומיות שרד כמה בדיקות קידוד ומפרטים חלופיים, ואילו דפוס הדת היה פחות עמיד. גם אפקט קטן עשוי להיות רלוונטי במרוץ צמוד, אך המאמר אינו מחשב כמה מושבים או קולות שינו הסמלים בבחירות ארציות.
אילו מגבלות מחייבות זהירות?
כל המחקרים נערכו בישראל ורוב הניסויים כללו יהודים ישראלים, ולכן לא ידוע אם אותם סמלים יפעילו אותן זהויות במדינות, מיעוטים או שיטות מפלגתיות אחרות. המציאות המדומה והתמונות מבודדות את הרמז היטב, אך אינן משחזרות לחץ, תור, שיחה וחשאיות של קלפי אמיתית.
במחקר השדה אין מדד אישי של זהות ואין הקצאה אקראית של בתי ספר או עיצוב; ייתכן שסביבת בית הספר קשורה להקשר חברתי רחב יותר. נוסף על כך, התקציר מכנה את מחקר השדה בדיקה של הבחירות לכנסת ה־22, בעוד פרק השיטות מזהה במפורש את 9 באפריל 2019 ואת הכנסת ה־21, והסיכום כאן נשען על תיאור השיטות המפורט.
מהי ההמלצה המוסדית?
המחברים מציעים לבחון הטיה סביבתית לפי ארבעה תנאים: מסר שיטתי, יכולת ממשית להשפיע, חשיפה לקהל גדול והעדר בחירה או יכולת להתגונן מפני החשיפה. לפי אמת מידה זו, עיטור קבוע של בית ספר עשוי להיות בעייתי יותר מסמל מקרי של אדם יחיד.
הפתרון המוצע פשוט יחסית: לכסות או להסיר תוכן לאומי ודתי בסביבת ההצבעה, או לאחד את הסמלים ההכרחיים כך שכל מצביע ייחשף לאותו הקשר. ההמלצה זהירה משום שהאפקטים קטנים וההכללה אינה מוכחת, אך היא מבקשת להגן על ניטרליות הקלפי בעלות נמוכה.
היכן אפשר לקרוא את המאמר המלא?
גרסת הפרסום המלאה זמינה להורדה מרשומת Zenodo הפתוחה. הקובץ כולל 13 עמודים, את הכותרת וה־DOI המדויקים ואת שיוכם של שלושת המחברים לאוניברסיטה העברית.
פרטי המאמר והקישור לגרסת הרשומה זמינים גם דרך ה־DOI הרשמי. רשומת המאגר מציינת את 4 בספטמבר 2023 כתאריך הפרסום, בעוד הכרך המודפס מזוהה כנובמבר 2023.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 12 בספטמבר 2026