מאמרים נבחרים בנושא דמוקרטיה ושלטון החוק

מאמר חדש

בקרב להט״ב בישראל גיל מבוגר יותר נקשר לפחות בדידות וליותר חוסן

Raphael Eppler-Hattab, Yitschak Shnoor, Ayelet Berg-Warman, Hyun-Jun Kim

המאמר מנתח שאלון מקוון של 231 מבוגרים להט״בים בישראל בגילי 19-81, שנאסף בשנת 2022 במסגרת Global Pride Project. הממצאים קושרים גיל מבוגר יותר לפחות בדידות וליותר תמיכה חברתית, חוסן ואיכות חיים, ומדגישים את תפקידן של רשתות חברתיות, חשיפת זהות ומעורבות קהילתית.

לקריאת העמוד

התנחלות בגדה המערבית ואתוס הדיור הציוני

Yael Allweil

המאמר מנתח את המעבר מדיור כאתוס של מקלט לאומי ואישי לדיור כאקט פוליטי בעימות הישראלי־פלסטיני. הוא מדגיש שהמתנחלים המוקדמים ביקשו להפוך את הגדה המערבית ממרחב צבאי למולדת אזרחית, אך בכך הדיור עצמו נעשה מושא מרכזי של הקונפליקט.

לקריאת העמוד

נסיגה דמוקרטית בישראל

מנחם מאוטנר

הפרק ממוקם בקובץ משנת 2021 העוסק במשפט בזמן משבר חוקתי, לצד פרקים על משברי שלטון חוק וחוקתיות במדינות אחרות. מתוך המידע המופק אפשר לתאר בבטחה את מסגרת הדיון: נסיגה דמוקרטית בישראל נבחנת כחלק משיחה רחבה על דמוקרטיה, מערכת המשפט, זכויות אדם, שלטון החוק וחוקה. החומר הזמין אינו מספק פירוט מלא של טענות הפרק עצמו, ולכן הסיכום הציבורי צריך להישאר זהיר ולא לייחס למאמר מנגנונים ישראליים ספציפיים שלא הופיעו בעדות הטקסטואלית.

לקריאת העמוד

כשהקיר ליד הקלפי נכנס להצבעה: ההשפעה של הסביבה המיידית על בחירת מפלגה

Pazit Ben-Nun Bloom; Amit Birenboim; Ran R. Hassin

פזית בן־נון בלום, עמית בירנבוים ורן ר' חסין מעבירים את חקר ההקשר האלקטורלי מרמת השכונה אל המטרים והשניות שלפני הטלת הפתק. הם שואלים אם עיטורי בית ספר שאינם תעמולת בחירות מפורשת — דגלים, דמויות לאומיות, פסוקים וסמלים של חג — יכולים להפעיל זהות לאומית, דתית או חילונית ולשנות בחירה בין מפלגות. המחקר כולל חמישה מחקרים משלימים. בתצפית ביום הבחירות לכנסת ה־21 קודדו 142 קלפיות ב־31 בתי ספר ב־12 ערים: ב־44% מן הקלפיות נמצא תוכן לאומי ברור וב־30% תוכן דתי ברור, ונמצאה שונות גם בין קלפיות בתוך אותו בית ספר. שלושה ניסויים שנערכו סמוך לבחירות 2019 השוו סביבת קלפי לאומית, דתית וניטרלית. הראשון השתמש במציאות מדומה ובמדגם סטודנטים סופי של 154 משתתפים; השניים הבאים השתמשו בתמונות מן הסביבה המדומה ובמדגמים סופיים של 446 ושל 1,058 יהודים ישראלים. לא נמצא אפקט ראשי אחיד של הסביבה על כלל המשתתפים. לעומת זאת, בשלושת הניסויים נמצא דפוס מותנה: עיטור לאומי קירב בעיקר מצביעי שמאל בעלי הזדהות לאומית נמוכה או בינונית אל מרכז הגוש, ואילו הסביבה הדתית נטתה להרחיב את הפער בין שמאל לימין ברמות הזדהות לאומית נמוכות, אך דפוס זה היה חלש ופחות יציב. בקלפיות שנצפו הוטלו 57,052 קולות תקפים, ומודל השדה קישר את הקודים הסביבתיים להצבעה ב־138 קלפיות בתוך 30 בתי ספר. תוכן לאומי נקשר להצבעה מתונה יותר בקלפיות שמאליות מובהקות, אך זהו ניתוח מצרפי הנשען על הקצאה מעין־אקראית לפי שמות משפחה ועל שימוש בדפוס ההצבעה כתחליף להזדהות לאומית אישית. גודל האפקט הלאומי ירד מ־d=0.34 בניסוי המציאות המדומה ל־0.21 ול־0.14 בניסויי התמונות, והאפקט הדתי היה קטן ופחות עמיד למפרט המודל. לכן המאמר אינו מראה שקישוט יחיד משנה בהכרח קול, אלא שסביבה שיטתית שהמצביע לא בחר עשויה להטות מעט החלטות של קבוצות מסוימות. החוקרים מציעים לכסות או לאחד סמלים לאומיים ודתיים באזורי הצבעה, ובו בזמן מדגישים שהמחקר נערך בישראל ושאלת ההכללה למדינות ולמוסדות אחרים נשארת פתוחה.

לקריאת העמוד

נשיאות אסתר חיות הפכה לזירת מבחן להגנה חוקתית על הדמוקרטיה

Yaniv Roznai, Shani Schnitzer

המאמר מציב את כהונת אסתר חיות כנשיאת בית המשפט העליון בתוך סדרה מתמשכת של משברים חוקתיים בישראל. לטענת המחברים, התנועה הפופוליסטית שחקה את הסדר הדמוקרטי, והממשלה והכנסת פעלו לעיתים ככוח פוליטי אחד מול בית המשפט. תחת לחץ אישי ומוסדי, חיות פיתחה אסטרטגיות שיפוטיות שאפשרו לבית המשפט לשמר ואף לחזק את כוחו, בעיקר באמצעות יישום תקדימי ונועז של ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.

לקריאת העמוד

זכויות אדם בישראל

Aharon Barak

המאמר טוען שהמהפכה החוקתית בישראל לא השפיעה רק על הרשות השופטת, האוכפת את ההגנה על זכויות אדם, אלא גם על הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. לפי הניתוח, הצעות חוק ופעולות ממשלה נבחנות בזהירות רבה יותר כדי לוודא שהן עומדות בדרישות חוקתיות. המאמר מרחיב את הדיון גם לשיח הציבורי בישראל, להגנת זכויות האדם בשטחים שישראל מחזיקה מאז 1967, ולתפקיד הזכויות בתקופות של פעילות טרור.

לקריאת העמוד