כשתוכנית האזרחות מתחלפת עם השלטון: שני דגמים מתחרים של צעיר דמוקרטי בפולין

ניתוח תוכניות הליבה HiT ו־EO מזהה מעבר מידע לאומי־שמרני קבוע מראש אל שקיפות, חשיבה ביקורתית ופעולה אזרחית — אך גם סכנה של יישום לא אחיד ושל הפיכת הכיתה לזירת קיטוב

מאמר: Educational reforms and political polarization: competing visions of citizenship education and youth engagement in Poland

חוקרות/ים: Martyna Elerian; Miri Yemini; Katarzyna Jasikowska

כתב עת: Journal of Curriculum Studies, 57(6), 717–737

תאריך: פורסם אונליין: 22 באוגוסט 2025; כרך 57, גיליון 6, עמ׳ 717–737

DOI: https://doi.org/10.1080/00220272.2025.2548311

תוכנית אזרחות אינה כלי ניטרלי: היא קובעת אם תלמידים יקבלו סיפור לאומי סגור או מיומנויות לחלוק, לפקח ולהשפיע — וגם מי יוכל לממש אותן בפועל.

מה משוות החוקרות?

המחקר משווה שני מסמכי תוכנית ליבה לאומיים שנוצרו בידי ממשלות פולניות עוקבות ובעלות כיוון אידאולוגי מנוגד. HiT הונהגה ב־2022 תחת ממשלת מפלגת חוק וצדק הימנית, ואילו EO פותחה תחת הממשלה המרכז־שמאלית שקמה לאחר בחירות 2023 ונועדה להתחיל בספטמבר 2025.

אלה אינם רק ספרי לימוד לבחירה אלא תוכניות ליבה שקובע שר החינוך כחלק מן המסגרת המשפטית המרכזית. יעדי הלמידה שלהן אינם נתונים למשא ומתן, וספרי לימוד והערכה אמורים להיגזר מהם, ולכן לשינוי יש השפעה מערכתית רחבה.

כיצד נותחו שתי תוכניות הליבה?

החוקרות ביצעו לכל מסמך ניתוח תמטי נפרד לפי המתודולוגיה של בראון וקלארק. הן התחילו בקודים שמקורם בספרות על חינוך אזרחי, אך אפשרו לתמות נוספות לעלות מקריאה צמודה של הטקסטים.

הקידוד התמקד באזרחות וממשל, השתתפות ואקטיביזם צעיר, מיומנויות כמו דיון וקבלת החלטות, ובמבט לאומי לעומת גלובלי. נספח המאמר מפרט את מערך הקידוד, וההשוואה נעשתה בין רעיונות מקבילים גם כאשר מבנה התוכניות אינו זהה.

מה מוסיפים רעיונות, זירות, שחקנים, שפה ולגיטימציה?

חמשת הממדים לקוחים ממסגרת של מוסדיות דיסקורסיבית. הם מאפשרים לשאול אילו תפיסות אזרחות מקודמות, באילו רמות לאומיות או גלובליות, מי מוסמך לדבר, באיזו לשון מוצגת המדיניות וכיצד מצדיקים אותה.

כך תוכנית לימודים נקראת כתוצר של מאבק מוסדי ולא כאוסף נושאים ניטרלי. למשל, אותה מילה כמו ״פטריוטיות״ יכולה להצדיק נאמנות למסורת קבועה או לעודד תלמיד להגדיר בעצמו אחריות לקהילה המקומית והלאומית.

איזו דמות אזרח מציגה HiT?

HiT משלבת ידע על חברה, פוליטיקה ומשפט עם דגש כבד על ההיסטוריה הפולנית אחרי 1945, על משפחה, נצרות, מורשת וזהות לאומית. היא מבקשת לטפח מעורבות ברוח פטריוטיות המוגדרת כאהבת מולדת המעוצבת במסורת הרפובליקה הפולנית.

החוקרות מתארות מודל של העברת ידע וערכים קבועים מראש: התלמיד נדרש להסביר ולהבחין לפי מסגרת נתונה יותר מאשר לגבש עמדה ולערער עליה. התוצאה היא אזרח נאמן ובעל ידע, אך עם מרחב מצומצם יותר לסוכנות ביקורתית.

איזו דמות אזרח מציגה EO?

EO מציבה כמטרה הכנה למעורבות אזרחית מודעת ואחראית בחברה דמוקרטית. היא מפרטת שש מיומנויות: אוריינות מידע, גיבוש עמדה, דיאלוג מכבד, פתרון בעיות חברתיות, השפעה אזרחית ויכולת לפעול מול המינהל.

התלמיד אינו רק לומד כיצד המדינה פועלת אלא נדרש לחקור, לשאול, לדון ולפעול. הפטריוטיות מוצגת גם דרך זהות מקומית, קהילה ואחריות, ולכן אינה מוגבלת לקבלת סיפור לאומי יחיד.

כיצד שונות התוכניות בהוראת דמוקרטיה ושלטון החוק?

שתיהן מלמדות שפולין היא מדינה דמוקרטית הנשלטת בידי חוק וכוללות חוקה, הפרדת רשויות ומבני ממשל. HiT מתייחסת למוסדות באופן כללי יותר ומנגידה דמוקרטיה בעיקר למשטרים טוטליטריים מן העבר.

EO מפרטת את בתי המשפט והטריבונלים ואת משמעותם לאזרח, קושרת דין אזרחי, משפחתי ועבודה לחיי צעירים, ודנה באיומים עכשוויים כמו חדשות כזב וקיטוב. הדגש על שקיפות, פיקוח אזרחי ושחיתות נקרא במאמר גם כתגובה למשברי שלטון החוק בתקופת חוק וצדק.

מה ההבדל ביחס לחברה אזרחית ולמחלוקת?

HiT מזכירה חברה אזרחית, חילוקי דעות, דיאלוג, פשרה וחילופי דעות חופשיים, אך בעיקר כידע שיש להסביר. היחסים מוצגים במידה רבה כקשר ישיר בין אזרח למדינה, ללא מרחב מפורט שבו צעירים משתמשים במחלוקת כדי להשפיע.

EO מבקשת לזהות התנהגויות הבונות או הורסות אמון, לתרגל פתרון סכסוכים, לבדוק תאוריית קשר באמצעות מקורות אמינים ולנתח קיטוב סביב סוגיה ממשית. בכך היא מתייחסת למחלוקת כמיומנות מעשית, אף שהצלחתה תלויה בדרך שבה המורה ינחה דיון טעון.

כיצד מוצגות דת, גיוון ופטריוטיות?

HiT מייחסת לנצרות ולכנסייה הקתולית תפקיד מרכזי בזהות ובהתגברות על הקומוניזם, ומבקשת להשוות פטריוטיות לשוביניזם ולקוסמופוליטיות. ההתייחסות ל״אסלאמיזם״ במקום לאסלאם והעמדת גיוון ושינויי מגדר ומשפחה מול מורשת נוצרית מצמצמות את המבט על מיעוטים.

EO משאירה את הדת פחות מוגדרת אך מזמינה דיון ביחסי מדינה–כנסייה לפני 1989 ואחריה וגיבוש עמדה בנושא. היא מלמדת דינמיקה של ״אנחנו והם״, סטריאוטיפים, דעות קדומות והפליה, ומחברת פטריוטיות גם למורשת שאותה תלמידים מזהים בקהילתם.

מה ההבדל ביחס לזכויות אדם ולאיחוד האירופי?

HiT קושרת זכויות אדם למורשת המערבית־נוצרית ומתייחסת להצהרה האוניברסלית ולאמנה האירופית בעיקר דרך מגבלות על מימוש הזכויות וחובות המדינות. EO מבקשת לזהות הפרות, לדעת כיצד לדווח עליהן ולהשתמש במנגנוני הגנה לאומיים ובין־לאומיים.

בנושא האיחוד האירופי, HiT מדגישה אירועים כמו ברקזיט, דומיננטיות גרמנית והגבלות קורונה ומציירת מסגרת חשדנית יותר. EO מלמדת סמכויות ותהליכים, בוחנת יתרונות ואתגרים של חברות פולין ומציגה לתלמידים דרכים להשתתף ולהשפיע במדיניות אירופית.

כיצד EO הופכת אזרחות לפעולה?

HiT ממליצה על פעילות ועל התנדבות, ולעיתים מגדירה מפגשים ואתרי זיכרון הקשורים למאבק בקומוניזם. EO מחייבת כל תלמיד לבחור ארבע מתוך 18 פעילויות מעשיות ולא מסתפקת בהמלצה כללית.

האפשרויות כוללות התנדבות וקמפיין חברתי, השתתפות בדיון או בהתייעצות ציבורית, מפגש עם רשות, פרסום עמדה בתקשורת מקומית או בית־ספרית, קמפיין בחירות בבית הספר, הצעה לתקציב השתתפותי והכנת מסמכים לרישום מחאה. כך היא הופכת סוכנות אזרחית מתוכן לימוד לתרגול.

מדוע תוכנית משתפת יכולה להיתקל ביישום לא שוויוני?

EO משאירה למורים חופש רב בבחירת דוגמאות, חומרים, מחלוקות ויעדי פעילות, והיא ברובה פקולטטיבית. החופש עשוי לאפשר התאמה והשתתפות אמיתית, אך גם לגרום לכך שבית ספר אחד יפתח דיון ביקורתי ואחר יאמץ את השפה בלבד בלי להעביר כוח לתלמידים.

החוקרות מצפות שהקליטה עשויה להיות שונה בין אזורים עירוניים וליברליים במערב לבין אזורים כפריים ושמרניים בדרום־מזרח. זו השערה על יישום עתידי הנגזרת מן ההקשר הפוליטי, לא ממצא שנמדד בכיתות.

אילו קשיים ניצבים בפני המורים?

שינוי מהיר ותוכנית עתירת פעילות דורשים הכשרה, זמן, ביטחון מקצועי ומשאבים לדיון בסוגיות שנויות במחלוקת. מורים שלא יקבלו תמיכה עלולים לדלל את יעדי EO או לחזור לדגם בטוח ומסורתי יותר של העברת ידע.

עידוד אקטיביזם בסביבה מקוטבת עלול גם ליצור עימות עם הורים, מנהלים ורשויות מקומיות, והתוכנית מניחה מידה של בשלות פוליטית אצל תלמידים צעירים. לפיכך סוכנות אינה נוצרת מן הטקסט לבדו; היא תלויה במוסדות המקומיים שמאפשרים או חוסמים אותה.

מדוע קצב השינוי עצמו הוא ממצא דמוקרטי?

לפי לוח הזמנים המתואר במאמר, HiT הונהגה ב־2022, בוטלה ב־2024 ו־EO נועדה להחליפה ב־2025. תלמיד שהחל תיכון עם HiT עשוי אפוא לעבור בתוך שנות לימודיו לתוכנית המבוססת על תפיסה פוליטית הפוכה.

המהירות פוגעת ברצף ובהירות הלמידה ומשאירה מורים בהתאמה מתמדת. ניצחון מועמד המזוהה עם חוק וצדק בבחירות לנשיאות ב־2025 המחיש למחברות שגם הרפורמה החדשה אינה מובטחת ושחינוך אזרחי עלול להמשיך לנוע עם המטוטלת המפלגתית.

מה המחקר אינו יכול לקבוע?

המחקר מנתח שני מסמכי תוכנית ליבה ואינו צופה בשיעורים, מראיין תלמידים ומורים או מודד ידע, סובלנות והשתתפות. EO עדיין לא יושמה בזמן איסוף החומר, ולכן כל טענה על השפעתה בפועל היא תחזית או שאלה פתוחה.

הניתוח גם משווה מסמכים שאינם זהים במבנה: HiT כוללת חומר היסטורי רב, בעוד EO נשענת לעיתים על מקצועות אחרים. המסגרת מאפשרת להשוות רעיונות מקבילים, אך אינה הופכת את שתי התוכניות לניסוי מבוקר.

מהו הלקח לדמוקרטיות מקוטבות?

תוכנית אזרחות מעצבת מי רשאי לדבר, אילו מקורות סמכותיים, מהו פטריוטיזם והאם מחלוקת היא איום או מיומנות. משום כך ממשלות דמוקרטיות, ולא רק משטרים סמכותניים, יכולות להשתמש בחינוך כדי לקדם סוציאליזציה אידאולוגית.

החלופה אינה תוכנית נטולת ערכים, אלא מוסדות שמגינים על רצף, מקצועיות, פלורליזם ובדיקה ביקורתית גם כשהממשלה מתחלפת. סוכנות תלמידים דורשת תוכן משתף, אך גם הכשרת מורים ותנאים שיאפשרו לכל תלמיד לממש אותה בלי שהמיקוד המקומי או המפלגתי יקבע את גבולות הקול.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 9 בספטמבר 2026