האם יותר חברות פרלמנט במפלגה מפחיתות את העוינות כלפיה?
נתונים על 125 מפלגות ב־20 דמוקרטיות מערביות מצביעים על ׳בונוס רגשי׳: תומכי מפלגות דירגו מפלגות יריבות בחום רב יותר ככל ששיעור הנשים במשלחת הפרלמנטרית שלהן היה גבוה יותר.
קרדיט תמונה: מקור התמונה Ministry of Parliamentary Affairs, Government of India GODL-India Wikimedia Commons / Press Information Bureau, Government of India
ב־20 דמוקרטיות מערביות, תומכי מפלגות נטו לדרג יריבות בחום רב יותר כשבמשלחת הפרלמנטרית שלהן היו יותר נשים — קשר רחב ועמיד, אך לא הוכחה לסיבתיות.
מושגי יסוד: קיטוב רגשי וייצוג תיאורי
קיטוב רגשי הוא סלידה, חשדנות או עוינות כלפי תומכי מפלגות יריבות, מעבר למחלוקת על מדיניות. הוא עשוי להתבטא בריחוק חברתי, באפליה כלכלית ובנכונות לסבול הפרת נורמות נגד המחנה האחר.
ייצוג תיאורי מתייחס למידה שבה הרכב הנבחרים משקף מאפיינים של הציבור, ובמקרה זה לשיעור הנשים במשלחת הפרלמנטרית של מפלגה. המאמר בוחן אם ייצוג כזה קשור לאופן שבו דווקא תומכי מפלגות אחרות מרגישים כלפי המפלגה.
מהי השערת ׳הבונוס הרגשי׳ של חברות פרלמנט?
ההשערה קובעת שבתנאים דומים, תומכי מפלגה ירגישו חום רב יותר כלפי מפלגה יריבה ככל ששיעור הנשים בין נבחריה גבוה יותר. זהו בונוס למפלגת־החוץ, ולא טענה שנשים עצמן פחות מקוטבות בכל מצב.
המחברים מציעים שני הסברים אפשריים: נשים נבחרות עשויות לנהוג בסגנון שיתופי ופחות לעומתי, והציבור עשוי לייחס להן חמלה, כישורי פשרה ויושרה. שני המסלולים יכולים לפעול יחד, אך המערך אינו מבחין ביניהם.
מה כולל המאגר שנבנה למחקר?
המאגר מתעד את שיעור הנשים במשלחות הפרלמנטריות של 125 מפלגות ב־20 דמוקרטיות מערביות בין 1996 ל־2017. הוא מחובר ל־81 מחקרי בחירות של CSES שבהם נשאלו אזרחים על קרבתם למפלגה ועל רגשותיהם כלפי מפלגות שונות.
הניתוח העיקרי כולל מפלגות שלהן לפחות ארבעה חברי פרלמנט בשנה שקדמה לסקר, כדי לצמצם בעיות מדידה במפלגות זעירות. בדיקות נספח המכניסות גם מפלגות קטנות יותר אינן משנות את המסקנה המהותית.
מדוע יחידת הניתוח היא צמד מפלגות מכוון?
כל תצפית מייצגת את הדירוג הממוצע שתומכי מפלגה אחת נותנים למפלגה יריבה מסוימת באותה מערכת בחירות. אותו זוג נכנס פעמיים, משום שהרגש של תומכי מפלגה א׳ כלפי ב׳ אינו בהכרח זהה לרגש של תומכי ב׳ כלפי א׳.
מבנה זה מאפשר להתחשב במרחק האידאולוגי וביחסי קואליציה הייחודיים לכל זוג. בסך הכול המודלים העיקריים מנתחים 1,842 צמדים מכוונים שנצפו בתוך 81 מערכות סקר.
כיצד נמדדת העוינות כלפי מפלגת־חוץ?
משיבי CSES דירגו כל מפלגה בסולם חום שבין 0, סלידה מרבית, לבין 10, חיבה מרבית. עבור כל צמד חושב ממוצע הדירוג שנתנו תומכי מפלגת־הפנים למפלגת־החוץ.
מד החום הוא מדד מקובל לקיטוב רגשי ומתואם עם מדדים רגשיים אחרים. עם זאת, הוא מודד הערכה מוצהרת של מפלגה ואינו מודד ישירות אפליה, אלימות או נכונות להפר נורמה דמוקרטית.
כיצד נמדד ייצוג הנשים, ומה הייתה התפלגותו?
המשתנה המרכזי הוא חלקן של נשים בין חברי הפרלמנט של מפלגת־החוץ, בסולם שבין אפס לאחד ובפיגור של שנה ביחס לסקר. הפיגור מקטין את האפשרות שהדירוג בסקר עצמו קדם להרכב הנבחרים הנמדד.
הממוצע במאגר היה 0.29 וסטיית התקן 0.16. כשליש מן המשלחות כללו פחות מ־20% נשים, ופחות מעשירית היו בעלות רוב נשי.
על אילו גורמים חלופיים שולטים המודלים?
המודל כולל את המרחק בין מצעי שתי המפלגות בציר ימין–שמאל ואת היותן שותפות בקואליציה או שותפות באופוזיציה. הוא כולל גם השפעות קבועות של מדינה־שנה, כך שההשוואה העיקרית נעשית בין מפלגות באותה מדינה ובאותו מועד.
טעויות התקן מקובצות לפי מערכת בחירות כדי להתמודד עם תלות בין צמדים מאותו סקר. הבקרות אינן מבטיחות שכל הבדל סמוי הוסר, אך הן מצמצמות הסברים ברורים של אידאולוגיה, ממשלה והקשר לאומי.
מה גודל הקשר המרכזי שנמצא?
במודל המלא, מעבר תאורטי ממשלחת שכולה גברים למשלחת שכולה נשים נקשר לעלייה חזויה של 1.73 נקודות בסולם החום. השוואה מציאותית יותר, משיעור נשים של 0.13 לשיעור של 0.45, נקשרה לעלייה של 0.55 נקודה.
העלייה של 0.55 נקודה שווה לכשליש מסטיית התקן של דירוגי מפלגות־החוץ במאגר. הקשר מובהק גם לפני הוספת הבקרות וגם אחריהן, אך גודל המתאם אינו תחזית ודאית לכל מפלגה.
האם גברים ונשים בציבור הגיבו באופן שונה?
כאשר המחברים מריצים את המודל בנפרד למשיבות ולמשיבים, הקשר החיובי מופיע בשתי הקבוצות. האומדן גדול יותר אצל נשים, אך גם גברים נטו להעניק דירוג חם יותר למפלגות־חוץ עם שיעור גבוה יותר של חברות פרלמנט.
הממצא מראה שהבונוס אינו מוגבל להזדהות מגדרית פשוטה של נשים עם נבחרות. הוא אינו שולל הבדלים במנגנון הפסיכולוגי או בעוצמת התגובה בין קבוצות המגדר.
כיצד אידאולוגיה וקואליציה משתלבות בתוצאה?
ככל שהמרחק בין מפלגת־הפנים למפלגת־החוץ בציר ימין–שמאל גדל, הדירוג הרגשי נעשה קר יותר. שותפות בקואליציה נקשרה לבונוס של קרוב לנקודה אחת, וגם שותפות באופוזיציה נקשרה לחום יחסי לעומת זוג החוצה ממשלה ואופוזיציה.
הבונוס הקשור לייצוג נשים נשמר לצד הקשרים החזקים האלה. לכן הוא אינו רק תוצר של כך שמפלגות עם יותר נשים קרובות יותר אידאולוגית או משתפות פעולה בממשלה.
אילו בדיקות עמידות נערכו?
המחברים מוסיפים בקרות למשפחת המפלגה וליחסיות שיטת הבחירות, מחלקים את התקופה לשנים מוקדמות ומאוחרות ומשנים את מפרט ההשפעות הקבועות. הם גם משתמשים בנתוני פרט, כוללים מפלגות קטנות יותר ובוחנים את שיעור הנשים במפלגת־הפנים.
בדיקות נוספות עוסקות במעבר מעבר לשוויון מגדרי ובהבדל בין מפלגות שמונהגות בידי נשים וגברים. הדפוס החיובי נשמר, ואף הופיע בבירור במפלגות שבראשן גבר, שהיו כמעט שלושה רבעים מן המקרים.
האם אפשר להסיק שיותר חברות פרלמנט גורמות לפחות קיטוב?
לא באופן חד. המחקר משווה מפלגות בתוך אותה מדינה ושנה ומשתמש בהרכב מגדרי מוקדם יותר, אך מפלגות אינן מקצות נשים באקראי ורכיבים לא־נמדדים עשויים להשפיע גם על ההרכב וגם על האהדה.
המחברים מציגים את התוצאה כקשר התואם את השערת הבונוס הרגשי ולא כניסוי סיבתי. כדי לבסס סיבתיות יידרשו שינויים מוסדיים, ניסויים או נתוני אורך המבודדים טוב יותר את השינוי בייצוג.
איזה מנגנון עשוי להסביר את הבונוס?
אפשרות אחת היא שנשים נבחרות משתמשות בממוצע בסגנון פחות שלילי ויותר שיתופי, וכך מפלגתן נתפסת כפחות מאיימת. אפשרות אחרת היא שהציבור והתקשורת מייחסים לנשים חמלה, יושרה ונכונות לפשרה גם בלי הבדל התנהגותי ממשי.
גם העדפה עקרונית למוסדות מכילים יותר יכולה להעלות אמון ושביעות רצון. הנתונים על הרכב משלחת ודירוג מפלגה אינם מודדים ישירות התנהגות, סטריאוטיפים, ידע ציבורי או סיקור, ולכן המנגנון נשאר פתוח.
מהי ההבטחה הדמוקרטית של הממצא?
אם הקשר משקף לפחות בחלקו השפעה של ייצוג נשים, בחירה ביותר נשים עשויה לקדם שתי מטרות יחד: ייצוג מגדרי שוויוני יותר והפחתת עוינות בין מחנות. הבונוס אצל גברים ונשים כאחד מרמז שהרווח האפשרי אינו מוגבל לקבוצה אחת.
המחברים אינם טוענים שהגידול בייצוג הנשים עצר את מגמת הקיטוב הכוללת בשנים שנחקרו. גורמים אחרים, ובהם התחזקות הימין הרדיקלי, מחלוקות תרבותיות וזעזועים כלכליים, יכלו לדחוף באותה תקופה בכיוון ההפוך.
אילו סיכונים ועלויות נורמטיביים נלווים לבונוס?
מפלגה קיצונית או לא־ליברלית עשויה לקדם נשים כדי לרכך את תדמיתה בלי לשנות את מדיניותה. אם התנגדות ציבורית למפלגה כזאת נשענת על הגנה מוצדקת על נורמות דמוקרטיות, ירידה בעוינות אינה בהכרח תוצאה רצויה.
נוסף לכך, חברות פרלמנט עצמן חשופות באופן לא־מידתי לאלימות ולמסרים פוגעניים ברשת. דיון בתועלת הציבורית של נוכחותן צריך אפוא להכיר גם במחיר שהנבחרות נושאות ובחובה המוסדית להגן עליהן.
מה עדיין לא ידוע בעקבות המחקר?
המחקר מוגבל לדמוקרטיות מערביות, למפלגות פרלמנטריות ולשנים 1996–2017, ולכן אינו קובע שהקשר מתקיים במשטרים, תקופות או זירות אחרות. הוא גם אינו בודק ישירות רגשות כלפי תומכי המפלגה, אלא דירוג של המפלגה עצמה.
נדרשת בדיקה של קבוצות מודרות נוספות ושל התנאים שבהם נוכחותן משנה עוינות, אמון ולגיטימציה. חשוב במיוחד לזהות מתי הציבור מבחין בהרכב המגדרי ומתי התנהגות, תקשורת או סטריאוטיפ הם שמתרגמים את ההרכב לרגש.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 11 באוגוסט 2026