מי מוכן לתת לבינה מלאכותית תפקיד בקבלת החלטות שלטוניות?
סקר בקרב 703 יהודים בישראל בזמן המאבק על השינויים במערכת המשפט מצא תמיכה גבוהה יותר במרכז־שמאל, אך לגיטימיות נתפסה כמפתח בשני המחנות
תמיכה בבינה מלאכותית שלטונית אינה רק שאלה של אהבת טכנולוגיה: הלגיטימיות הנתפסת חשובה בשני המחנות, אך נורמות חברתיות בולטות יותר בימין, ואילו תועלת, חום כלפי בינה מלאכותית ומסוגלות פוליטית נמוכה בולטות יותר במרכז־שמאל.
טכנולוגיה שמקבלת משמעות פוליטית
בינה מלאכותית אינה נכנסת לממשל בחלל ריק: הציבור מעריך אותה דרך יחסו למוסדות, לממשלה המכהנת וליכולתו להשפיע בלעדיה. המחקר מראה שהצעה טכנולוגית זהה יכולה להיתפס כחידוש מועיל, כאיום לא מוכר או כחלופה למערכת פוליטית שנתונה במשבר אמון.
ההבדל בין המחנות אינו מסתכם במוכנות כללית לנסות כלי חדש. הוא נוגע גם לשאלה מי מחזיק כיום בכוח, עד כמה ההחלטה נראית ראויה ומה הסביבה החברתית מאותתת שמקובל לעשות.
לגיטימיות כמכנה משותף
למרות ההבדל ברמת התמיכה, לגיטימיות נתפסת ניבאה קבלה של בינה מלאכותית גם בימין וגם במרכז־שמאל. הוגנות, שוויון ובטיחות היו אפוא בסיס משותף יותר מן המניעים הייחודיים שנמצאו בכל מחנה.
הממצא חשוב משום שאימוץ ציבורי אינו שקול להתלהבות טכנולוגית בלבד. מערכת בעלת ביצועים מרשימים עשויה להידחות אם תהליך ההחלטה שלה אינו נתפס כהוגן, ואילו תמיכה רגעית אינה מעידה שהמערכת לגיטימית בפועל.
המשבר המוסדי כחלק מן התמונה
הסקר נערך בשיא העימות על השינויים במערכת המשפט, כאשר המרכז־שמאל דיווח על פחד, כעס וייאוש רבים יותר מן הממשלה. במצב כזה, העמדה כלפי בינה מלאכותית עשויה לבטא גם הערכה של החלופה האנושית הקיימת ולא רק אמון באלגוריתם.
לכן אי אפשר לנתק את התוצאה מן התאריך ומהרכב הממשלה. מחקר בתקופת יציבות, תחת ממשלה אחרת או לאחר שינוי חד בטכנולוגיה עשוי למצוא דפוס אידאולוגי אחר.
שני דפוסים של תמיכה
במרכז־שמאל התמיכה נקשרה לתועלת, לחום כלפי בינה מלאכותית ולמסוגלות פוליטית נמוכה יותר; בימין היא נקשרה לנורמה החברתית הנתפסת, לחילוניות ולמוכנות טכנולוגית בקשר שלילי מפתיע. ההבדל מציע שאין מסלול פסיכולוגי יחיד לקבלת ממשל אלגוריתמי.
עם זאת, אלה רגרסיות חקרניות בתוך סקר חתך ולא מנגנונים שהופעלו בניסוי. הן מתאימות לבניית השערות מדויקות יותר, אך אינן מצדיקות אפיון מהותני של ימנים או שמאלנים.
גבולות היישום הדמוקרטי
לפני שילוב בינה מלאכותית בממשל יש להגדיר מה היא ממליצה, מי מאשר את החלטתה, כיצד מערערים עליה ואילו נתונים מזינים אותה. השאלות האלה אינן נענות באמצעות מדד התמיכה הציבורית, אך הן קובעות אם השימוש עולה בקנה אחד עם אחריותיות וזכויות.
הממצא על הבדלים אידאולוגיים מחזק את הצורך בהליך ציבורי גלוי ולא במסר שיווקי אחיד. מדיניות אחראית צריכה לאפשר לקבוצות שונות לבחון את אותה תשתית ראיות, את הסיכונים ואת החלופות האנושיות.
מה שאל המחקר?
החוקרים שאלו כיצד אידאולוגיה פוליטית נקשרת לתמיכה בשימוש בבינה מלאכותית ככלי בקבלת החלטות שלטונית. הם ביקשו גם לזהות אם אנשים מן הימין ומן המרכז־שמאל נשענים על אותם שיקולים כאשר הם מקבלים או דוחים את הרעיון.
המחקר אינו בוחן מערכת אלגוריתמית קיימת או את איכות החלטותיה. מושא המחקר הוא עמדת הציבור כלפי אפשרות כללית של שילוב בינה מלאכותית בממשל.
מדוע ההקשר הפוליטי של אביב 2023 חשוב?
הנתונים נאספו ב־3–5 באפריל 2023, לאחר שהממשלה הודיעה על תוכנית השינויים במערכת המשפט ובעיצומה של מחאה ציבורית חריפה. באותה עת יחסו של משיב לממשלה יכול היה להשפיע על מידת נכונותו להעביר כוח החלטה מגורמים פוליטיים למנגנון טכנולוגי.
הסקר נערך לפני מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה, ולכן אין לפרש אותו כתמונה של עמדות הציבור לאחר האירועים האלה. ההקשר הוא חלק מן ההסבר האפשרי לממצאים וגם מגבלה על הכללתם לתקופות אחרות.
מי השתתף בסקר?
במחקר השתתפו 703 יהודים בישראל, מהם 53.6% נשים, והגיל הממוצע היה 48.74. חברת סקרים מקוונת גייסה מדגם שנועד לייצג את החברה היהודית לפי מגדר, גיל ומקום מגורים.
43.1% הגדירו את עצמם ימנים, 32.7% אנשי מרכז ו־24.2% שמאלנים. החוקרים דגמו שמאלנים ביתר ביחס לחלקם באוכלוסייה, אך עדיין איחדו את המרכז והשמאל לקבוצה אחת כדי לאפשר השוואה סטטיסטית לימין.
כיצד נמדדה תמיכה בבינה מלאכותית שלטונית?
מדד התמיכה כלל שמונה פריטים על נכונות להשתמש בבינה מלאכותית בתדירות גבוהה בקבלת החלטות שלטונית, והוא הציג מהימנות פנימית גבוהה. לצד התמיכה נמדדו עמדות כלליות, תועלת נתפסת, לגיטימיות, חום רגשי, חשש מפגיעה, רגשות ונורמות חברתיות נתפסות.
הסולמות הבחינו בין היחס לבינה מלאכותית לבין היחס לממשלה ולתוכנית השינויים שלה. כך יכלו החוקרים לבדוק אם תמיכה בטכנולוגיה קשורה רק לנטייה כללית לאמץ חידושים או גם למצב הפוליטי שבו נשאלה השאלה.
מה פירושה של לגיטימיות במחקר?
לגיטימיות נתפסת נמדדה בחמישה פריטים שעסקו בהוגנות, בשוויון ובבטיחות של קבלת החלטות שלטונית בסיוע בינה מלאכותית. ציון גבוה סימן שהמשיב רואה בשימוש כזה דרך ראויה יותר לקבל החלטות ציבוריות.
זהו מדד תפיסתי ולא בדיקה חיצונית של הגינות המערכת. לכן הממצא מלמד מה הציבור מקשר לתמיכה, אך אינו מעיד שמערכת מסוימת אכן שוויונית, בטוחה או חוקית.
איזה מחנה תמך יותר בשימוש בבינה מלאכותית?
ממוצע התמיכה בקבוצת המרכז־שמאל היה 3.14 לעומת 2.85 בימין, בסולם בן שש דרגות. המרכז־שמאל גם תפס את השימוש כלגיטימי יותר, חש חום רב יותר כלפי בינה מלאכותית ודיווח על פחות חשש מפגיעה אישית או משפחתית.
הקבוצות לא נבדלו בהערכת שיעור הישראלים שתומכים בשימוש בבינה מלאכותית ולא בתחושת המסוגלות הפוליטית. ההבדל בתמיכה אינו אפוא משקף פער בכל משתנה שנמדד.
מה היה משותף לימין ולמרכז־שמאל?
ברגרסיות הנפרדות, תפיסה גבוהה יותר של לגיטימיות הבינה המלאכותית ניבאה תמיכה גבוהה יותר בשני המחנות. המקדם היה חיובי ומובהק הן במרכז־שמאל והן בימין, גם לאחר הכנסת משתנים רבים נוספים למודל.
המכנה המשותף מצביע על כך ששאלות של הוגנות, שוויון ובטיחות עשויות להיות בסיס רחב יותר לדיון ציבורי מאשר מסר אידאולוגי אחיד. עם זאת, הנתונים אינם מוכיחים ששינוי תפיסת הלגיטימיות יגרום לשינוי בעמדה.
אילו שיקולים נקשרו לתמיכה במרכז־שמאל?
בקרב אנשי המרכז־שמאל, תועלת נתפסת וחום רב יותר כלפי בינה מלאכותית נקשרו לתמיכה גבוהה יותר. מסוגלות פוליטית גבוהה יותר נקשרה דווקא לתמיכה נמוכה יותר, ממצא המתיישב עם האפשרות שמי שסבורים שביכולתם להשפיע באמצעות הפוליטיקה זקוקים פחות לחלופה טכנולוגית.
זו פרשנות אפשרית לקשר סטטיסטי ולא מבחן ישיר של מנגנון פסיכולוגי. המחקר לא הקצה באקראי תחושת מסוגלות ולא הראה שהמשיבים ביקשו במפורש לעקוף את הממשלה.
אילו שיקולים נקשרו לתמיכה בימין?
בקרב אנשי הימין, הערכה שלפיה הציבור הרחב תומך בשימוש בבינה מלאכותית נקשרה לתמיכה אישית גבוהה יותר, וכך גם חילוניות. הממצא על הנורמות עולה בקנה אחד עם הסבר שלפיו קבלה חברתית של החידוש חשובה במיוחד במחנה הזה.
מוכנות כללית לטכנולוגיה נשאה קשר שלילי לתמיכה לאחר שליטה בשאר המשתנים, בניגוד לכיוון האינטואיטיבי. המחברים מציעים שזה עשוי להיות שייר סטטיסטי לאחר שלגיטימיות, תועלת ונורמות כבר מסבירות חלק מן השונות, ולכן אין להפוך אותו למסקנה כללית על משתמשים טכנולוגיים.
האם המאמר מראה שהימין מתנגד לטכנולוגיה?
לא, משום שהמחקר עוסק בשימוש מסוים ורב־עוצמה של טכנולוגיה בתוך מוסדות שלטון ובזמן משבר פוליטי. הוא גם מצא תמיכה לא מבוטלת בשני המחנות ולגיטימיות כמנבא משותף.
הבדל ממוצעים בין קבוצות אינו קובע שכל ימני מתנגד או שכל איש מרכז־שמאל תומך. בתוך כל מחנה הייתה שונות, והמודלים נועדו לזהות קשרים בין משתנים ולא טיפוסים אנושיים קבועים.
מה מלמד הפער בין יחס לממשלה ליחס לבינה מלאכותית?
אנשי המרכז־שמאל דיווחו על רגשות שליליים בהרבה כלפי הממשלה והתוכנית שלה, ובו בזמן על יחס חיובי יותר לבינה מלאכותית בקבלת החלטות. הצירוף מציע שקבלה טכנולוגית יכולה להיות תלויה גם בשאלה מי שולט במוסדות הקיימים ובמידת האמון בו.
אולם המחקר אינו מפריד באופן ניסויי בין אידאולוגיה לבין התנגדות לממשלה המכהנת. במדינה, ממשלה או תקופה אחרת אותם אנשים עשויים לשקול את הטכנולוגיה באופן שונה.
מה יכולה מדיניות ציבורית ללמוד מן הממצאים?
דיון ציבורי בשימוש ממשלתי בבינה מלאכותית צריך לפרט את התועלת, מנגנוני ההוגנות והבטיחות, מידת הפיקוח האנושי והיקף הסמכות. מסר כללי על חדשנות עלול להחמיץ את העובדה שקבוצות שונות שוקלות לגיטימיות ונורמות בדרכים שונות, ושבמרכז־שמאל מסוגלות פוליטית גבוהה יותר נקשרה לתמיכה נמוכה יותר.
המחקר אינו מצדיק התאמת מסרים מניפולטיבית לכל מחנה. המשמעות הדמוקרטית היא שיש לחשוף הנחות, סיכונים וחלופות כדי שהסכמה לשימוש בטכנולוגיה תהיה מושכלת ולא תוצר של משבר אמון בלבד.
האם אפשר להסיק שהבינה המלאכותית תקבל החלטות טובות יותר?
לא, משום שהמשיבים לא התנסו במערכת מסוימת והמחקר לא השווה החלטות אנושיות להחלטות אלגוריתמיות. הוא מודד תפיסות של תועלת, הוגנות וסיכון ולא תוצאות ממשיות של מדיניות.
הטיות בנתונים, אחריותיות, שקיפות, פרטיות והאפשרות לערער על החלטה נזכרות כרקע חשוב אך אינן נבחנות אמפירית. תמיכה ציבורית היא תנאי פוליטי רלוונטי, אך אינה תחליף להערכת ביצועים וזכויות.
אילו מגבלות מצמצמות את המסקנות?
זהו סקר חתך חקרני שלא נרשם מראש, ולכן אין בו בסיס לקבוע סיבתיות בין אידאולוגיה, יחס לממשלה ותמיכה בבינה מלאכותית. ריבוי המדדים והמנבאים, שחלק מן הקשרים שלהם קרובים לסף המובהקות, מחייב לראות ברגרסיות מפת השערות למחקר נוסף.
המדגם כולל רק את החברה היהודית בישראל, המרכז והשמאל אוחדו, והסקר נערך ברגע פוליטי חריג. נוסף על כך, המונח שימוש בבינה מלאכותית בשלטון נשאר רחב ואינו מבחין בין תחומי מדיניות, דרגות אוטומציה וסוגי החלטות.
האם הנתונים מאפשרים בדיקה חוזרת?
המחברים מציינים שתוכנית המחקר, השאלון המתורגם, הנתונים וקוד הניתוח זמינים במאגר Open Science Framework. זמינות זו מאפשרת לבחון את החישובים ולהציע ניתוחים חלופיים של הקבוצות והמדדים.
שחזור חישובי אינו פותר את מגבלות מדגם החתך או ההקשר המקומי. בדיקה חזקה יותר תדרוש מחקרים רשומים מראש, ניסויים על שימושים קונקרטיים וסקרים חוזרים במדינות ובתקופות פוליטיות שונות.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 2 בספטמבר 2026