קרבה לבחירות ורטוריקה מפלגתית נקשרות להקשחת עמדות כלפי הגירה
מחקר השוואתי ב־28 מדינות אירופיות קושר בין הקרבה למערכת בחירות, המסרים במצעי המפלגות ושינוי קצר טווח ביחס למהגרים
הממצא המרכזי: ככל שמתקרבים לבחירות באירופה, היחס להגירה נוטה להתקשח — בעיקר במקומות שבהם מצעי המפלגות עצמם נושאים מסר שלילי כלפי הגירה.
הבעיה הדמוקרטית: בחירות כזירת שכנוע
בחירות נתפסות בדרך כלל כמנגנון שמתרגם העדפות קיימות לקולות, אך קמפיינים גם מדגישים נושאים ומספקים לציבור מסגרות פרשנות. המאמר בודק אם התקופה האלקטורלית עצמה משנה את היחס למהגרים, ולא רק חושפת עמדות שכבר היו שם.
עיצוב המחקר והיגיון הזיהוי
החוקרים מנצלים את העובדה שראיונות בכל גל של הסקר החברתי האירופי נפרשו על פני חודשים, ולכן משיבים דומים רואיינו במרחקים שונים מן הבחירות הקרובות ביותר. מועד הריאיון נחשב כאילו הוקצה באקראי בתוך חלון עבודת השדה. ההשוואה מחזיקה קבוע הבדלים יציבים בין מדינות, מתקנת למאפיינים אישיים של המשיבים ומחשבת את אי־הוודאות כך שראיונות מאותה מדינה ובאותו גל סקר אינם נחשבים עצמאיים לחלוטין. ההיגיון הזה מחזק את היכולת לייחס את ההבדל לתזמון האלקטורלי, אך אינו הופך את הרטוריקה של המפלגות לניסוי אקראי.
הנתונים והמדדים
הניתוח משלב את שבעת הסבבים הראשונים של הסקר החברתי האירופי מן השנים 2002–2015 עם מאגר מועדי בחירות ועם נתוני מצעי מפלגות. המדגם המועדף כולל 284,684 ראיונות ב־28 מדינות אירופיות, ואינו כולל את ישראל, רוסיה, טורקיה ואוקראינה. עמדת ההגירה מחושבת כממוצע של שלוש שאלות על נכונות לקבל מהגרים מאותה קבוצת מוצא, מקבוצה שונה וממדינות שמחוץ לאירופה.
הממצא המרכזי: הקשחה בסמוך לבחירות
בממוצע, המשיבים מביעים עמדות פחות פתוחות כלפי הגירה כאשר הריאיון מתקיים סמוך יותר לבחירות, והעמדות נעשות חיוביות בהדרגה ככל שהמרחק גדל. באומדן המרכזי, כל שלושים ימים נוספים מן הבחירות קשורים לעלייה של כ־0.001 במדד הפתיחות להגירה, ולכן מדובר בשינוי קטן ברמת הפרט אך שיטתי במדגם הגדול. החוקרים מדגישים כי גם תנודה זמנית עשויה להיות פוליטית חשובה אם היא משפיעה על הצבעה, על תחושת מנדט או על השיח הציבורי בזמן ההכרעה.
תפקיד הרטוריקה המפלגתית והאידאולוגיה
הקשר בין בחירות להקשחת עמדות מופיע בעיקר כאשר המפלגות מציגות במצעיהן רטוריקה מתונה עד שלילית כלפי הגירה, מצב המאפיין את רוב מערכות הבחירות שנבדקו. כאשר הרטוריקה חיובית מאוד מתקבלת תבנית המצביעה על יחס חיובי יותר סמוך לבחירות, אך אי־הוודאות הסטטיסטית מחייבת זהירות. חלוקה לשמאל, מרכז וימין מראה דפוס דומה למדי בין המחנות ואינה תומכת בטענה שרק קבוצה אידאולוגית אחת מגיבה לתקופת הבחירות.
מגבלות וגבולות המסקנה
המחקר מזהה תנודה קצרת טווח סביב מועד הבחירות, אך אינו בוחן אם אותו אדם שינה עמדה ואינו עוקב אחר התמדה של השינוי במשך שנים. מצעי מפלגות הם מדד שימושי לכיוון המסר המצרפי, אך הם אינם לוכדים כל נאום, מודעה או דיווח תקשורתי שאליהם נחשף כל משיב. משום כך נכון לקרוא את התוצאה כראיה חזקה להשפעה של סביבת הבחירות המותנית באקלים הרטורי, ולא כהוכחה שמסר מפלגתי מסוים לבדו גרם לשינוי.
מה בדיוק נחשב עמדה כלפי הגירה?
הסקר שאל כמה מהגרים יש לאפשר להיכנס משלוש קטגוריות מוצא: בני אותה קבוצה אתנית או גזעית, בני קבוצה שונה, ואנשים ממדינות שמחוץ לאירופה. החוקרים מיצעו את שלוש התשובות למדד אחד שבו ערך גבוה יותר מציין נכונות רבה יותר לקבל הגירה, ולכן המדד מתאר פתיחות כללית ולא עמדה כלפי מדיניות פרטנית אחת.
כיצד חושב המרחק מן הבחירות?
לכל ריאיון חושב מספר הימים עד למערכת הבחירות הקרובה ביותר, לפני הריאיון או אחריו, משום שהחוקרים ציפו שהאקלים האלקטורלי יפעל משני צדי יום ההצבעה. המאגר כולל בחירות פרלמנטריות, נשיאותיות, מקומיות ואזוריות וכן משאלי עם, ולכן המשתנה מתאר קרבה לאירוע אלקטורלי בולט ולא רק לבחירות ארציות.
איך נמדדה הרטוריקה המפלגתית?
החוקרים השתמשו במדד המבוסס על מצעי המפלגות, המחסר את שיעור האזכורים השליליים של הגירה משיעור האזכורים החיוביים ולאחר מכן מתאים את הכיוון לצורך הניתוח. עמדת נטו פירושה מאזן בין מסרים חיוביים לשליליים, ולא מספר מוחלט של משפטים או הערכה מוסרית של מפלגה מסוימת.
עד כמה גדול השינוי שנמצא?
השינוי החזוי לכל שלושים ימי מרחק הוא קטן, ולכן המאמר אינו טוען שבחירות הופכות בבת אחת את עמדותיו של כל בוחר. עם זאת, המחברים משווים את השינוי הכרוך בסטיית תקן אחת של מרחק מן הבחירות להשפעה החזויה של שנת לימודים נוספת, ומדגישים שגם תזוזה ממוצעת קטנה עשויה להצטבר בציבור גדול.
האם אנשי שמאל וימין מגיבים אחרת?
הניתוחים הנפרדים מצביעים על קשר באותו כיוון בשמאל, במרכז ובימין, עם אומדנים מעט חזקים יותר בשמאל ובמרכז. חלק מרווחי הביטחון מתקרבים לאפס, ולכן המאמר אינו מספק בסיס מוצק לקביעה שמחנה מסוים לבדו רגיש לרטוריקה של מערכת הבחירות.
מה קורה כאשר המפלגות מדברות באופן חיובי על הגירה?
במערכות הבחירות בעלות הרטוריקה החיובית ביותר, התבנית המשוערת מתהפכת ועמדות סמוכות לבחירות נראות פתוחות יותר. אולם תת־המדגם הזה קטן יותר והאומדן אינו מובחן בבירור מאפס, ולכן זהו ממצא מרמז ולא הוכחה שרכיב חיובי בקמפיין בהכרח משכנע את הציבור.
האם המחקר מוכיח שהמצעים עצמם גרמו להקשחה?
לא במובן של ניסוי שבו נוסח המצע הוקצה באקראי, שכן האקלים המפלגתי קשור גם לפוליטיקה ולדעת הקהל בכל מדינה. הממצא מראה שהשינוי סביב בחירות משתנה באופן עקבי עם כיוון הרטוריקה במצעים, והוא תומך בתפקיד של מסרים מפלגתיים בלי לבודד אותם מכל מרכיב אחר של הקמפיין.
האם נבדקו הסברים חלופיים ברמת המדינה?
המחברים הוסיפו בבדיקות עמידות משתנים כגון תוצר, אי־שוויון והיקף הגירה, וכן העריכו מפרטים גמישים יותר של הקשר בין זמן, רטוריקה ועמדות. המדגם מצטמצם כאשר מוסיפים את כל משתני המדינה, אך הכיוון המרכזי נשמר ואינו מוסבר בפשטות רק בתנאים הכלכליים שנמדדו.
מדוע חשוב שההשפעה עשויה להיות זמנית?
העובדה שהפער דועך במרחק גדול מן הבחירות מלמדת שהמחקר אינו מתאר בהכרח המרה אידאולוגית קבועה. דווקא משום שהשינוי מתרחש בזמן שבו אזרחים מצביעים ופוליטיקאים מפרשים את תוצאות ההצבעה, תנודה זמנית יכולה להשפיע על סדר היום ועל המדיניות גם אם היחס הציבורי מתמתן אחר כך.
מהי המשמעות לייצוג דמוקרטי?
אם קמפיין שלילי מגדיל זמנית התנגדות להגירה, תוצאת הבחירות עלולה לשקף לא רק העדפות יציבות אלא גם את עוצמת המסרים בתקופת ההכרעה. המאמר אינו שולל את הלגיטימיות של הבחירות, אך הוא מזכיר שמנדט ציבורי מתגבש בתוך סביבה תקשורתית ומפלגתית שמסוגלת לעצב את ההעדפות שהיא מבקשת לייצג.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 30 באוגוסט 2026