זהות ימין־שמאל וסובלנות פוליטית: קיטוב סביב חירויות אזרחיות בישראל

מושגי היסוד והטענה התאורטית

סובלנות פוליטית מוגדרת במאמר כנכונות להעניק חירויות בסיסיות גם לקבוצות שאדם מתנגד להן או אינו מחבב. זהות ימין־שמאל אינה רק רשימת עמדות בסוגיות, אלא גם קשר פסיכולוגי וחברתי למחנה, תחושת שייכות ותגובה לביקורת עליו.

מחקרים רבים, בעיקר מארצות הברית, מדגישים כיצד זהות מחנאית חזקה מגבירה עוינות כלפי קבוצת החוץ. המחברים מציעים שבישראל הקשר עשוי להיות א־סימטרי, משום שהנורמות והאותות של המחנות שונים: חיבור חזק לימין עשוי להפחית סובלנות, ואילו חיבור חזק לשמאל עשוי לחזק מחויבות לחירויות אזרחיות.

הנתונים, המדדים ושני שלבי הניתוח

הנתונים מגיעים מפאנל מקוון דו־גלי של אזרחים יהודים בישראל ביוני וביולי 2018, שנבנה באמצעות מכסות ולא כמדגם הסתברותי. ניתוח הגל הראשון הוציא משיבים שהגדירו את עצמם מרכז והשתמש ברגרסיות OLS; לפי המשתנה התלוי, המדגם האנליטי מנה 1,262–1,269 משיבים.

עוצמת זהות ימין־שמאל נמדדה בארבעה פריטים: חשיבות הזהות, תחושת חיבור לתומכי המחנה, תחושת עלבון כשמבקרים אותו, ועוצמת המיקום העצמי בימין או בשמאל. מהימנות המדד הייתה 0.65, והמודלים פיקחו בין השאר על ערכים דמוקרטיים, סמכותנות, איום נתפס וגיל, מגדר, דתיות, השכלה והכנסה.

בגל השני נערך ניסוי אקראי שהשווה תרחיש בסיס לתרחיש של פיגועים קטלניים שנחשדו בהם מבצעים פלסטינים ולתרחיש שבו הפיגועים יוחסו לאזרחים ערבים. התוצאה הייתה התנגדות למדיניות דיכוי נגד אזרחים ערבים, ולאחר הוצאת המרכז נכללו 719 משיבים: 272 בתנאי הבסיס, 186 בתנאי האיום הפלסטיני ו־261 בתנאי הייחוס לאזרחים ערבים.

הממצאים התצפיתיים והניסויים

בגל הראשון, בקרב מזדהי ימין, עלייה בעוצמת הזהות נקשרה לירידה בסובלנות כלפי הקבוצה הפחות־אהודה ובשני מדדים הנוגעים לאזרחים ערבים; המקדמים המותנים היו בקירוב ‎−0.08, ‎−0.18 ו־‎−0.18. בקרב מזדהי שמאל, זהות חזקה יותר נקשרה ליותר סובלנות כלפי הקבוצה הפחות־אהודה (0.20, p=0.02) וליותר תמיכה בחירויות האזרח של ערבים (0.22), אך לא היה קשר מובהק למדד חופש הביטוי וההפגנה של ערבים (0.05, p=0.49).

בניסוי הגל השני, איום לא איחד את כל הציבור באותה דרך. ימנים בעלי זהות חזקה נטו יותר לתמוך במדיניות דיכוי, שמאלנים בעלי זהות חזקה נשארו או נעשו מתנגדים יותר, ואילו שמאלנים בעלי זהות חלשה זזו לכיוון תמיכה בהגבלות.

התוצאה המרכזית היא קיטוב לא רק ביחס למחנה יריב אלא ביחס לעצם ההרחבה של זכויות לקבוצות לא־אהודות. היא גם מסייגת טענה גורפת שלפיה עוצמת זהות תמיד מזיקה: בתוך השמאל הישראלי שנבדק, חיבור חזק לזהות פעל בחלק מן המדדים כמגן של ערכים דמוקרטיים.

מגבלות המחקר והיקף המסקנות

המחקר כולל אזרחים יהודים בלבד, משתמש בפאנל מכסות מקוון ולא במדגם הסתברותי ומוציא את המרכז הפוליטי מן הניתוחים העיקריים. לכן אין להשליך את התוצאות ישירות על אזרחים ערבים, על כלל בעלי זכות הבחירה או על מי שזהותם אינה מתיישבת בבירור עם ימין או שמאל.

הגל הראשון הוא תצפיתי ואינו מוכיח שעוצמת הזהות גרמה לעמדות הסובלנות, ואילו הגל השני מבוסס על תרחישים היפותטיים ועל השוואות בתתי־קבוצות. גם המהימנות של כמה מדדים הייתה מתונה: 0.65 לזהות, 0.67 לערכים דמוקרטיים ו־0.53 לסמכותנות, ולכן יש לפרש את גודל ההבדלים בזהירות.

המחקר נערך באמצע 2018, והקשר הפוליטי והביטחוני עשוי להשפיע על האותות שמקבלים המחנות ועל משמעות התוויות ימין ושמאל. המאמר תומך במנגנון תלוי־הקשר, לא בחוק קבוע שלפיו כל איש ימין או שמאל יגיב באותו אופן.

מהי סובלנות פוליטית במחקר?

סובלנות פוליטית היא הנכונות להגן על זכויות בסיסיות גם של קבוצה שהמשיב אינו מחבב או רואה בה יריבה. היא אינה דורשת הסכמה עם הקבוצה, אלא קבלה של זכותה לדבר, להפגין ולהשתתף במרחב האזרחי.

במה זהות חברתית שונה מעמדה אידאולוגית?

עמדה אידאולוגית מתארת מה אדם חושב על סוגיה, ואילו זהות חברתית מתארת עד כמה ההשתייכות למחנה היא חלק מן העצמי ומן הקשר עם אחרים. שני אנשים יכולים למקם את עצמם בימין אך להיבדל מאוד בעוצמת החיבור, בתחושת העלבון ובחשיבות שהם מייחסים להשתייכות.

כיצד נמדדה עוצמת הזהות?

המדד חיבר ארבעה רכיבים הנוגעים לחשיבות ההשתייכות, לחיבור עם בני המחנה, לתגובה לביקורת ולעוצמת המיקום העצמי. הוא הומר לסולם שבין אפס לאחד, ומהימנותו הפנימית הייתה 0.65.

כלפי מי נמדדה הסובלנות?

המחקר בחן הן את הקבוצה הפוליטית הפחות־אהודה שבחר המשיב והן אזרחים ערבים בישראל כמטרה מוגדרת. כך הוא בדק אם הדפוס חל על יריבים שונים ולא רק על מפלגה מתחרה אחת.

מה נמצא בקרב מזדהי ימין?

ככל שהזהות הימנית הייתה חזקה יותר, כך הייתה הסובלנות נמוכה יותר בכל שלושת המדדים התצפיתיים שנבדקו. גם בניסוי האיום, ימנים בעלי זהות חזקה הביעו יותר תמיכה בצעדי דיכוי נגד אזרחים ערבים.

מה נמצא בקרב מזדהי שמאל?

זהות שמאלית חזקה יותר נקשרה ליותר סובלנות כלפי הקבוצה הפחות־אהודה וליותר תמיכה בחירויות האזרח של ערבים. הקשר לא היה מובהק במדד חופש הביטוי וההפגנה, ולכן אין לתאר את התוצאה כהשפעה אחידה בכל סוגי הזכות.

כיצד פעל האיום הביטחוני?

הניסוי הציג מידע על פיגועים קטלניים ושינה את הייחוס של החשודים, ואז מדד התנגדות למדיניות דיכוי. תחת איום, בעלי זהות ימנית חזקה ובעלי זהות שמאלית חלשה התקרבו לתמיכה בהגבלות, בעוד שבעלי זהות שמאלית חזקה שמרו על התנגדות גבוהה יותר.

האם זהות פוליטית חזקה תמיד מסכנת דמוקרטיה?

לא לפי תוצאות המאמר. עוצמת הזהות הגבירה קיטוב, אך הכיוון היה תלוי בתוכן המחנה: היא נקשרה לפחות סובלנות בימין וליותר סובלנות בחלק מן המדדים בשמאל.

מדוע הוצאו מזדהי המרכז מן הניתוח?

ההשערה עוסקת בעוצמת ההתקשרות לקבוצות הימין והשמאל ובהבדל ביניהן, ולכן מי שמיקמו עצמם במרכז לא התאימו להשוואה זו. הבחירה מחדדת את הבדיקה התאורטית, אך גם מצמצמת את היכולת לתאר את הציבור כולו.

מה אי אפשר להסיק מן הגל הראשון?

אי אפשר לקבוע שהזהות החזקה היא שגרמה לסובלנות או לאי־סובלנות, מפני שהקשרים בגל הראשון הם תצפיתיים. ייתכן גם שאנשים בעלי עמדות זכויות מסוימות מתחברים יותר למחנה שמבטא אותן או שגורם שלישי משפיע על שניהם.

מהי השורה התחתונה לזכויות מיעוט?

הגנה על חירויות אזרחיות בזמן איום תלויה לא רק בעוצמת הפחד אלא גם בנורמות שמקושרות לזהות הפוליטית. מוסדות ומנהיגים דמוקרטיים צריכים לטפח בתוך כל מחנה מחויבות לזכויות שאינה נעלמת כשהקבוצה המוגנת אינה אהודה.