כיצד מדינות מגייסות בינאום אקדמי לשילוב מיעוטים הנתפסים כבעייתיים

בינאום שמופנה פנימה

הספרות על בינאום אקדמי עוסקת בדרך כלל בניידות חוצת גבולות, בתחרות על ידע ובהשפעה מדינית על זרים. המאמר מזהה תצורה אחרת: המדינה מפנה את אותם מסלולי קבלה, מלגות, שירותי תמיכה ותוכני תרבות אל אוכלוסייה המצויה בתוך הגבול שהיא תובעת, אך אינה מזדהה בהכרח עם הלאום הדומיננטי.

המחברים מכנים זאת בינאום מבוית. לטענתם, הוא מרחיב את מושג הכוח הרך מפיתוי של קהלים זרים לניסיון לשנות זיקות וזהויות של מיעוטים מקומיים הנתפסים כמתנגדים או כזקוקים לשילוב.

העיצוב ההשוואתי ומקורות הראיות

זהו מחקר רב־מקרי שנבחר במכוון כדי לבחון תופעה תאורטית, לא מדגם שנועד לייצג את כל מערכות ההשכלה הגבוהה. הניתוח פועל בשתי רמות: מדיניות לאומית לשילוב וניידות סטודנטים, ותוכניות מוסדיות באוניברסיטת ג׳ינאן ובמכללת סיהאי בסין ובאוניברסיטה העברית ובבית הספר רוטברג בישראל.

החוקרים משלבים החלטות ממשלה ורשויות השכלה גבוהה, מסמכי תקציב, דוחות של ארגונים, אתרי מוסדות ולוחות מודעות, סיקור תקשורתי וראיונות עם אנשי מוסדות. הם מנתחים באופן איכותני את מטרות המסמכים, הנחותיהם, השפה שבה הם בונים את קבוצות היעד והתפתחות המדיניות לאורך זמן, ומשווים מקורות בתוך כל מקרה ובין המקרים.

המסלול מהונג קונג אל סין היבשתית

לאחר החרפת מדיניות האיחוד עם הונג קונג הרחיבה סין מסלולי קבלה ישירה, מלגות, שכר לימוד מועדף ושירותים לסטודנטים מהאזור. באוניברסיטת ג׳ינאן הם נמנים עם סטודנטים המתקבלים מבחוץ, לצד סטודנטים בינלאומיים וסינים מחוץ ליבשת, אף שהמדינה רואה בהונג קונג חלק בלתי נפרד מסין.

במכללת סיהאי שנת ההכנה כוללת לימודי שפה, היסטוריה ותרבות סינית, קורסים על המצב הלאומי ופעילויות פוליטיות ותרבותיות שחלקן מזכות בנקודות וחובת הנוכחות חלה עליהן. חונכים ויועצים נדרשים גם לעקוב אחר מצבם הרעיוני של הסטודנטים, ולכן המחברים רואים בתוכנית יותר מסיוע אקדמי גרידא.

המכינה לפלסטינים ממזרח ירושלים

המדיניות הישראלית קושרת בין השתלבות בהשכלה גבוהה, ידיעת עברית, תעסוקה והפחתת עוני ואלימות, ומימנה מכינות ותמיכה במעבר לאוניברסיטאות בירושלים. ההרחבה כללה תקציב של 260 מיליון ש״ח ויעדים מוגדלים לשנים 2018–2023, כפי שנקבע במסמכים שהמאמר מנתח.

באוניברסיטה העברית הופעלה מכינת סדארה/קדמה בבית הספר הבינלאומי רוטברג, גוף שצבר ניסיון בהכנת עולים וסטודנטים מחו״ל. התוכנית כוללת עברית, אנגלית, מתמטיקה, כתיבה אקדמית, חשיבה מדעית, היסטוריה אירופית, חברה וממשל בישראל ומקצועות הכנה לתואר, ומלווה בהליכי קבלה ותמיכה מותאמים.

דמיון מבני לצד הבדל פוליטי עמוק

בשני המקרים קבוצת היעד מחזיקה במסמכי זהות, מערכת חינוך וזהות מקומית או לאומית הנבדלים מאלה של המדינה הדומיננטית, והמדינה מממנת מסלול שמקרב אותה למוסדותיה. בשני המקרים ההשכלה הגבוהה היא חלק ממאמץ רחב יותר הכולל בתי ספר, תוכניות לימודים, מורים ומנגנוני ממשל.

אולם השיח אינו זהה. סין מציגה צעירים מהונג קונג כבני המשפחה הלאומית שיש לחבר מחדש למולדת, ואילו ישראל אינה מציעה לפלסטינים ממזרח ירושלים הצטרפות ללאום היהודי אלא שילוב חברתי־כלכלי ופוליטי כמיעוט בתוך המדינה.

אוניברסיטה כסוכן מדינה או כמתווכת עצמאית

אוניברסיטת ג׳ינאן כפופה ישירות למחלקת החזית המאוחדת של המפלגה הקומוניסטית ומצהירה על שליחותה לטפח בוגרים אוהבי מדינה ובעלי השפעה. במקרה זה המחברים מוצאים התאמה נרחבת בין יעד המדינה לבין התוכנית המוסדית.

באוניברסיטה העברית התמונה מורכבת יותר. אנשי רוטברג שרואיינו תיארו את המכינה כהזדמנות לנגישות, למפגש, ללכידות חברתית ולחשיבה ביקורתית, ולכן מוסד בעל אוטונומיה יכול לקבל מימון ממדיניות לאומית אך לפרש את מטרתה אחרת מן הממשלה.

מה פירוש בינאום בשני המקרים האלה?

אין כאן ניידות בינלאומית במובן הרגיל בלבד, אלא שימוש בתשתיות שנועדו למי שמגיע מחוץ למדינה. מסלולי קבלה נפרדים, יחידות בינלאומיות, מכינות, מלגות והוראת שפה מותאמים לקבוצות שהמדינה מגדירה כחלק משטחה אך שמעמדן וזהותן אינם חופפים לאוכלוסיית הרוב.

מדוע המונח מיעוטים בעייתיים דורש זהירות?

הכינוי troublesome במאמר מתאר את האופן שבו המדינה תופסת אוכלוסייה שהזהות שלה ודרישותיה מאתגרות את פרויקט האיחוד או הריבונות. אין זו קביעה של החוקרים שהסטודנטים עצמם בעייתיים, ולכן הסיכום מתייחס למונח כמסגור שלטוני ולא כתכונה של בני הקבוצה.

למה להשוות בין הונג קונג למזרח ירושלים?

ההשוואה אינה מבוססת על טענה שההיסטוריה, המשטר, האזרחות או יחסי הכוח זהים. היא נועדה לבודד מנגנון משותף: תביעה לריבונות על טריטוריה ואוכלוסייה בעלת זהות נבדלת, ושימוש בהשכלה גבוהה כדי לקרב אותה למרכז הלאומי.

דווקא ההבדלים מסייעים לבחון את גבולות ההסבר. בסין המדינה והמוסד מיושרים יותר והמסר הוא איחוד לאומי, ואילו בישראל המוסד נהנה מאוטונומיה יחסית והמסר הממשלתי מתמקד יותר בשילוב כלכלי, במשילות ובצמצום עוינות.

מהי קולוניזציה פנימית לפי המאמר?

המחברים משתמשים במושג לתיאור הכפפה גאוגרפית ופוליטית של אוכלוסייה מובחנת בתוך גבולות הכוח הדומיננטי. במקרים הנדונים הם מדגישים הרחבת שליטה, יחסי עליונות וכפיפות, החלשת זהות מתחרה והאפשרות שכוח כפייה עומד ברקע גם כאשר הכלי האקדמי עצמו מבוסס על תמריצים.

זהו הפירוש התאורטי של המחברים לראיות המדיניות, לא מדד אמפירי שהם מחשבים. הקורא יכול לקבל את התיאור המוסדי גם אם הוא מבקש לבחון בנפרד את התאמת המונח הנורמטיבי לכל אחד מן המקרים.

כיצד פועלת התוכנית במכללת סיהאי?

סטודנטים מהונג קונג, מקאו, טייוואן והתפוצה הסינית לומדים בה שנה לפני המעבר למחלקת התואר, ובכל שנה נרשמו לפי המאמר כ־500 עד 800 סטודנטים. לצד הכנה אקדמית הם לומדים קורסים על מצבה של סין ומשתתפים באירועי תרבות, סמינרים פוליטיים וסיורים באתרים היסטוריים של המפלגה.

חלק מן הפעילויות המוצגות כבלתי פורמליות הן למעשה חובה ומזכות בנקודות. כך התוכנית משלבת תמיכה והזדמנות עם חיברות פטריוטי, והמאמר מזהה בשילוב הזה את מנגנון הכוח הרך המופנה פנימה.

כיצד פועלת מכינת סדארה/קדמה?

המכינה נועדה לגשר על אי־ההכרה המלאה בתעודת התווג׳יה, על פערי עברית ועל דרישות הקבלה של אוניברסיטאות ישראליות. מספר המשתתפים באוניברסיטה העברית עלה לפי המאמר מ־68 בשנת 2015 ל־200 בשנת 2018, ובאותה שנה העריך הרקטור ששיעורם בקרב תלמידי שנה א׳ יגיע לשמונה אחוזים.

התוכנית אינה רק קורס שפה, אלא כוללת גם היכרות עם מוסדות, חברה וממשל בישראל. המחברים מפרשים את המפגש ואת מסגרת הלימודים כאמצעי אפשרי של קירוב וקבלת לגיטימיות, בעוד אנשי סגל תיארו אותו גם כהעצמה אקדמית וכפתח לביקורת.

האם ישראל מגדירה פלסטינים ממזרח ירושלים כסטודנטים בינלאומיים?

לא ברמה הרשמית, והמאמר מסביר שהגדרה כזאת הייתה מתנגשת עם תביעת הריבונות הישראלית ואף עשויה להשתמע כהכרה במדינה פלסטינית. עם זאת, ברמה המוסדית הם עוברים דרך בית הספר הבינלאומי ותשתיות מכינה שנבנו לאוכלוסיות המגיעות ממערכות חינוך אחרות.

הפער בין ההגדרה המשפטית לבין הטיפול הארגוני הוא מרכיב מרכזי בטיעון. הוא מאפשר למחברים לזהות בינאום בפועל גם כאשר המדינה נמנעת מן התווית.

מה מלמדות המלגות ודרישות הקבלה בסין?

הרחבת מספר האוניברסיטאות המקבלות ישירות את בחינת HKDSE, השוואת שכר הלימוד לזה של סטודנטים מן היבשת ומלגות ייעודיות הפחיתו חסמים ללימודים בסין. בגרסת מדיניות המלגות מ־2017 נוספה דרישה לאהוב את המולדת ולתמוך בעיקרון מדינה אחת, שתי שיטות, וכן אפשרות לבטל מלגה בשל דיבור או התנהגות נגדו.

התמריץ הכלכלי והדרישה הפוליטית פועלים אפוא יחד. המאמר משתמש בצירוף הזה כדי להראות שהניידות אינה רק מדיניות גישה או פיתוח הון אנושי.

מהו ההבדל בין ג׳ינאן לאוניברסיטה העברית?

ג׳ינאן מתוארת ככלי של יעד לאומי מוצהר, והיא מנוהלת במבנה שמצמצם את המרחק בין מפלגה, מדינה ואוניברסיטה. האוניברסיטה העברית תלויה בתקצוב המדינה אך שומרת מרחב לפרשנות מקצועית ומוסדית שונה.

לכן אותה מדיניות מימון אינה מבטיחה אותה הוראה בפועל. במקרה הירושלמי, חתירה ממשלתית לשילוב ולמשילות יכולה להפוך בתוך המוסד לתוכנית שמקדמת נגישות וחשיבה ביקורתית, גם אם עצם ההשתלבות עדיין משרתת חלק מיעדי המדינה.

האם המחקר מוכיח שהתוכניות שינו זהות פוליטית?

לא, משום שהחוקרים לא סקרו את עמדות הסטודנטים לפני התוכנית ואחריה ולא עקבו אחר תוצאותיהם הפוליטיות לאורך זמן. הם מנתחים מטרות, מבנים, תכנים ופרקטיקות ומצביעים על חסמים שעשויים למנוע את השגת היעדים.

בסיהאי חלק מן הנרשמים היו מי שהתחנכו ביבשת אך החזיקו תעודת זהות של הונג קונג, ולא ברור אם הבוגרים יחזרו ויהפכו לאליטה משפיעה. בירושלים, האוטונומיה של האוניברסיטה והפרשנות הביקורתית של אנשי הסגל עשויות לשנות את האופן שבו המדיניות מתממשת.

האם המאמר משווה מוסרית בין שני המקרים?

המאמר משווה מנגנון מדיניות ולא קובע שקילות מלאה בין הסכסוכים, המשטרים או מעמדן המשפטי של האוכלוסיות. הוא מציין במפורש הבדלים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים משמעותיים וממקם את הדמיון בשימוש במבני בינאום לצורך בניית אומה ושליטה.

גם בתוך ההשוואה נשמרת א־סימטריה: בהונג קונג השיח הוא השבת בני הלאום אל המולדת, ובמזרח ירושלים מדובר בשילוב של מי שאינם חלק מן הלאום היהודי. ההבחנה הזאת חיונית להבנת הממצא ולא רק הסתייגות שולית.

מהי המשמעות הדמוקרטית של הניתוח?

המאמר מראה שמדיניות נגישות, מלגות והכנה אקדמית יכולה להרחיב הזדמנויות ובו בזמן לשאת יעד של ציות, החלשת זהות מתחרה והעמקת ריבונות שנויה במחלוקת. לכן הערכת התוכנית דורשת לשאול לא רק מי התקבל ללימודים, אלא גם מי הגדיר את מטרת השילוב, אילו זהויות נחשבות לגיטימיות ועד כמה הקבוצה השתתפה בעיצוב המדיניות.

הבדל נוסף נוגע לאוטונומיה מוסדית. אוניברסיטה המסוגלת לפרש מימון ממשלתי לפי ערכים אקדמיים וחברתיים יכולה לרכך או להסיט יעד שלטוני, בעוד מוסד הכפוף ישירות למדינה עשוי להוציאו לפועל באופן הדוק יותר.

מה צריך לזכור לגבי הנתונים והתאריך?

המאמר פורסם אונליין בדצמבר 2021 ומסתמך על מסמכים, תוכניות ונתונים שנאספו בעיקר עד אותה שנה, ובהם יעדים שנקבעו לשנים 2018–2023. המספרים וההסדרים מתארים את תקופת המחקר ואינם עדכון על מצב התוכניות בשנת 2026.

התרומה העמידה יותר היא מושגית: הרחבת מבט הבינאום אל תוך המדינה ובחינת היחסים בין מדיניות לאומית, אוטונומיה אוניברסיטאית וזהות מיעוט. כל הערכה עדכנית של היישום או של תוצאותיו מחייבת מקורות חדשים מעבר למאמר.