אישיות פוליטיקאים וחשיפה תקשורתית: היתרון של תכונות אפלות בסיקור אישי

השוואת מערכות בחירות מראה שהקשר בין אישיות לנראות משתנה לפי נורמות הסיקור, ואינו מסתכם ביתרון גורף למועמדים תוקפניים

מאמר: Unique Personalities in the Limelight? A Cross-National Analysis of Politicians’ Personality and Media Visibility during Elections

חוקרות/ים: אלון זויזנר; אלסנדרו נאי; יורגן מאייר

כתב עת: Journalism & Mass Communication Quarterly, OnlineFirst, 1–30

תאריך: פורסם לראשונה ב־13 באפריל 2026; פרסום מקוון מוקדם, עמ׳ 1–30

DOI: https://doi.org/10.1177/10776990261436064

צלמים וכתבת מקיפים פוליטיקאי בדיוני המשוחח עמם בכיכר עירונית
קרדיט תמונה: OpenAI OpenAI Generated site asset

כללי הסיקור משנים מי זוכה לבמה: היתרון של תכונות אפלות בולט במיוחד בתקשורת המתמקדת באישיות המועמדים.

האישיות פוגשת את כללי הסיקור

יתרון תקשורתי אינו תכונה קבועה של סוג אישיות אחד. המחקר מצא שהקשר בין תכונות מועמדים לבין אזכוריהם בעיתונות משתנה בהתאם לדפוסים של מערכת התקשורת. הממצא הזה מרחיב הסברים שמתמקדים במשרה, במעמד מפלגתי או בסיכויי הצלחה בלבד.

החוקרים מציעים שני נתיבים אפשריים: תכונות מסוימות עשויות להפוך התנהגות לחדשותית יותר, ולעודד פוליטיקאים להשקיע יותר בחיפוש חשיפה. הנתונים בוחנים את הקשרים בין אישיות, סביבת סיקור ונראות, ואינם מפרידים באופן ניסויי בין שני הנתיבים הללו.

מושגי יסוד בקצרה

לוגיקת תקשורת היא מכלול השגרות והערכים שלפיהם ארגוני חדשות בוחרים ומציגים סיפורים. המאמר בוחן במיוחד פרסונליזציה, כלומר מיקוד באנשים ובתכונותיהם; שליליות, כלומר מיקוד בהתקפות ובעימותים; ומסגור אסטרטגי, המתמקד במהלכי קמפיין יותר מאשר בהבדלי מדיניות.

הגרעין האפל הוא מדד המשלב נרקיסיזם, מקיאווליזם ופסיכופתיה תת־קלינית: צורך בהערצה, נטייה למניפולציה וקור רגשי או אנטגוניזם. המדד אינו אבחנה רפואית. מולו נבחנים יציבות, המשלבת נעימות, מצפוניות ויציבות רגשית, וגמישות אישיותית, המשלבת מוחצנות ופתיחות לחוויה.

כיצד נמדדה הנראות בבחירות

המדד העיקרי מונה כתבות שבהן הופיע שם המועמד בחודש שלפני הבחירות, מתוך 262 עיתונים הכלולים במאגר LexisNexis. הופעות חוזרות באותה כתבה נספרו פעם אחת, ומספר ההופעות תוקנן לפי מספר העיתונים שנדגמו בכל מערכת בחירות. כך נמדדת תדירות הבחירה במועמד כנושא לחדשות, ולא משך חשיפה בטלוויזיה או מידת האהדה כלפיו.

הערכת האישיות התבססה על מומחים לפוליטיקה ולתקשורת במדינה הנחקרת, ונכללו מועמדים שקיבלו לפחות שלוש הערכות רלוונטיות. המודלים שילבו משתנים כגון כהונה, אידאולוגיה, שיטת הבחירות ומאפייני המדינה. זהו מחקר השוואתי תצפיתי, ולכן התחשבות בגורמים הללו אינה הופכת את הקשרים שנמצאו להוכחה סיבתית.

הממצאים החזקים והממצאים המתונים

במודל המרכזי יציבות אישיותית הייתה קשורה ליותר נראות, ואילו למדד התכונות האפלות לא היה יתרון כללי מובהק. גם המדד המשותף למוחצנות ולפתיחות לא הראה קשר מובהק. הממצאים אינם תומכים אפוא בכלל שלפיו האישיות התוקפנית ביותר תמיד זוכה להכי הרבה סיקור.

האינטראקציה הברורה ביותר הייתה בין תכונות אפלות לבין דגש על אישיות המועמדים. לעומת זאת, הקשרים של נרקיסיזם ומקיאווליזם עם סיקור שלילי עמדו ברף מובהקות של 10%, אך לא של 5%, ולא נמצאה אינטראקציה מובהקת בין שליליות לבין מדד הגרעין האפל הכולל. הבחנה זו חשובה כדי שלא לייחס לכל סגנונות הסיקור אותה עוצמת ראיות.

בחירות עריכה והאחריות הדמוקרטית

המחקר ממקם את בחירות העריכה בתוך הדיון על איכות התחרות הפוליטית. כשהתנהגות מניפולטיבית או עימות אישי מתאימים למה שמוגדר כחדשותי, הם עשויים להגדיל את הבמה של בעלי תכונות אלה. החשש שהמחברים מעלים הוא חשיפה חוזרת שעשויה להפוך סגנון כזה למקובל יותר.

המחקר אינו מודד ישירות אם החשיפה גרמה להקצנה, לשינוי בהצבעה או לפגיעה במוסדות דמוקרטיים. משמעותו הציבורית היא הצורך לבחון למי מוקדשת תשומת לב ובאילו נימוקים, לצד בדיקת נכונות התוכן. המדידה בעיתונים גם משאירה פתוחה את השאלה אם אותם קשרים מתקיימים בטלוויזיה וברשתות חברתיות.

כמה מועמדים ומערכות בחירות נכללו במחקר?

הניתוח כלל 159 מועמדים ב־85 מערכות בחירות ב־52 מדינות בין 2016 ל־2022. המדגם כולל סוגים שונים של משטרים, ולכן הוא מאפשר השוואה רחבה אך אינו מייצג באופן זהה כל מדינה או כל מערכת תקשורת.

כיצד החוקרים מדדו חשיפה תקשורתית?

הם ספרו כתבות עיתון שבהן הוזכר שם המועמד בחודש שלפני הבחירות, תוך הסרת כפילויות והתאמה למספר העיתונים שנכללו. המדד מבטא הזדמנות להופיע בחדשות, ואינו אומר שהכתבה הייתה חיובית או שהקוראים השתכנעו ממנה.

האם פוליטיקאים בעלי תכונות אפלות קיבלו יותר סיקור בכל מקום?

לא נמצא יתרון כללי מובהק למדד הגרעין האפל כאשר בוחנים את המדגם כולו ללא האינטראקציות. היתרון הופיע במיוחד במערכות תקשורת שמעניקות משקל רב לאישיותם ולמניעיהם של המועמדים.

מה נמצא לגבי פוליטיקאים יציבים ומצפוניים?

יציבות אישיותית נקשרה ליותר נראות במודל המרכזי, בניגוד להשערה המקורית של החוקרים. עם זאת, בבדיקת עמידות שהרחיבה את חלון הסיקור לשלושה חודשים, הקשר הכללי של יציבות כבר לא היה מובהק.

מדוע סיקור אישי עשוי להעניק יתרון לנרקיסיזם ולמניפולציה?

החוקרים מציעים שתכונות כאלה מתבטאות בהתנהגות המתאימה לסיפורים על דמויות, עימותים ומאבקי כוח. הנתונים מראים קשר בין שילוב התכונות עם סביבת סיקור אישי לבין נראות, אך אינם מתעדים את שיקוליו של כל עורך בעת בחירת כתבה.

עד כמה חזק הממצא על סיקור שלילי?

הממצא מתון יותר מן הממצא על סיקור אישי: הקשרים של נרקיסיזם ומקיאווליזם עם שליליות הגיעו למובהקות של 10% בלבד. למדד הגרעין האפל הכולל לא נמצאה אינטראקציה מובהקת עם שליליות, ולכן אין בסיס להשוות את שני דפוסי הסיקור ללא הסתייגות.

האם החוקרים אבחנו הפרעות אישיות אצל המועמדים?

המחקר משתמש בהערכות מומחים של תכונות, ולא בראיונות קליניים או באבחנות רפואיות. המונחים האפלים מתארים מדדים פסיכולוגיים במחקר על התנהגות פוליטית ואינם מצדיקים אבחון פרטני של מנהיג.

כיצד נבדקה האפשרות שהערכות המומחים מוטות פוליטית?

החוקרים הריצו ניתוחים נוספים עם מדדי אישיות שהותאמו למרחק האידאולוגי בין המומחים למועמדים. התוצאות המרכזיות נותרו דומות, אך הערכות מומחים עדיין אינן מדידה ישירה של אישיות או פתרון מלא לכל מקור אפשרי של הטיה.

האם התוצאות מתארות גם טיקטוק, פייסבוק או טלוויזיה?

המדידה הישירה של נראות נעשתה בעיתונים, ולא ברשתות חברתיות או בטלוויזיה. המחברים מציעים סיבות לבדוק קשרים דומים גם שם, אך מציגים זאת ככיוון למחקר נוסף ולא כממצא שנמדד במחקר הנוכחי.

מה נובע מן המחקר לגבי תפקיד העיתונות בבחירות?

האחריות הדמוקרטית של העיתונות כוללת גם את חלוקת תשומת הלב בין מתחרים וסגנונות מנהיגות. בחינת הנטייה להעדיף אישיות ועימות יכולה לסייע להבין כיצד נוצרים יתרונות חשיפה, גם כשאין כוונה מערכתית לתמוך במועמד מסוים.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 23 בספטמבר 2026