האצלת סמכויות בזמן עיצוב חוקה: ישראל ומרכז אירופה ומזרחה

מאמר: On Constitutional Processes and the Delegation of Power, with Special Emphasis on Israel and Central and Eastern Europe

חוקרות/ים: עלי זלצברגר; סטפן פויגט

כתב עת: Theoretical Inquiries in Law, 3(1)

תאריך: 2002

DOI: 10.2202/1565-3404.1049

קרדיט תמונה: מקור התמונה VitVit CC BY-SA 4.0 Wikimedia Commons · חיתוך והתאמה לגודל

נבחרי ציבור מחליטים גם אם להאציל סמכות וגם למי להעבירה. זלצברגר ופויגט מחברים בין בחירות חוקתיות להעברת סמכויות שוטפת, ובוחנים את המפגש ביניהן בתשע מדינות.

מושגי יסוד בקצרה

האצלת סמכויות היא העברת הפעלתה של סמכות לגוף אחר. המאמר מבחין בין קביעת ההסדר החוקתי לבין החלטות המתקבלות בתוך כללי המשחק הקיימים.

בחירת הגוף שיקבל את הסמכות

המסגרת המוצעת מחברת האצלה לגופים פנימיים והאצלה למוסדות בינלאומיים. כך אפשר לבחון יחד את ההחלטה להעביר כוח ואת בחירת הכתובת המוסדית שלו.

מי מחליט אם להאציל סמכות לפי המאמר?

מוקד הדיון הוא נבחרי ציבור, ובהם מחוקקים ובחלק מהשיטות אנשי הרשות המבצעת. בידיהם הבחירה להפעיל סמכות בעצמם או להעבירה.

מה ההבדל בין האצלה חוקתית להאצלה שוטפת?

האצלה חוקתית קשורה לעיצוב כללי היסוד. האצלה שוטפת מתרחשת לאחר מכן במסגרת הסדרים קיימים.

מהי האצלה פנימית של סמכויות?

זוהי העברה לגופים בתוך תחום השיפוט של המחוקק. רשויות מינהליות הן דוגמה לסוג מוסדי הנדון בהקשר זה.

מהי האצלה בינלאומית של סמכויות?

זו העברת סמכות לגוף בינלאומי או על־לאומי. היא מציבה את הבחירה המוסדית גם מעבר לגבולות המדינה.

מדוע נדרשת מסגרת משותפת לשני סוגי ההאצלה?

הספרות עסקה בהם לעיתים בנפרד. המחברים מבקשים להסביר יחד אם להעביר סמכות ולאיזה גוף.

מה מייחד את השינוי החוקתי במרכז אירופה ובמזרחה?

מדינות רבות באזור אימצו חוקות חדשות או שינו אותן באופן נרחב. הדבר קירב בזמן בחירות חוקתיות והחלטות האצלה שוטפות.

מדוע ישראל נכללת בהשוואה?

התהליך החוקתי הישראלי מתואר כממושך. גם בו מתקיימות בחירות חוקתיות ושוטפות במקביל, למרות קצב השינוי השונה.

מה בוחנת ההשוואה בין תשע המדינות?

היא מתארת הבדלים בהאצלת סמכויות ומבקשת לברר את מקורותיהם. היא גם בוחנת את השלכות ההבדלים על החלטות ההאצלה.

כיצד הצטרפות לארגון בינלאומי נוגעת לעיצוב חוקה?

המאמר שואל אם כללים חוקתיים נבחרים מתוך ציפייה להתאמה לדרישות הארגון. כך מתחברות בחירה פנימית ומחויבות חיצונית.

מה הקשר האפשרי בין האצלה לאמינות הממשלה?

המחברים בוחנים אם חברות בארגון בינלאומי מחזקת אמינות. זו שאלה על השלכות ההתחייבות המוסדית מעבר להעברת הסמכות עצמה.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 31 באוקטובר 2026