מהי אזרחות טובה בעיני מתבגרים? שינוי בדפוסי ציפיות בין 1999 ל־2016

אזרחות טובה אינה דפוס יחיד

השאלה מה עושה אדם לאזרח טוב מאפשרת לזהות ציפיות מהחיים הדמוקרטיים לפני שהמתבגרים מגיעים לגיל הצבעה. החוקרים בודקים אם הדורות הצעירים מחליפים מחויבויות מסורתיות במעורבות עצמאית יותר, או אם התמונה מורכבת יותר. הניתוח מצביע על מגוון דפוסים שאינו מתמצה בציר יחיד של אזרחות חזקה או חלשה.

מושגי יסוד בקצרה

נורמות אזרחות הן ציפיות לגבי מה שאזרח טוב אמור לעשות. הן שונות מהתנהגות ממשית: אפשר להעריך הצבעה או התנדבות בלי להשתתף בהן בפועל.

אזרחות של חובה מדגישה מחויבויות כגון ציות לחוק, הצבעה וכיבוד סמכות. אזרחות מעורבת מדגישה פעילות למען זכויות, הסביבה והקהילה; המחקר בודק כיצד הדגשים האלה מצטרפים זה לזה אצל משיבים שונים.

שלושה גלי סקר ומבחן להשוואה הוגנת

הנתונים כוללים 137,499 תלמידים סביב גיל 14 ב־14 מדינות, מתוך מחקרי CIVED ו־ICCS בשנים 1999, 2009 ו־2016. ישראל אינה אחת ממדינות ההשוואה. אלה מדגמים של תלמידים שונים בכל גל, ולא מעקב אחר אותם ילדים במשך 17 שנים.

החוקרים מנתחים 12 פריטים על תכונות האזרח הטוב באמצעות מודל של קבוצות סמויות. השיטה מזהה דפוסי תשובות משותפים במקום לכפות מראש חלוקה לשני סוגי אזרחות בלבד. בדיקות שקילות המדידה בוחנות אם אפשר לפרש את הפריטים והקבוצות באופן בר־השוואה בין המדינות והתקופות.

חמש קבוצות במקום סיפור של מעבר אחד

לצד קבוצות שמדגישות חובה או מעורבות, מזוהות שלוש קבוצות נוספות. קבוצה בעלת ציפיות מרביות מעניקה חשיבות גבוהה למכלול הדרישות, קבוצה מרכזית מייחסת להן חשיבות מתונה יותר, וקבוצה קטנה מעניקה חשיבות נמוכה לרובן. שתי הקבוצות המזוהות עם חובה ועם מעורבות כוללות יחד פחות משליש מן המשיבים.

הדפוסים של חובה ומעורבות נותרים יציבים יחסית לאורך התקופה. השינוי הבולט הוא ירידה בחלקה של קבוצת האמצע ועלייה בקבוצה בעלת הציפיות המרביות ובקבוצה בעלת הציפיות הנמוכות. לכן אי אפשר לתאר את הממצאים רק כאופטימיות על דור מעורב יותר, או רק כירידה כוללת במחויבות לאזרחות.

מה אפשר ללמוד על חינוך ועל השתתפות

ממוצע כללי עלול להסתיר תלמידים שמייחסים חשיבות רבה לכמעט כל חובה אזרחית, לצד תלמידים שמייחסים חשיבות מועטה לרובן. לצורכי חינוך, המשמעות היא שיש טעם לזהות צירופי ציפיות שונים ולא להניח שלכל המתבגרים חסר אותו דבר. זו השלכה של מבנה הממצאים, ולא בדיקה של תוכנית הוראה מסוימת.

המחקר מודד אידיאלים אזרחיים ולא את איכות הדמוקרטיה במדינות עצמן. הוא גם אינו מוכיח שהשתייכות לקבוצה בגיל ההתבגרות תקבע דפוס הצבעה בבגרות. החיבור העתידי בין ציפיות לפעולה דורש נתונים נוספים, ואילו כאן התרומה היא זיהוי מדויק יותר של השונות בנורמות.

האם בני נוער החליפו אזרחות של חובה באזרחות מעורבת?

המחקר אינו מוצא מעבר פשוט כזה. הקבוצות המבטאות חובה ומעורבות יציבות יחסית, בעוד שחלק ניכר מהשינוי מתרחש בקבוצות אחרות.

מה נמדד באמצעות שאלות על האזרח הטוב?

נמדדה החשיבות שהמשיבים מייחסים להתנהגויות אזרחיות שונות. התשובות מלמדות על ציפיות ואידיאלים, ואינן תיעוד של השתתפות ממשית.

אילו חמישה דפוסים זוהו?

זוהו דפוסים המדגישים חובה, מעורבות, ציפיות מרביות, ציפיות מרכזיות מתונות וציפיות נמוכות. החלוקה מאפשרת לראות גם אנשים שמעריכים סוגים רבים של אזרחות יחד, ולא רק מי שבוחרים בין חובה למעורבות.

איזו קבוצה הצטמצמה לאורך התקופה?

קבוצת האמצע, המייחסת חשיבות מתונה יחסית למכלול הפריטים, הצטמצמה. במקביל גדלו הקבוצות שבקצות טווח הציפיות, הגבוה והנמוך.

מדוע ממוצעי תשובות עלולים להטעות?

ממוצע דומה יכול לנבוע מצירופים שונים של קבוצות. עלייה אצל חלק מן המתבגרים וירידה אצל אחרים עלולות להסתתר מאחורי נתון מצרפי יחיד.

מהי קבוצת תשובות סמויה?

זו קבוצה שהמודל מזהה מתוך דמיון בין דפוסי תשובות. היא אינה ארגון ממשי של תלמידים ואינה מחייבת שכל חבריה השיבו באופן זהה לכל שאלה.

מדוע נדרשת בדיקת שקילות בין מדינות ותקופות?

כדי שלא לפרש שינוי במשמעות המדידה כאילו היה שינוי בעמדות. הבדיקה נועדה לבסס שההשוואה בין הקבוצות נשענת על מבנה מדידה מתאים.

האם ישראל נכללה במדגם?

ישראל אינה נכללת ב־14 המדינות שנותחו. אפשר להיעזר בשאלות ובשיטה לדיון ישראלי, אך אין להציג את הממצאים כמדידה של מתבגרים בישראל.

האם אותם תלמידים נשאלו בשלושת גלי הסקר?

בכל גל נדגמו מתבגרים אחרים. לכן ההשוואה מתארת שינוי בין אוכלוסיות תלמידים בזמנים שונים, ולא התפתחות אישית של אותם משיבים.

האם ציפיות אזרחיות נמוכות מעידות על התנהגות עתידית?

הסקר אינו עוקב כאן אחר ההתנהגות הפוליטית העתידית של המשיבים. ציפיות נמוכות הן ממצא חשוב בפני עצמו, אך אינן הוכחה לכך שכל מי שמחזיק בהן יימנע מהשתתפות בבגרותו.