פופוליזם של השמאל זקוק גם למפלגות ולארגון

הדיון בסיריזה ובפודמוס בוחן את הפער בין יצירת זהות של ״עם״ לבין בניית כוח פוליטי מתמשך

מאמר: People’s populism? Institutionalization and organization as the blind spots of contemporary left populism

חוקרות/ים: יאיר גולדשמידט; דורון נבות

כתב עת: Journal of Political Ideologies, 1–19

תאריך: 2026-10-07

DOI: DOI: 10.1080/13569317.2026.2744287

קרדיט תמונה: מקור התמונה Barcex CC BY-SA 3.0 Wikimedia Commons · חיתוך והתאמה לגודל

גולדשמידט ונבות טוענים שחלק מכישלונות הפופוליזם השמאלי בשנות ה־2010 קשורים להזנחת מיסוד וארגון. הם מבקרים גישות הרואות בעם בעיקר תוצר של שיח, ובוחנים את סיריזה ופודמוס. טענתם היא שייצוג עממי מחייב גם מסגרות חומריות ומפלגתיות המסוגלות לארגן את האנשים שבשמם פועלים.

זהות משותפת אינה תחליף לארגון

המאמר טוען כי פופוליזם של השמאל צריך להסביר כיצד העם מתארגן, ולא רק כיצד מדברים בשמו. גולדשמידט ונבות קושרים בין חולשה זו לבין חלק מכישלונותיו של הגל השמאלי הפופוליסטי בשנות ה־2010. הם מציבים את בניית הארגונים והמוסדות במרכז הדיון בייצוג עממי.

מושגי יסוד בקצרה

בדיון על פופוליזם שמאלי, העם הוא זהות פוליטית המבקשת לחבר דרישות וקבוצות שונות. מיסוד הוא הפיכת פעולה למסגרות ולדפוסים יציבים, וארגון מפלגתי נותן לה בסיס מעשי. המאמר מבקר תפיסה שמתמקדת ביצירת זהות באמצעות שיח וממעיטה בתנאים הארגוניים לקיומה.

ביקורת על נקודות העיוורון של התיאוריה

המחברים מתמקדים בגישות פוסט־מרקסיסטיות המזוהות עם ארנסטו לקלאו ושנטל מוף. לטענתם, הדגש על הבניה שיחנית של העם דחק הצדה את הממדים החומריים והמפלגתיים של פעולה פוליטית. הדיון בסיריזה ובפודמוס משמש לבחינת המחיר של ההזנחה הזאת.

מהי הטענה המרכזית לגבי פופוליזם שמאלי?

יצירת זהות עממית משותפת אינה מספיקה לבניית כוח פוליטי מתמשך. המחברים מבקשים לשלב בהסבר גם מיסוד וארגון של האנשים המיוצגים.

מה פירוש הבניה שיחנית של העם?

הכוונה היא ליצירת זהות פוליטית באמצעות מסרים, שמות וחיבור בין דרישות. המאמר מבקר את הפיכתו של הממד הזה לתחליף לבחינת מסגרות הפעולה הממשיות.

מדוע ארגון מפלגתי חשוב לייצוג עממי?

ארגון מחבר אנשים לתהליכי פעולה פוליטית מעבר להזדהות עם מסר. הטענה במאמר היא שבלי להתייחס לבסיס הזה קשה להבין את כוחו ואת מגבלותיו של הפופוליזם השמאלי.

מה מוסיף המושג מיסוד לדיון?

הוא מפנה את תשומת הלב למסגרות יציבות של פעולה וליכולת לקיים אותן. כך הוא מרחיב את הדיון מעבר לרגע שבו נוצרת זהות משותפת סביב הנהגה או דרישה.

אילו מפלגות משמשות מקרי דיון?

המאמר בוחן את סיריזה ואת פודמוס. שתיהן משמשות לדיון בקשר בין הפופוליזם השמאלי של שנות ה־2010 לבין שאלות של ארגון ומיסוד.

כלפי איזו מסורת תיאורטית מופנית הביקורת?

הביקורת מתמקדת בגישות הפוסט־מרקסיסטיות של לקלאו ומוף. לפי המחברים, גישות אלה העניקו לשיח משקל שהותיר נקודות עיוורון ארגוניות.

האם המחברים שוללים את חשיבותם של מסרים משותפים?

הטענה היא שההתמקדות בשיח מחמיצה ממדים אחרים של הפעולה הפוליטית. הדרישה לארגן את העם מוסיפה תנאי מעשי ליצירת זהות משותפת ומערערת על הסתפקות בה.

מהו הממד החומרי שהמאמר מבקש להחזיר לדיון?

המחברים מדגישים את התנאים והמסגרות הממשיים שבהם אנשים פועלים פוליטית. תשומת הלב מופנית במיוחד לארגון ולמפלגות, ולא רק לאופן שבו העם מוגדר בשיח.

האם מוצע הסבר יחיד לכל כישלון של השמאל?

המאמר מציע ביקורת על גורם מסוים בחשיבה ובפעולה של הפופוליזם השמאלי. הדיון בשני המקרים אינו טענה שכל תוצאה פוליטית נובעת בהכרח מחולשה ארגונית אחת.

מהו האתגר לתנועה המבקשת לפעול בשם העם?

עליה להתמודד עם השאלה כיצד אנשים משתתפים במסגרת פוליטית מתמשכת. לפי הטיעון, עצם ההכרזה על זהות עממית אינה ממלאת את תפקידם של מוסדות ושל ארגון.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 17 בנובמבר 2026