הליכוד בעידן נתניהו: ממפלגת מנהיג למפלגה אישית

מאמר: The personalization of the Likud in the era of Netanyahu

חוקרות/ים: עופר קניג; גדעון רהט

כתב עת: Social Science Quarterly, 105(3), 444–460

תאריך: 2024

DOI: למאמר המקורי

קרדיט תמונה: מקור התמונה Pete Souza / The White House Public domain Wikimedia Commons

עופר קניג וגדעון רהט מתארים כיצד הליכוד נעשה תלוי יותר בנתניהו אף שסמכויות היו״ר הפורמליות השתנו מעט. הם בוחנים תחרות פנימית, מוסדות מפלגתיים, מסרים והתנהגות בוחרים. הטענה הדמוקרטית המרכזית היא שמפלגה חזקה בקלפי יכולה להיחלש כמוסד המסוגל להגביל את מנהיגה.

מושגי יסוד בקצרה

פרסונליזציה פוליטית היא עלייה במשקלם של אנשים על חשבון מסגרות מפלגתיות. המחברים מבחינים בין מפלגת מנהיג, שבה סמכות נובעת מתפקיד מוסדר, לבין מפלגה אישית, שבה הארגון נעשה תלוי באדם מסוים.

כוח שנצבר מעבר לתקנון

ניתוח המקרה עוסק בעיקר בתקופת ההנהגה השנייה של נתניהו ובשנים 2006–2022. הוא משלב עדויות כמותיות ואיכותניות על תחרות, ארגון ותדמית. המהלך המרכזי הוא להראות כיצד כללים פורמליים יכולים להישאר על כנם בזמן שהיכולת להפעילם באופן עצמאי נשחקת.

האם תקנון הליכוד העניק ליו״ר סמכויות חדשות רבות?

השוואת התקנונים אינה מצביעה על שינוי גדול בסמכויות היו״ר. המחברים ממקמים את עיקר התמורה בדפוסים בלתי פורמליים ובאופן הפעלת הכללים.

כיצד נחלשה התחרות על הנהגת המפלגה?

המחקר מתאר מרוצים פחות תחרותיים והשפעה של נתניהו על מועדי הבחירות הפנימיות. הקדמת מרוץ יכולה להקשות על מתחרים להתארגן גם כשהליך הפריימריז מוסיף להתקיים.

האם נעלמו הבחירות המקדימות לרשימת הכנסת?

לא, התחרות בין מועמדים לרשימה נמשכה. קיומה לצד התעצמות המנהיג מדגים שדמוקרטיה פנימית יכולה להישמר בחלק מהזירות ולהיחלש באחרות.

מה קרה למעמדם של מוסדות המפלגה?

לטענת המחברים, מוסדות שנותרו קיימים נעשו פחות עצמאיים ביחס למנהיג. אישור הצעותיו אינו כשלעצמו ראיה לדיון תחרותי או לפיקוח אפקטיבי.

כיצד בחן המחקר את המסרים לציבור?

החוקרים בחנו בין היתר נאומים, אתרי מפלגה ופעילות ברשתות חברתיות. מקורות אלה מאפשרים להשוות את נראות המנהיג לנראות הארגון לאורך זמן.

מה מלמד השינוי באתר הליכוד?

ההשוואה המתוארת מצביעה על התמקדות גוברת בנתניהו. היא משמשת אינדיקציה לשינוי בזהות המוצגת לציבור, לצד עדויות ארגוניות נוספות.

כיצד השתנו מניעי ההצבעה לליכוד?

בנתוני הסקרים שמציגים המחברים גדל משקלו של המנהיג כמניע מוצהר להצבעה. אין בכך טענה שכל מצביעי הליכוד פעלו מאותו מניע או שהזדהות מפלגתית נעלמה.

מה תפקידן של המפלגות האחרות בתהליך?

גם יריבים ובעלי ברית מיקדו את התחרות ביחסם לנתניהו. לכן הפרסונליזציה התבטאה הן בתוך הליכוד והן במבנה התחרות בין מפלגות.

כיצד קושרים המחברים פרסונליזציה לנסיגה דמוקרטית?

הם טוענים שתלות באדם מחלישה מוסדות בלתי אישיים ותורמת למתקפות על מגבלות הכוח. זהו הסבר המבוסס על ניתוח מקרה, ולא אומדן המבודד את השפעת המנהיג מכל גורם אחר.

האם המחקר מנבא שהליכוד ייעלם אחרי נתניהו?

לא, המחברים מציגים גם אפשרות לחזרה למפלגת מנהיג מוסדרת. היסטוריית הארגון ואופיין של המפלגות המתחרות עשויות להשפיע על יכולתו לשרוד חילופי הנהגה.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 18 באוקטובר 2026