כישלון השלום ושחיקת הליברליזם בישראל: מודל של מעגל מזין
קרדיט תמונה: מקור התמונה Rakoon CC0 Wikimedia Commons
סכסוך אלים ופוליטיקה לא־ליברלית יכולים לחזק זה את זה. המודל הספירלי קושר בין פעולת שחקנים פוליטיים, פחד ציבורי ושחיקת התמיכה בחירויות.
הסכסוך והפוליטיקה משפיעים זה על זה
אלימות וחוסר ביטחון יכולים להחליש תמיכה בזכויות, אך המחברים טוענים שאין די בכיוון ההסבר הזה. בניתוח שלהם, שחקנים לאומניים לא־ליברליים תורמים בעצמם להכשלת מאמצי שלום ולהמשך העימות. הפחד והאיבה הנלווים לעימות מחזקים בתורם את כוחם, וכך נוצר תהליך המזין את עצמו.
מושגי יסוד בקצרה
ליברליזם חוקתי מתייחס כאן להגבלת כוח השלטון ולהגנה על חירויות ועל זכויות, לרבות זכויות מיעוט. בחירות ומוסדות ייצוג יכולים להמשיך להתקיים גם כשההגנות הללו נשחקות. המודל הספירלי מסביר כיצד תחרות פוליטית וסכסוך מתמשך עשויים לתרום יחד לשחיקה כזאת.
שילוב בין ניתוח היסטורי לסקר מתמשך
המחקר משלב פרשנות היסטורית של התפתחויות בישראל עם נתוני סקר פאנל בקרב יהודים ישראלים. הסקר נערך בשלושה גלים, בזמן מלחמת עזה ב־2014 ולאחריה, והמעקב מאפשר לבחון שינויים אצל אותם משיבים. החומרים ההיסטוריים כוללים דיונים בכנסת, דיווחי עיתונות ומחקרים קודמים; הם משמשים לניתוח פעולתם של שחקנים פוליטיים לאורך זמן.
תמיכה במנהיג וחירויות אזרח אינן נעות תמיד יחד
הירידה בתמיכה בנתניהו לאחר המלחמה לא לוותה בהיעלמות מקבילה של עמדות מגבילות כלפי אזרחים ערבים ומחאה. המחברים מבחינים בין לאומנות אתנוצנטרית, ליברליזם אזרחי ולאומיות שאינה קסנופובית. גם בקבוצה האחרונה יכולה להימצא תמיכה בהגבלת מחאה, ולכן מדד יחיד של אהדה למנהיג אינו מתאר היטב את מצב החירויות.
אפשרות לשינוי בתוך מעגל ההסלמה
המחברים אינם מציגים את הנסיגה הליברלית כתוצאה הכרחית או את השחקנים הלא־ליברליים כגורם היחיד לסכסוך. לטענתם, צמצום האלימות ושיפור הסיכוי להסדר יכולים להחליש מקור תמיכה מרכזי בלאומנות לא־ליברלית. זוהי מסקנה הנשענת על ניתוח היסטורי ועל נתונים תצפיתיים, ולא תוצאה של ניסוי המבודד השפעה סיבתית אחת.
כיצד כישלון השלום יכול לחזק פוליטיקה לא־ליברלית?
סכסוך מתמשך מגביר פחד ואיבה ומעניק כוח לשחקנים המציגים מסרים לאומניים ומדירים. לפי המודל, אותם שחקנים יכולים גם לפעול נגד אפשרויות פיוס וכך להזין את התנאים המחזקים אותם.
מה מוסיף המודל הספירלי להסבר המבוסס על חוסר ביטחון?
הוא מוסיף השפעה של הפוליטיקה על הסכסוך עצמו. במקום לראות בשחקנים לא־ליברליים רק תגובה לאלימות, הוא בוחן גם את תרומתם להמשכה.
האם קיום בחירות מונע שחיקה של זכויות?
המחקר מבחין בין ההליכים הפורמליים של הדמוקרטיה לבין המרכיב הליברלי שלה. חירויות וזכויות מיעוט יכולות להיחלש גם כאשר התחרות האלקטורלית נמשכת.
את מי כלל סקר הפאנל במחקר?
הסקר עקב אחר יהודים ישראלים בשלושה גלים סביב מלחמת עזה ב־2014 ולאחריה. לכן ממצאיו אינם מדגם של עמדות כלל אזרחי ישראל, ובפרט אינם מתארים את עמדות האזרחים הערבים.
מדוע מעקב אחר אותם משיבים מועיל לניתוח?
הוא מאפשר לבדוק אם עמדות משתנות אצל אנשים מסוימים בין המלחמה לתקופה שאחריה. כך ניתן להבחין בין שינוי בתמיכה במנהיג לבין יציבות של עמדות כלפי זכויות ומחאה.
האם ירידה בתמיכה בנתניהו לוותה בחזרה מקבילה לעמדות ליברליות?
הנתונים אינם מציגים חזרה מקבילה כזאת בכל המדדים. עמדות מגבילות כלפי אזרחים ערבים וכלפי מחאה נותרו יציבות יחסית גם כשהתמיכה במנהיג פחתה.
מדוע לאומיות שאינה קסנופובית עדיין יכולה להגביל חירות?
ההבחנה במחקר אינה מסתפקת בשאלה אם קיימת עוינות כלפי קבוצת מיעוט. גם משיבים שאינם מאופיינים בקסנופוביה יכולים לתמוך באיסור על מחאה בזמן מלחמה.
האם המחברים טוענים שישראל הייתה בעבר דמוקרטיה ליברלית מלאה?
לא, הם מדגישים שהיו בה מגבלות עמוקות על הליברליזם גם בתקופות של התחזקותו. טענתם עוסקת בשינוי בעוצמת המרכיבים הליברליים והפלורליסטיים בתוך מציאות זו.
האם גורמים לא־ליברליים מוצגים כאחראים היחידים להמשך הסכסוך?
המחברים מציינים במפורש שלא מדובר בגורם היחיד. המיקוד בו נועד להסביר מנגנון פוליטי מסוים, ולא לספק הסבר ממצה לכל מקורות האלימות.
כיצד קידום הסדר עשוי לתרום להגנה על זכויות?
לפי המודל, הפחתת אלימות יכולה לצמצם פחד ואיבה המזינים פוליטיקה מדירה. היא עשויה לשפר את התנאים לחיזוק חירויות, בלי להבטיח כשלעצמה שינוי ליברלי מלא.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 22 באוקטובר 2026