המשקל על כתפיהן: שוליות וייצוג נשים בכנסת

15,483 הצעות חוק לאורך 11 כנסות מראות כיצד מעמד אישי ונוכחותן הקבוצתית של נשים קשורים ליוזמות חקיקה מגדריות

מאמר: The Weight on Her Shoulders: Marginalization of Women Legislators in Parliaments and Substantive Representation of Women

חוקרות/ים: Reut Itzkovitch-Malka; Odelia Oshri

כתב עת: British Journal of Political Science, 54(4), 1340–1361

תאריך: כרך 54, גיליון 4, עמ׳ 1340–1361 (2024); פורסם אונליין: 27 בנובמבר 2024

DOI: https://doi.org/10.1017/S0007123424000401

מחוקקת חדשה נושאת תיקיות מדיניות ריקות בוועדה שבה מחוקקות ותיקות פועלות בכמה תחומים, ללא סמלים או כיתוב

חברות כנסת יזמו בערך פי שלושה חקיקה מגדרית מגברים, אך הקשר בין ותק לבין פחות יוזמות הופיע כאשר נוכחות הנשים בכנסת או במפלגה הייתה גבוהה יותר.

מנוכחות מספרית לייצוג מהותי

ייצוג תיאורי מתייחס למספרן ולשיעורן של נשים במוסד, ואילו ייצוג מהותי עוסק בפעולה לקידום צרכים ואינטרסים של נשים. המחקר בוחן את החיבור בין השניים באמצעות מספר הצעות החוק הפרטיות בנושאי מגדר שכל מחוקקת או מחוקק יזמו בתקופת כהונה.

המחברות אינן מניחות שכל אישה מחזיקה באותן עמדות או שכל יוזמה מגדרית מובילה לתוצאה. הן מציעות שמעמד שולי יוצר תמריץ להתמחות בתחום שבו מחוקקות נתפסות כאמינות, אך שהמשאבים והאפשרויות מתרחבים כאשר מעמד אישי וקבוצתי משתפר.

38 שנים, 15,483 הצעות ושלושה מקודדים

המאגר מכסה את הכנסות התשיעית עד ה־19 בשנים 1977–2015, ובו דגימה אקראית של הצעה אחת מכל עשר לכל חבר כנסת ולכל כהונה. 15,483 ההצעות שנדגמו הפכו ל־1,451 תצפיות חבר־כנסת־כהונה המייצגות 600 בני אדם ייחודיים.

שלושה מקודדים קראו את ההצעות וסיווגו אותן לתשעה תחומים, ומהימנות האלפא הייתה 0.71 לפני יישוב מחלוקות. 1,099 הצעות, 7.5 אחוזים, עסקו במדיניות מגדר, לרבות אלימות, הטרדה, תעסוקה, חופשת לידה, להט״ב ומעמד אישי.

ארבעה ממדים אישיים ושני ממדים קבוצתיים

השוליות האישית נמדדה בוותק בכנסת, בביטחון המקום ברשימת המפלגה, בהחזקת תפקיד הנהגה ובהשתייכות לאופוזיציה או לקואליציה. המדדים אינם מאוחדים לסולם יחיד, משום שניתוח הגורמים הראה שהם מייצגים היבטים נפרדים של מעמד ומשאבים.

השוליות הקבוצתית נמדדה בשיעור הנשים בכלל הכנסת ובשיעורן בתוך מפלגתה של המחוקקת. מודלים בינומיים שליליים בחנו אינטראקציות בין מגדר לממדי השוליות ובין ותק לנוכחות קבוצתית, תוך בקרות, ספליין לזמן ושגיאות תקן חסינות.

מגדר, ותק ואופוזיציה — לצד שני ממצאי אפס

בתחזיות המודל נשים יזמו בערך פי שלושה הצעות מגדריות מגברים, ולוותק היה קשר שלילי רק אצל נשים. חברות אופוזיציה יזמו יותר מחברות קואליציה, ואצל גברים לא הופיע הבדל מקביל לפי ותק או שיוך ממשלתי.

לעומת זאת, האינטראקציות עם ביטחון המקום ברשימה ועם תפקיד הנהגה לא היו מובהקות. ממצאי האפס חשובים מפני שהם מראים שלא כל משאב מוסדי ולא כל צורה של ירידה בשוליות מתורגמים באותה דרך לבחירת נושא החקיקה.

המפגש בין שוליות אישית לשוליות קבוצתית

כאשר שיעור הנשים בכנסת או במפלגה היה נמוך מאוד, חברות ותיקות לא הפחיתו באופן מובהק את ייזום ההצעות המגדריות לעומת חברות חדשות. כאשר הנוכחות הנשית הייתה גבוהה יותר, הוותק נקשר לירידה במספר ההצעות, בהתאם לאפשרות של הרחבת תיק המדיניות מעבר לנישה מגדרית.

המחברות ממחישות את הדפוס בחלוקות של 10 אחוזים בכנסת ו־13 אחוזים במפלגה, אך האמידה העיקרית רציפה. לכן אין לפרש את המספרים האלה כספים אוניברסליים שבהם התנהגות משתנה בבת אחת, ובוודאי לא כהוכחה ששינוי בשיעור הנשים גרם לשינוי בכל מחוקקת.

פחות הצעות אינן בהכרח פחות הישגים

מדד היוזמה לוכד סדרי עדיפויות והצהרת מחויבות, אך אינו מודד אם ההצעה התקבלה, יושמה או שיפרה את חייהן של נשים. מחוקקת ותיקה ובעלת גישה למוקדי כוח עשויה להזדקק לפחות הצעות חוזרות כדי לקדם פתרון, או לבחור להשקיע במשאבים ובתחומי מדיניות נוספים.

המחקר הוא תצפיתי ומוגבל לישראל, והסברים של דור, אידאולוגיה, העדפה פמיניסטית וסלקציה אינם נשללים לחלוטין. הטיעון מתאים בעיקר לנשים שהעדפותיהן אינן קבועות בקצוות, והוא זקוק לבדיקות השוואתיות, לראיונות ולמחקר על מעבר מיוזמה לתוצאות מדיניות.

מה ההבדל בין ייצוג תיאורי לייצוג מהותי?

ייצוג תיאורי הוא נוכחותן המספרית של נשים במוסד נבחר. ייצוג מהותי הוא פעולה פוליטית לקידום סוגיות ואינטרסים של נשים, ובמחקר הזה הוא נמדד באמצעות ייזום הצעות חוק מגדריות.

כיצד זוהתה הצעת חוק מגדרית?

הצעה סווגה כמגדרית אם נבנתה כחשובה לנשים, משפיעה עליהן באופן ייחודי, מתארת הבדל או השפעה מגדריים או ממוסגרת כשוויון בין נשים לגברים. שלושה מקודדים השתמשו במסגרת משותפת, והם דנו במקרים שבהם הסיווג הראשוני לא היה זהה.

מדוע המחקר מתמקד בהצעות חוק פרטיות?

ייזום הצעה מאפשר למחוקק לבטא סדר עדיפות ולהציג מחויבות גם כאשר ההצעה אינה נחקקת. בישראל אין מגבלה מוסדית קשיחה על מספר ההצעות שחבר כנסת יכול להגיש, ולכן המאגר עשיר במיוחד למדידת בחירת נושאים.

מהי יחידת הניתוח וכמה אנשים נכללו?

יחידת הניתוח היא מחוקק בתקופת כהונה אחת, ולכן אותו אדם יכול להופיע בכמה כנסות. יש 1,451 תצפיות כאלה אך 600 מחוקקים ייחודיים, והחלוקה ל־1,280 תצפיות גברים ו־171 תצפיות נשים אינה ספירה של אנשים שונים.

מהי שוליות אישית של מחוקקת?

שוליות אישית מתייחסת למיעוט ניסיון, למקום פחות בטוח ברשימה, להיעדר תפקיד הנהגה ולהשתייכות לאופוזיציה. כל מדד מתאר מקור אחר של משאבים או מגבלות, ולכן המחקר בוחן אותם בנפרד ואינו מניח שהם שקולים.

מהי שוליות קבוצתית של נשים?

זו מידת הנוכחות הנמוכה של נשים כקבוצה בכנסת או בתוך מפלגה מסוימת. גם חברת כנסת ותיקה ובעלת תפקיד יכולה לפעול בסביבה שבה נשים מעטות ולכן הסטריאוטיפים, הציפיות והצורך בשיתוף פעולה מגדרי נותרים חזקים.

כיצד הוותק קשור לייזום חקיקה מגדרית?

אצל נשים, יותר תקופות כהונה נקשרו לפחות הצעות מגדריות, ואילו אצל גברים הקשר לא היה מובהק. הקשר אצל נשים הופיע בעיקר כאשר שיעור הנשים במוסד או במפלגה היה גבוה יותר, ולכן אי־אפשר לתארו כאפקט אחיד של כל שנת ותק.

מה נמצא לגבי קואליציה, תפקיד הנהגה ומקום ברשימה?

חברות אופוזיציה יזמו יותר חקיקה מגדרית מחברות קואליציה, ממצא המתיישב עם יותר חופש להצעות הצהרתיות או עם פחות מסלולי השפעה חלופיים. לעומת זאת, תפקיד הנהגה ומקום בטוח ברשימה לא שינו באופן מובהק את פער המגדר, ולכן אין לייחס להם השפעה שלא נמצאה.

האם פחות הצעות פירושן פחות ייצוג לנשים?

לא בהכרח, משום שהמחקר מודד מספר יוזמות ולא את איכותן, סיכויי קבלתן או השפעתן על מדיניות. מחוקקות בעלות יותר כוח עשויות להשתמש במסלולים אחרים, לקדם הצעה יעילה אחת במקום כמה הצעות חוזרות או להרחיב את פעילותן לתחומים נוספים.

האם הממצאים סיבתיים וניתנים להכללה?

לא, משום שהנתונים תצפיתיים ואינם מקצים באקראי ותק, תפקיד, שיוך ממשלתי או שיעור נשים. ישראל היא מקרה חשוב אך יחיד, ולכן יש לבדוק אם אותו שילוב של שוליות אישית וקבוצתית מופיע בפרלמנטים, מערכות מפלגתיות ותרבויות פוליטיות אחרות.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 28 באוגוסט 2026