נישואים מחוץ לרבנות: כיצד מסורת וזכויות של ידועים בציבור יוצרות לגיטימציה

מושגי יסוד בקצרה: לגיטימציה חברתית ולגיטימציה משפטית

לגיטימציה חברתית היא קבלתו של קשר או מעשה כראוי, מוכר ובעל תוקף בעיני המשפחה, הקהילה והסביבה. במחקר היא נוצרת באמצעות טקס פומבי, שפה של מסורת והתנהגות יומיומית שבה בני הזוג וסביבתם מתייחסים אליהם כנשואים.

לגיטימציה משפטית אינה שכבה אחת בלבד. אפשר להבחין בין תוקף הטקס, רישום רשמי במרשם, ומערך הזכויות והחובות שהדין מעניק לקשר; הזוגות יכלו לוותר על הרישום, אך לא באמת פעלו מחוץ למשפט מפני שמעמד הידועים בציבור הגן על חלק מרכזי מחייהם.

כיצד נערך המחקר ומה נמצא במדגם?

המדגם כלל ארבעים זוגות של איש ואישה שהיו זכאים להינשא ברבנות אך בחרו בטקס פרטי, עם או בלי נישואים אזרחיים נוספים בחו״ל. שמונה הראיונות הראשונים נערכו פנים אל פנים והיתר בזום בשל מגפת הקורונה; הגיוס נעשה באמצעות כמה שרשראות “כדור שלג”, קבוצות פייסבוק, קשרי החוקרות והפניות של מרואיינים.

מתוך שמונים המשתתפים, 45 הגדירו עצמם חילונים, 19 דתיים, 12 דתיים לשעבר או מסורתיים וארבעה רפורמים או קונסרבטיבים. המדגם כלל 57 אשכנזים, חמישה מזרחים, 15 בעלי מוצא מעורב ושלושה שלא מסרו מוצא, ולכן הוא מציע מגוון זהויות אך אינו תמונת מראה סטטיסטית של כלל הציבור היהודי בישראל.

מגבלות שחשוב לזכור

זהו מחקר איכותני ולא מדגם הסתברותי, ולכן אי אפשר להסיק ממנו כמה זוגות בישראל חושבים כך או לאמוד השפעה סיבתית של טקס מסוים על הלגיטימציה. גיוס “כדור שלג” עלול למשוך זוגות בעלי עמדה מגובשת או קשר לרשתות של נישואים מחוץ לרבנות, והחוקרות עצמן מציינות ייצוג יתר לאשכנזים וקושי לגייס קבוצות מסוימות גם לאחר חיפוש מכוון.

המחקר עוסק רק בזוגות יהודים של איש ואישה שהיו זכאים להינשא ברבנות ובחרו לערוך טקס. אין ליישם את מסקנותיו אוטומטית על זוגות חד־מיניים, בין־דתיים, חסרי זכאות הלכתית, זוגות שלא ערכו טקס או קבוצות דת אחרות, שמעמדם והחסמים הניצבים בפניהם עשויים להיות שונים מהותית.

הראיונות מתארים תפיסות וחוויות, ולא בוחנים תיקים משפטיים, סכסוכי ירושה או גירושים שהעמידו את הזכויות למבחן. החוקרות מדגישות שהמעמד של ידועים בציבור דומה במובנים רבים לנישואים אך אינו זהה להם, ושנדרשים מחקרי המשך על ההשלכות החברתיות והמשפטיות של התופעה.

מי היו הזוגות שנחקרו?

המחקר כלל ארבעים זוגות יהודים של איש ואישה שהיו זכאים להינשא באמצעות הרבנות אך בחרו טקס פרטי מחוץ לה. חלקם נשארו ידועים בציבור וחלקם נישאו גם בטקס אזרחי בחו״ל כדי להירשם כנשואים בישראל.

מדוע הזוגות בחרו להינשא מחוץ לרבנות?

המניעים היו מגוונים: רצון בטקס אישי או שוויוני יותר, ביקורת על הממסד הרבני, זהות דתית אחרת ורצון להימנע מסמכות בתי הדין הרבניים במקרה של פרידה. המחקר אינו מצמצם את הבחירה למרד חילוני, מפני ש־35 מתוך 80 המשתתפים הגדירו עצמם דתיים, מסורתיים, דתיים לשעבר, רפורמים או קונסרבטיבים.

מה ההבדל בין הכרה חברתית לרישום משפטי?

הכרה חברתית נוצרה כאשר בני הזוג, המשפחה והקהילה התייחסו לטקס ולקשר כנישואים ממשיים. רישום משפטי הוא הכרה פורמלית של המדינה, אך בלעדיו עדיין עשויות לחול זכויות והגנות מכוח מעמד הידועים בציבור.

איזה תפקיד מילאה המסורת בטקסים הפרטיים?

שלושים ושבעה מארבעים הזוגות שילבו רכיבים הלכתיים או מסורתיים, גם כאשר התנגדו לסמכות הרבנות. הדמיון לחופה יהודית מוכרת הפך את הטקס למובן ולמקובל חברתית, ובו בזמן איפשר לזוגות לפרש מחדש מי מוסמך לעצב “מסורת” ומה היא כוללת.

כיצד מעמד הידועים בציבור איפשר לוותר על רישום?

מעמד הידועים בציבור מעניק בישראל זכויות, הגנות וחובות רבות הדומות לאלה של זוגות נשואים. לכן 26 זוגות יכלו לראות עצמם כנשואים ולחיות כך בפועל בלי לקבל את החותמת הרשמית שמחברת את מעמדם גם למערכת הרבנית.

האם ידועים בציבור ונשואים נהנים ממעמד זהה?

לא באופן מלא. כמה מרואיינים תיארו צעדים ביורוקרטיים נוספים, כגון הצורך להצהיר על אבהות לצורך רישום ילד, והמאמר מדגיש שהיעדר רישום יוצר הבדלים מעשיים גם אם היקף ההגנה רחב.

מדוע ארבעה־עשר זוגות ביקשו בכל זאת להירשם?

המרואיינים הזכירו לחץ של הורים, רצון בוודאות וחשש מקשיים ביורוקרטיים עתידיים. רבים מהם תיארו את הנישואים האזרחיים בחו״ל כאמצעי להשגת רישום, בעוד הטקס הפרטי בישראל נותר מבחינתם האירוע שכונן את הנישואים.

מדוע סמכות בתי הדין הרבניים הייתה חשובה בהחלטה?

רישום כנשואים לאחר נישואים אזרחיים בחו״ל עשוי להביא את פירוק הקשר אל בתי הדין הרבניים. מרואיינים רבים, ובעיקר נשים, ביקשו להימנע מכך בשל אי־השוויון והפגיעוּת האפשרית של נשים במסגרת דיני הגירושים ההלכתיים.

האם המאמר טוען שהלגיטימציה החברתית מנותקת מן המשפט?

לא. בני הזוג תיארו את שתי הזירות כנפרדות והעדיפו את ההכרה החברתית, אך החוקרות מראות שהזכויות המשפטיות של ידועים בציבור הן תנאי חשוב ליכולת לוותר על רישום פורמלי.

האם אפשר להחיל את הממצאים על כל מי שאינו נישא ברבנות?

לא. המדגם אינו כולל זוגות חד־מיניים, בין־דתיים או מי שהרבנות אינה מכירה בזכאותם, וגם אינו מדגם מייצג של כלל הזוגות היהודים. המחקר מסביר לעומק מנגנון של לגיטימציה בקרב קבוצה מסוימת, ולא מתיימר למפות את כל משטר הנישואים בישראל.

בסיס המקור והראיות

הסיכום נשען על המאמר המלא של Ruth Halperin-Kaddari, Elisheva Rosman ו־Ofira Fuchs בכתב העת Religions, כרך 14, גיליון 2, מאמר 240, שפורסם ב־10 בפברואר 2023. המאמר מציג את ההקשר המשפטי, שיטת הראיונות, הרכב המדגם, ניתוח התמות, מובאות מן הראיונות והדיון המושגי.

אפשר לקרוא את המאמר המלא בקובץ PDF באתר המו״ל. הקישור הקבוע לפרסום הוא DOI 10.3390/rel14020240.