לאומנות וחרדיות מזרחית: המקרה של ש״ס ותנועת התשובה

דרשות מקומיות בפריפריה מציגות לאומנות דתית מורכבת ולא תמיד חד-ממדית

מאמר: Ultranationalism and Ultra-Orthodoxy: The Case of Shas

חוקרות/ים: Nissim Leon

כתב עת: Politics and Religion Journal

תאריך: פורסם אונליין: 7 במרץ 2024; כרך 18, גיליון 1, עמ׳ 77-103

DOI: https://doi.org/10.54561/prj1801077l

המאמר מנתח כיצד שיח תשובה חרדי־מזרחי סביב ש״ס מעבד לאומנות דתית באמצעות סמכות רבנית, הפרדה קהילתית ומגע תרבותי מוגבל.

לאומנות בתוך שיח דתי מקומי

המאמר עוסק במפגש בין לאומנות לבין חרדיות מזרחית דרך המקרה של ש״ס. הוא אינו מסתפק בקביעה שיש עמדות ניציות בקרב מצביעים, אלא בוחן איך השיח הדתי המקומי מפרש ומעבד אותן.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר מתמקד באחד מערוצי הקשר המרכזיים בין ש״ס לבין תומכיה בפריפריה החברתית בישראל: תנועת התשובה. עבודת השדה האתנוגרפית כללה האזנה, הקלטה ותצפית בדרשות תשובה במרכזים קהילתיים, בתי כנסת ומרחבים ציבוריים, כחלק ממחקר מתמשך על האידאולוגיה החרדית והלאומית של ש״ס.

המחקר מצא שדרשני תשובה מקומיים השתמשו במסרים לאומניים על יחסי יהודים־ערבים כדי להדגיש את חשיבות הדבקות בדתיות חרדית המזוהה עם ש״ס, ובעיקר את הציות לסמכות רבנית. המסר הלאומני לא הופיע רק כעמדה פוליטית, אלא ככלי לארגון גבולות דתיים, אתניים וקהילתיים.

המאמר מזהה גרסה נזילה של לאומנות דתית: מצד אחד היא דורשת הפרדה קהילתית ברורה בין יהודים לערבים; מצד שני היא אינה דוחה בהכרח אינטראקציה תרבותית בין הקבוצות. בכך המאמר מבחין בין השיח החרדי־מזרחי סביב ש״ס לבין גרסאות של ״עליונות יהודית״ שמקורן בחוגים רדיקליים בציונות הדתית.

תנועת התשובה כזירת מחקר

המאמר מציג את תנועת התשובה כאחד המרכיבים המרכזיים ביחסים בין ש״ס לבין תומכיה בפריפריה החברתית בישראל. דרך דרשות מקומיות, המאמר בוחן כיצד מסרים פוליטיים משתלבים בסמכות דתית.

מושגי יסוד בקצרה: לאומנות דתית

לאומנות דתית היא שילוב בין זהות לאומית חזקה לבין הצדקה, שפה או סמכות דתית. במאמר, השילוב הזה מתואר כמורכב ונזיל, משום שהוא דורש הפרדה קהילתית אך אינו בהכרח שולל אינטראקציה תרבותית.

עבודת שדה בדרשות מקומיות

לפי המאמר, המחקר נשען על עבודת שדה בשיח של דרשני תשובה מקומיים. מקור כזה חשוב משום שהוא מאפשר להבין פוליטיקה כפי שהיא מתורגמת בקהילה ולא רק במצע מפלגתי.

מה שאלת המחקר המרכזית?

שאלת המחקר היא כיצד שיח חרדי־מזרחי מעבד עמדות לאומניות בקרב ציבור תומכי ש״ס. המאמר מתמקד בהקשרים ובדרכים שבהם המסרים האלה מקבלים משמעות.

מה נמצא לגבי דרשני התשובה?

המאמר מציין שדרשנים השתמשו במסר לאומני כדי להמחיש את חשיבות הדבקות במסורת יהודית ובסמכות רבנית. לכן המסר הפוליטי הופך גם לכלי לחיזוק היררכיה דתית פנימית.

מה מורכב בגרסה המתוארת של לאומנות?

התקציר מתאר גרסה של לאומנות דתית שמבקשת הפרדה קהילתית אך אינה נרתעת מאינטראקציה תרבותית בין יהודים לערבים. הממצא הזה מציע קריאה פחות חד־ממדית של שיח לאומני בפריפריה.

למה ש״ס היא מקרה חשוב?

ש״ס חשובה משום שהיא משלבת דת, אתניות, מעמד ופוליטיקה מוסדית בישראל. ניתוח השיח סביבה עוזר להבין כיצד עמדות לאומיות מתגבשות בקרב ציבור שאינו בהכרח מיוצג היטב בקטגוריות פוליטיות כלליות.

איך זה קשור לדמוקרטיה?

דמוקרטיה ליברלית מושפעת מן הדרך שבה קבוצות פוליטיות מגדירות קהילה, סמכות ויחסים עם מיעוטים. כאשר לאומנות מתחברת לסמכות דתית, היא יכולה לעצב את גבולות השיח הציבורי וההכרה באחר.

מה הקשר לפריפריה חברתית?

התקציר מציב את תומכי ש״ס בפריפריה החברתית כזירה מרכזית. הדבר חשוב משום שעמדות פוליטיות אינן רק תוצר של אידיאולוגיה מופשטת, אלא גם של מיקום חברתי ומוסדות קהילתיים.

מה אפשר ללמוד על יחסי יהודים-ערבים?

לפי המאמר, הגרסה שנמצאה דורשת הפרדה קהילתית אך אינה דוחה בהכרח אינטראקציה תרבותית. הממצא הזה מחייב להבחין בין הפרדה, עוינות ואינטראקציה בפועל.

מה לא כדאי לפשט?

לא כדאי להפוך את המאמר לטענה שכל חרדיות מזרחית היא לאומנית באותו אופן. המאמר מדגיש דווקא את הדרך שבה שיח מסוים, בהקשר מסוים, מעבד מסר פוליטי מורכב.

אילו חומרי שדה חסרים בתקציר?

התקציר אינו מפרט את כל חומרי השדה או את היקף התצפיות. לכן יש לקרוא את המאמר כדי להבין אילו דרשות נבחנו ואיך המחבר מפרש אותן.

מהי התרומה המרכזית של המאמר?

התרומה המרכזית היא פתיחת הקופסה השחורה של שיח דתי־פוליטי מקומי. המאמר מראה כיצד לאומנות מקבלת צורה חברתית דרך דרשות, סמכות רבנית וזהות קהילתית.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 11 ביולי 2026