חג לאומי כמכשיר שלטוני: עיצוב זיכרון ההפיכה הכושלת בטורקיה
נדב סולומונוביץ׳ מראה כיצד ממשלת מפלגת הצדק והפיתוח הפכה את 15 ביולי לחג שמחבר התנגדות להפיכה, הקרבה דתית, חינוך ומרחב ציבורי עם הלגיטימציה של טורקיה החדשה.
יום הדמוקרטיה והאחדות הלאומית הפך את ההתנגדות להפיכה למסורת ממלכתית שמחברת זיכרון, דת, מרחב וחינוך עם הלגיטימציה של מפלגת השלטון.
חג חדש בתוך מאבק על הסיפור הלאומי
המאמר מציג את יום הדמוקרטיה והאחדות הלאומית כתשובה ממלכתית לניסיון ההפיכה, אך גם כמהלך רחב יותר בעיצוב זהותה של טורקיה. באמצעות החג, ממשלת מפלגת הצדק והפיתוח מעבירה את מרכז הכובד מלוח זיכרון רפובליקני המזוהה עם אטאטורק אל נרטיב שבו העם הדתי, ההקרבה האזרחית והנהגת ארדואן עומדים במרכז.
מסגרת מושגית של זמן, מרחב ומסורת מומצאת
מסורת מומצאת היא טקס או סמל חדש המוצג כהמשך טבעי של עבר משותף, כדי לחזק זהות, ערכים ולגיטימציה. המחבר מוסיף שהזיכרון פועל גם בזמן, באמצעות יום קבוע בלוח השנה, וגם במרחב, באמצעות שמות, אנדרטאות, בתי קברות ואתרים שאזרחים פוגשים בשגרת חייהם.
הקורפוס והדרך לניתוח
זהו מחקר היסטורי־פרשני של מקורות טקסטואליים וחזותיים, ובהם נאומי נשיא, דרשות רשות הדת, חוזרי משרד החינוך, כתבי עת לילדים, טקסים, תחרויות, סרטונים, בולים, מטבעות, שמות מקומות ואנדרטאות. רוחב המקורות מאפשר לעקוב אחר מסר החוזר בין מוסדות שונים, אך הוא מתעד בעיקר את מה שהמדינה והמפלגה ביקשו לומר ולא את מלוא האופן שבו אזרחים פירשו את המסר.
ממצאים על טקסים ואסלאמיזציה של הזיכרון
המחבר טוען שזהו החג הלאומי הראשון שהמדינה הטורקית אסלמה במפורש ובמכוון, אף שמרכיבים דתיים התקיימו גם בטקסים קודמים. הנאומים, התפילות והדרשות מכנים את ההרוגים קדושים ואת הפצועים לוחמים, משייכים את הניצחון לאמונה ולעזרת האל ומחברים את 15 ביולי לקרבות היסטוריים כגון מנזיקרט, גליפולי ומלחמת העצמאות.
ממצאים על מערכת החינוך
משרד החינוך הורה לבתי הספר להקדיש את השבוע הראשון של שנת הלימודים 2016–2017 לזיכרון האירועים באמצעות לוחות כיתה, פינות הנצחה, סרטונים, כתיבת מכתבים, קריאת טקסטים ותחרויות. תוכנית הטקס פתחה בהמנון ובקריאת סורת אל־פאתחה, וכך שילבה לאומיות רפובליקנית, שפה דתית, סיפורי הקרבה ונוכחות בולטת של ארדואן בתוך מסר חינוכי אחיד.
ממצאים על שמות, אנדרטאות ומקומות קדושים
המדינה שינתה את שמו של גשר הבוספורוס לגשר קדושי 15 ביולי, העניקה לכיכרות מרכזיות שמות חדשים וקראה מוסדות ותחנות על שם היום או ההרוגים. אנדרטת איסטנבול מדגישה פסוקים ואדריכלות אסלאמית במקום שבו נהרגו מפגינים, ואילו אנדרטת אנקרה ניצבת מול משכן הנשיא ומגלמת את סיסמת המפלגה על עם, דגל, מולדת ומדינה אחת.
גבולות הראיות ועתיד שאינו מוכרע
המחקר מתמקד בשנותיו הראשונות של החג ובחומרים רשמיים, ולכן אינו כולל סקר קבלה ציבורית, השוואת עמדות בין תומכי ממשלה למתנגדיה או תצפית ארוכת שנים בשחיקת הטקס. המחבר עצמו מדגיש שחגים חדשים עלולים לאבד עניין, לעורר ניכור אם יזוהו יתר על המידה עם מפלגה אחת, או להשתנות ואף להתבטל לאחר חילופי משטר.
מה הופך מסורת חדשה למסורת מומצאת?
המושג אינו אומר שהאירוע או האבל אינם אמיתיים, אלא שהצורה הקבועה שבה זוכרים אותם נוצרת בהחלטות פוליטיות ומוסדיות. בחירת תאריך, שפה, טקס, גיבורים ומרחבים יוצרת תחושת המשכיות ומלמדת את הציבור איזה עבר משותף אמור להגדיר את ההווה.
מדוע לוח חגים הוא כלי פוליטי?
לוח לאומי מספר שוב ושוב את תולדות האומה ומחבר בין אזרחים, טריטוריה ומשטר באמצעות טקסים החוזרים מדי שנה. הוספת חג חדש מאפשרת לשלטון להכניס לסיפור דמויות וערכים חדשים בלי לבטל בהכרח את החגים הקודמים.
מה היה תפקידה של רשות הדת?
רשות הדת הטורקית הפיצה דרשות המציגות את כישלון ההפיכה כתוצאה של חסד וסיוע אלוהיים והדגישה את אמונתם של האזרחים שיצאו לרחובות. היא פרסמה חומרים למבוגרים ולילדים, וב־2018 הנחתה מסגדים לקרוא בקוראן ולהשמיע תפילה בשעה 00:13, בעת שבה החל ניסיון ההפיכה.
מה משמעות שפת הקדושים והלוחמים?
המונחים הטורקיים שהיט וגאזי משמשים לזיכרון נופלים ולוחמים, אך נושאים גם משמעות קוראנית של הקרבה בדרך האל. החלתם על אזרחים שנאבקו בחיילי ההפיכה הופכת פעולה פוליטית למעשה מקודש וממקמת את ההנהגה שקראה לציבור לצאת לרחובות בתוך סיפור דתי־לאומי.
כיצד הוטמע החג בבתי הספר?
הממשלה לא המתינה לכתיבת ספרי לימוד חדשים, אלא השתמשה בחוזרים מפורטים שקבעו פעילויות כבר עם פתיחת שנת הלימודים. תלמידים התבקשו להכין לוחות זיכרון, לכתוב לגיבורי היום, לפגוש משפחות, לבקר באתרי עימות, להשתתף בתחרויות ואף לסייע בנטיעת יערות זיכרון.
אילו מסרים הועברו לילדים?
סרטוני משרד החינוך השוו את ההתגייסות האזרחית לגליפולי ולמלחמת העצמאות ושילבו דגלים, מסגדים, תפילה והקלטות של ארדואן. כתבי העת של רשות הדת הוסיפו סיפורים, שירים, קומיקס, משחקים ומבחן גיבורים, ובכך תרגמו הקרבה, אמונה ונאמנות לממשלה לשפה נגישה לגילים צעירים.
כיצד שינויי שמות מעצבים את המרחב?
שם חדש לגשר, לכיכר או לבית ספר הופך אירוע פוליטי לנקודת ציון שמופיעה בכתובות, בנסיעות ובשיחה היומיומית. הבחירה באתרים שבהם התרחשו העימותים ובמוקדים רפובליקניים מרכזיים מאפשרת לשלטון גם להנציח את התנגדות הציבור וגם לפרש מחדש את הסמלים של טורקיה הישנה.
מה מלמדות שתי האנדרטאות המרכזיות?
אנדרטת איסטנבול משתמשת בכיפה, במוקרנס, בכתובת ערבית ובפסוק קוראני ומחברת בין מקום המוות לבין קדושה דתית. אנדרטת אנקרה משתמשת בדמויות מגוונות של אזרחים, בדגל ובארבעת עקרונות המפלגה, ומיקומה מול משכן הנשיא יוצר זיקה חזקה בין העם, הניצחון והמנהיג.
האם החג נועד למחוק את אטאטורק?
המחבר משיב בשלילה ומעדיף לתאר התפתחות של הנרטיב הלאומי ולא החלפה מלאה של מייסד הרפובליקה. עם זאת, הוא מצביע על מטבע זיכרון שבו הוחלף דיוקן אטאטורק בדימוי אזרחים, על הקמת מוזיאון בשטח חוות יער אטאטורק ועל הסרת שמו ממוקדים מסוימים כסימנים לשינוי במאזן הסמלי.
כיצד הדמוקרטיה משמשת גם מסגרת ללגיטימציה מפלגתית?
החג מציג את העם כמי שהציל את הדמוקרטיה, אך קושר את היציאה לרחובות לקריאת ארדואן ואת הניצחון למפלגה, לאמונה ולזהות שמרנית־סונית. כך מושג אוניברסלי לכאורה של הגנה על מוסדות נכרך בסיפור שבו המפלגה והמנהיג מוצגים כנציגים האמיתיים של האומה.
האם החג ישרוד חילופי שלטון?
המאמר אינו מנבא תשובה ודאית, משום שבזמן כתיבתו החג היה חדש ומפלגת הצדק והפיתוח עדיין שלטה. הוא מציע שאם הזיהוי המפלגתי יישאר חזק, ממשלה יורשת עשויה לפרש מחדש את היום, להחליש את מרכיביו או לבטל אותו, כפי שקרה בעבר לחג החירות והחוקה שנולד לאחר הפיכת 1960.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 30 באוגוסט 2026