תקשורת בריאות אמינה בזמן משבר: התאמת המסר לחברה החרדית והערבית

יסודות של כשירות תרבותית

המאמר נשען על גישת הכשירות התרבותית: מדיניות בריאות צריכה להכיר בערכים, בנורמות, בתנאי החיים וביחסים של קבוצות שונות עם מוסדות המדינה. בזמן מגפה, מסר אחיד עלול להיכשל בגלל מחסום שפה, ערוצי תקשורת שונים, צפיפות דיור, אי־אמון או סדרי סמכות קהילתיים.

המחברות אינן מניחות שכל קבוצה מסורתית מעדיפה אותו סוג של תקשורת. הן מפרקות את השאלה לארבעה רכיבים — מי מוסר את המסר, איזה מידע הוא כולל, כיצד הוא מופץ ומתי — ובוחנות כל רכיב בנפרד בשתי חברות.

שיטת המחקר

השאלון הועבר בתחילת אפריל 2020, בשלב הראשון של מגפת הקורונה, באמצעות פאנל Midgam. בניתוח נכללו 318 משתתפים חרדים ו־360 משתתפים ערבים בני 18 עד 67; המשתתפים הערבים יכלו לענות בעברית או בערבית, והנוסח בערבית תורגם בחזרה לעברית לבדיקת דיוק.

המשתתפים דירגו בסולם של חמש דרגות אפשרויות בכל אחד מארבעת ממדי התקשורת, והשאלון פותח לאחר קבוצת מיקוד של חוקרים ומומחים לקהילות. נמדדה גם תחושת קוהרנטיות קהילתית בסולם בן 15 פריטים; הניתוח כלל שכיחויות, MANOVA לבדיקת השפעות חברה ומגדר ומתאמי פירסון בכל קבוצה.

הממצאים המרכזיים

אצל המשתתפים החרדים הסמכות הדתית קיבלה את הדירוג הגבוה ביותר, ולצדה רופאים מומחים ורופאי משפחה; אצל המשתתפים הערבים דורגו בראש רופאים מומחים ורופאי משפחה. בשתי הקבוצות מידע על הסיכון להורים ולקשישים במשפחה המורחבת קיבל דירוג גבוה יותר ממידע על סיכון אישי.

בקרב החרדים קיבלו ערוצים קהילתיים מסורתיים, ובהם רמקולים בשכונה, תמיכה יחסית גבוהה; בקרב הערבים בלטו רדיו וטלוויזיה. הערב וסוף השבוע דורגו כמועדים נוחים בשתי הקבוצות, ונשים נטו לתת דירוגים גבוהים יותר לקבלת מידע ולשיתוף פעולה, אף שרוב השפעות המגדר היו קטנות.

מגבלות ותחולת המסקנות

המחקר נערך בנקודת זמן אחת בתחילת המגפה, ולכן אינו מראה כיצד העדפות ואמון השתנו עם התמשכות המשבר. הוא מבוסס על דיווח עצמי ועל פאנל מקוון, ואינו מודד בפועל אם המסרים שדורגו הובילו להתנהגות בריאותית.

שתי החברות נותחו כקבוצות רחבות אף שבכל אחת זרמים, אזורים ורמות דתיות שונות. המחברות קוראות למדגמים גדולים ומפורטים יותר, למחקר איכותני ולבדיקה של כלי תקשורת מסוימים בתוך החברה הערבית ושל השפעת בני משפחה.

מדוע מסר בריאות אחיד עלול להיכשל?

קהילות שונות אינן נחשפות לאותם ערוצים ואינן מייחסות אמון לאותם בעלי תפקידים. גם תוכן שנשמע משכנע בתרבות המדגישה את היחיד עשוי להיות פחות מניע בחברה שבה אחריות למשפחה ולקהילה עומדת במרכז.

למי הקשיבו המשתתפים החרדים?

הסמכות הדתית קיבלה את הדירוג הגבוה ביותר בקבוצה החרדית, אך גם רופא מומחה למגפות ורופא משפחה זכו לאמון גבוה. הממצא תומך בשיתוף פעולה בין הנהגה רבנית למומחים רפואיים, ולא בהחלפת אחד מהם באחר.

למי הקשיבו המשתתפים הערבים?

רופא מומחה למגפות ורופא משפחה דורגו מעל בעלי תפקידים פוליטיים וקהילתיים. המחברות מקשרות זאת לאמון במקצוע הרפואה ולנוכחות הגוברת של ערבים במקצועות הבריאות, אך המחקר עצמו מודד העדפה ואינו בודק את סיבת האמון במישרין.

איזה תוכן היה משכנע במיוחד?

בשתי הקבוצות קיבל הסיכון לבריאות ההורים והקשישים במשפחה המורחבת דירוג גבוה במיוחד. מסר המדגיש הגנה על הקרובים ועל הקהילה התאים יותר ממסר המדגיש סכנה לאדם עצמו בלבד.

באילו ערוצים העדיפו לקבל מידע?

אצל המשתתפים החרדים זכו כלים המתאימים למרחב הקהילתי, ובהם רמקולים בשכונות, להערכה גבוהה יחסית. אצל המשתתפים הערבים רדיו וטלוויזיה נתפסו כיעילים יותר, ולכן התווית ״מסורתי״ אינה מנבאת לבדה את ערוץ התקשורת הנכון.

מתי הועדף לפרסם את המסרים?

הערב קיבל דירוג גבוה בשתי החברות, וגם שבת בערב או סוף השבוע נתפסו כמועדים נוחים. העיתוי הוא חלק מן הנגישות, מפני שמסר אמין בערוץ מתאים עדיין עלול להחמיץ את הקהל אם הוא מופץ בזמן לא מתאים.

מה נמצא לגבי מגדר?

נשים בשתי הקבוצות נטו להעניק דירוגים גבוהים יותר למגוון של שליחים, תכנים וערוצים, כלומר הביעו פתיחות רבה יותר לקבלת מידע. עם זאת, מרבית גודלי האפקט היו קטנים, ואין בממצא הצדקה להטיל את האחריות לתקשורת בריאות רק על נשים.

מהי תחושת קוהרנטיות קהילתית?

זהו מדד לתפיסת הקהילה כמובנת, ניתנת לניהול ובעלת משמעות, וכמקור למשאבים בעת לחץ. ככל שהתחושה הזאת הייתה חזקה יותר, המשתתפים נטו לייחס משקל רב יותר לדמויות סמכות בקהילתם.

מה המשמעות למדיניות ציבורית שוויונית?

שוויון אינו מחייב לשלוח לכל האזרחים מסר זהה, אלא להבטיח שלכל קבוצה יש גישה למידע ברור ואמין שהיא יכולה לקבל ולפעול לפיו. מדיניות מותאמת צריכה להיבנות עם גורמי אמון מקומיים ולשמור באותו זמן על דיוק רפואי ועל זכויות הפרט.

האם התאמה תרבותית פירושה לפנות רק למנהיגים מסורתיים?

לא. בשתי הקבוצות מומחים רפואיים קיבלו אמון גבוה, ובחברה הערבית ערוצי תקשורת מודרניים בלטו יותר מכלים קהילתיים מסורתיים.

מה נדרש לבדוק במחקר המשך?

יש לעקוב אחר העדפות לאורך משבר מתמשך ולבדוק אם מסרים מותאמים אכן משנים ידע והתנהגות ולא רק מקבלים דירוג גבוה בשאלון. נדרש גם פילוח של זרמים ותת־קבוצות ובחינה איכותנית של הערוצים והדמויות הספציפיים בכל קהילה.