כשהקהל מבקר את סיקור המחאה: טיקטוק כזירה דמוקרטית — וגם לא־דמוקרטית

מושגי יסוד בקצרה

פרדיגמת המחאה היא מסגרת מחקרית העוסקת בדפוסים החוזרים שבהם חדשות מייצגות מחאות ומוחים. במאמר הנוכחי המוקד הוא בביקורת של הקהל על ייצוגים כאלה, ולא רק בהחלטות של ארגוני החדשות.

אפשרויות הפעולה של פלטפורמה הן התכונות שמאפשרות למשתמשים ליצור, לערוך, להגיב ולחבר תוכן קיים לתוכן חדש. המחקר בוחן כיצד האפשרויות היצירתיות של טיקטוק הופכות ייצוג חדשותי לחומר גלם לדיון ציבורי.

מהי שאלת המחקר המרכזית?

החוקרות שואלות כיצד משתמשי טיקטוק מגיבים לייצוגי מחאה בתקשורת החדשות הממוסדת. השאלה מעבירה את תשומת הלב מן האופן שבו עיתונאים מסקרים מחאה אל האופן שבו קהלים מנתחים, מערערים ומרחיבים את הסיקור.

איזה תוכן נבחן?

המחקר מנתח סרטוני טיקטוק ואת התגובות הקשורות אליהם מתוך תוכן שנאסף באביב 2021. התקציר אינו מציין את מספר הסרטונים או התגובות, ולכן הממצא מתאר דפוסים איכותניים ולא שכיחות מספרית של כל סוג ביקורת.

מדוע Black Lives Matter ומהומות הקפיטול עומדים במרכז?

אלה היו שני מוקדי הדיון הבולטים בתוכן שנאסף על ייצוגי מחאה חדשותיים. הצבתם יחד מאפשרת לראות שביקורת תקשורתית בטיקטוק אינה שייכת למחנה פוליטי או לאירוע מסוג אחד בלבד.

כיצד נותחו הסרטונים והתגובות?

החוקרות השתמשו בניתוח תוכן איכותני של הסרטונים ושל התגובות הנלוות להם. שיטה זו מתאימה לזיהוי דרכי פרשנות ושימוש בפלטפורמה, אך התקציר אינו מציג מדידה כמותית של התפלגותן באוכלוסיית משתמשי טיקטוק.

מה עשו המשתמשים לייצוגי החדשות?

המשתמשים פירקו ייצוגים חדשותיים מסוימים ובחנו אותם מתוך הפלטפורמה. הפעולה הזאת הפכה את הסיקור מאובייקט לצפייה בלבד לאובייקט שאפשר להגיב עליו, לעצבו מחדש ולהעמיד מולו פרשנות מתחרה.

מה פירוש ביקורת על מנגנון התקשורת?

הביקורת לא הסתכמה בהבעת הסכמה או התנגדות לכתבה מסוימת, אלא הופנתה גם אל המערכת שמייצרת את הייצוג החדשותי. בכך המשתמשים עסקו בשאלות של בחירה, מסגור וסמכות תקשורתית, כפי שעולה מן התיאור הרשמי של הממצאים.

כיצד טיקטוק מאפשר להרחיב נרטיב חדשותי?

האפשרויות היצירתיות של הפלטפורמה מאפשרות להצמיד פרשנות ותוכן נוסף לייצוג חדשותי קיים. לפי המחקר, משתמשים ניצלו אותן כדי להוסיף הקשרים ונקודות מבט וכך להרחיב את הסיפור שמעבר למסגרת החדשותית המקורית.

איזה תפקיד ממלאות התגובות?

התגובות הן חלק מן היחידה הפרשנית שנחקרה לצד הסרטונים. הכללתן מצביעה על כך שביקורת מדיה בפלטפורמה נוצרת לא רק בידי מעלה הסרטון, אלא גם בדיון הציבורי שמתפתח סביבו.

מדוע הפעילות הזאת יכולה להיות דמוקרטית?

פירוק של ייצוג חדשותי והוספת קולות והקשרים יכולים לערער סמכות תקשורתית חד־כיוונית. במובן זה טיקטוק עשוי לפתוח מרחב שבו קהלים משתתפים בביקורת על האופן שבו מחאה נכנסת לשיח הציבורי.

מדוע אותה פעילות יכולה להיות גם לא־דמוקרטית?

עצם הביקורת על תקשורת ממוסדת אינה מעידה שהתוכן תומך בפלורליזם, בעובדות או בכללי משחק דמוקרטיים. החוקרות מדגישות שהפלטפורמה יכולה לשמש מטרות דמוקרטיות ולא־דמוקרטיות, ולכן יש לשפוט את השימוש ולא רק את האפשרות הטכנית להגיב.

האם טיקטוק מחליף את החדשות הממוסדות?

המחקר מתאר תגובה לייצוגים של חדשות המיינסטרים ולא היעלמות שלהם. הביקורת בטיקטוק תלויה למעשה בקיומו של סיקור שאפשר לפרק, לבקר ולהרחיב, ולכן היחסים בין הזירות הם אינטראקטיביים ולא תחליף פשוט.

מה הממצא אומר על קהלי חדשות?

קהלים מופיעים כאן כפרשנים וכיוצרים ולא רק כצרכני מידע. הם יכולים לקחת חלק גלוי בעיצוב המשמעות הציבורית של סיקור מחאה באמצעות סרטון, עריכה ותגובה.

מה אי אפשר להסיק מן הניתוח האיכותני?

מן התקציר אי אפשר לדעת עד כמה הדפוסים שנמצאו נפוצים בכלל טיקטוק או איזה מן השימושים שכיח יותר. כמו כן, המחקר המתואר אינו מודד אם הביקורת שינתה עמדות, אמון בתקשורת או התנהגות פוליטית של הצופים.

מהי המשמעות לאוריינות מדיה דמוקרטית?

אוריינות מדיה צריכה לכלול יכולת לבחון גם את המסגור החדשותי וגם את הביקורת שמופנית אליו ברשת חברתית. מאחר שאותה ביקורת יכולה להרחיב שיח או לשרת מטרה לא־דמוקרטית, עצמאות פרשנית דורשת בדיקת הקשר, ראיות ומקורות.

היכן אפשר לקרוא את התקציר הרשמי?

התקציר, תאריך הפרסום ופרטי המחברות זמינים באתר SAGE. הרשומה הקבועה של המאמר זמינה דרך DOI 10.1177/19401612221117481.