התערבויות מותאמות אידאולוגית עשויות לקדם שוויון ומעורבות
נמרוד ניר וערן הלפרין בוחנים כיצד שלושה מסרים קצרים, שכל אחד מהם הותאם לנטייה המוטיבציונית של מחנה פוליטי אחר, השפיעו על תמיכה בשוויון בין יהודים לערבים ועל מעורבות מקוונת בישראל.
מסר שוויוני אינו פועל בהכרח באותה דרך בכל קהל: תיקון תפיסה בלט אצל שמרנים, נורמה חברתית אצל אנשי מרכז, ואמונה בשינוי אצל ליברלים.
השאלה המחקרית והמסגרת הפוליטית
המחקר שואל אם אותה מטרה דמוקרטית, קידום שוויון בין קבוצות, דורשת מסרים שונים לקהלים פוליטיים שונים. נקודת המוצא היא שמחנות אידאולוגיים נבדלים במניעים, ברגישויות ובעמדות ההתחלתיות שלהם.
המחברים ממקמים את המחקר בישראל על רקע המחלוקת סביב השינויים במערכת המשפט והמחאה בשנת 2023. הם מציינים שליברלים נטו לתאר דמוקרטיה כהגנה על זכויות ושוויון, ואילו שמרנים הדגישו יותר שלטון רוב.
שלוש התערבויות ושלושה מנגנונים
תיקון מטא־תפיסה מספק מידע אמיתי על עמדות הקבוצה האחרת כדי לצמצם הערכת יתר של עוינותה. כאן הוצג מידע מסקר שלפיו רוב הערבים בישראל מתנגדים לתוקפנות כלפי יהודים ותומכים בדו־קיום.
מסר נורמטיבי מציג מה הציבור תומך בו וכך מפעיל רגישות להסכמה חברתית. מסר על יכולת להשתנות מדגיש באמצעות סקירה היסטורית קצרה שאנשים וקבוצות אינם מקובעים, בלי להזכיר במישרין יחסים בין יהודים לערבים.
מחקר ראשון: טורניר התערבויות אקראי
בסקר הבסיס שנערך באביב 2022 השתתפו 3,979 יהודים בישראל, ובמחקר ההמשך במאי 2023 השתתפו 2,288 מהם. ההקצאה להתערבויות נעשתה באקראי בתוך קבוצות אידאולוגיות, ובהן 1,079 שמרנים, 642 אנשי מרכז ו־567 ליברלים.
החוקרים השוו כל מסר לשתי קבוצות ביקורת שאוחדו לאחר שלא נמצא ביניהן הבדל בתוצאות. התוצאה נמדדה בסולם בן עשרה פריטים, שחמישה מהם עסקו בתמיכה כללית בשוויון וחמישה בנכונות לפעול למענו.
ממצאי הטורניר לפי מחנה
בקרב שמרנים בלט תיקון המטא־תפיסה, בקרב אנשי מרכז בלט המסר הנורמטיבי, ובקרב ליברלים בלט המסר על יכולת להשתנות. בכל אחד משלושת המקרים המסר המותאם שיפר את התוצאה לעומת מדידת הבסיס ולעומת קבוצת הביקורת.
התוצאה המרכזית הייתה אינטראקציה מובהקת בין זמן, תנאי ניסוי ואידאולוגיה. פירושה שהשינוי לא היה אחיד, אלא היה תלוי הן במסר שקיבל המשתתף והן במחנה שאליו השתייך.
מחקר שני: ניסוי שדה ברשת חברתית
החוקרים פרסמו שלוש גרסאות של מודעה בעמוד פייסבוק של ארגון אזרחי, תוך שמירה על תקציב, משך ופריסת מודעה זהים. קהלי היעד נבנו לפי דפוסי הצבעה מקומיים ולפי קהלים דומים לעוקבי מפלגות ופוליטיקאים, והחפיפה ביניהם הוצאה.
הקמפיין הגיע ליותר מ־69 אלף משתמשים, יצר כ־26 אלף מעורבויות והניב 1,577 לחיצות ייחודיות על עצומה. שיעור הלחיצה והעלות ללחיצה שימשו מדדי התנהגות מקוונים, ולא מדידה ישירה של עמדה לאחר החשיפה.
גבולות הראיות וההכללה
מחקר השדה לא נרשם מראש, ובקרב שמרנים ואנשי מרכז המודעה המותאמת לא נבדלה תמיד באופן מובהק מן המודעה השנייה בטיבה. לכן השחזור בשדה מחזק את דפוס ההתאמה אך אינו חד־משמעי בכל ההשוואות.
שני המחקרים מתמקדים ביהודים בישראל וביחסים עם ערבים, ואינם מראים שהמנגנונים יפעלו כך בכל חברה או בכל עימות. הם גם אינם בודקים אם ההשפעה נמשכת לאורך זמן, ומדד של לחיצה על עצומה אינו שקול בהכרח לתמיכה עמוקה או לפעולה מתמשכת.
מהי מטא־תפיסה מתקנת?
מטא־תפיסה היא אמונה של קבוצה אחת לגבי מה שחברי הקבוצה האחרת חושבים עליה או רוצים לעשות לה. כאשר אמונה זו מגזימה בעוינות, מידע אמין על עמדות מתונות יותר יכול לתקן אותה.
במחקר הוצג מידע שלפיו רוב הערבים בישראל מתנגדים לתוקפנות כלפי יהודים ותומכים בדו־קיום. החוקרים ציפו שהפחתת תחושת האיום תהיה מתאימה במיוחד לשמרנים, ואכן מסר זה בלט אצלם בטורניר.
מדוע מסר על נורמה חברתית הותאם למרכז?
נורמה חברתית מתארת את מה שאנשים תופסים כמקובל או נפוץ בקהילה שלהם. המסר הציג תמיכה גוברת של יהודים בישראל בשוויון ובדו־קיום, וכך אותת על כיוון של הסכמה ציבורית.
החוקרים קישרו את המסר לאנשי מרכז משום שלפי המסגרת שלהם קבוצה זו רגישה במיוחד למידע על הסכמה. בטורניר, המסר הנורמטיבי הוא שהוביל לשיפור הבולט אצל אנשי המרכז.
מה פירושה של אמונה ביכולת להשתנות?
אמונה ביכולת להשתנות היא ההנחה שתכונות של בני אדם ושל קבוצות אינן קבועות לעד. ההתערבות הציגה במשך כשתי דקות דוגמאות היסטוריות לשינוי, בלי למסגר אותן במפורש כטיעון על הסכסוך המקומי.
המסר הותאם לליברלים בשל הפתיחות היחסית שלהם לשינוי לפי המסגרת התאורטית של המחקר. הוא היה המסר המוביל אצל ליברלים הן בסקר והן במדדי הלחיצה של ניסוי השדה.
כיצד נמדדה תמיכה בשוויון?
המדד כלל עשרה פריטים בסולם של אחת עד שבע. מחציתם בדקו עמדות כלליות כלפי שוויון בין יהודים לערבים, ומחציתם בדקו נכונות לנקוט פעולה התומכת בשוויון.
שילוב שני הסוגים מונע צמצום של המושג להסכמה מופשטת בלבד. עם זאת, גם נכונות מדווחת לפעול אינה הוכחה שאדם אכן פעל מחוץ לסקר.
מה הראה הניסוי בקרב שמרנים?
בקרב שמרנים, תיקון המטא־תפיסה העלה את התמיכה בשוויון לעומת נקודת הבסיס ולעומת קבוצת הביקורת. בתיאור פשוט של ציונים מעל נקודת האמצע, שיעור התמיכה היה 38 אחוזים בקבוצה זו לעומת 25 אחוזים בביקורת.
בניסוי השדה המודעה המתקנת השיגה את שיעור הלחיצה הגבוה ביותר ואת העלות הנמוכה ביותר ללחיצה בקרב שמרנים. ההבדל בשיעור הלחיצה בינה לבין מודעת הנורמה לא היה מובהק, ולכן אין לראות בה עדיפות ודאית לכל חלופה.
מה הראה הניסוי בקרב אנשי מרכז?
בקרב אנשי מרכז, המסר על נורמה חברתית שיפר את התמיכה בשוויון לעומת נקודת הבסיס ולעומת הביקורת. בתיאור הציונים שמעל נקודת האמצע, 76 אחוזים בקבוצת הנורמה הביעו תמיכה לעומת 58 אחוזים בביקורת.
בשדה, מודעת הנורמה השיגה את שיעור הלחיצה הגבוה ביותר ואת העלות הנמוכה ביותר ללחיצה בקהל המרכז. גם כאן ההבדל בשיעור הלחיצה מן המודעה המתקנת לא היה מובהק, ולכן הדפוס תואם את ההשערה אך אינו מכריע.
מה הראה הניסוי בקרב ליברלים?
בקרב ליברלים, המסר על יכולת להשתנות העלה את התמיכה בשוויון לעומת נקודת הבסיס ולעומת הביקורת. שיעור בעלי הציון שמעל נקודת האמצע היה 95 אחוזים לאחר המסר לעומת 87 אחוזים בביקורת.
בניסוי השדה הגיעה מודעה זו לשיעור לחיצה של 3.03 אחוזים בקרב ליברלים. היא גברה באופן מובהק על שתי המודעות האחרות גם בשיעור הלחיצה וגם בעלות ללחיצה.
האם ניסוי השדה שחזר את הטורניר?
ניסוי השדה החזיר את אותו סדר מוביל: תיקון תפיסה אצל שמרנים, נורמה אצל אנשי מרכז ויכולת להשתנות אצל ליברלים. התאמה זו חשובה משום שהשדה בחן התנהגות מקוונת מחוץ לשאלון.
השחזור היה חזק במיוחד בקרב ליברלים, שם ההבדלים בין המודעות היו מובהקים. אצל שמרנים ואנשי מרכז חלק מן ההבדלים בין המודעה המובילה לחלופה הקרובה לא היו מובהקים, ולכן התמונה שם זהירה יותר.
האם לחיצה על עצומה מוכיחה שינוי עמדה?
לחיצה היא התנהגות נצפית שמעידה על עניין ועל נכונות לעבור מן המודעה לקישור. היא אינה מגלה לבדה אם המשתמש חתם, שינה עמדה, או נשאר מחויב לשוויון לאחר מכן.
עלות ללחיצה ושיעור לחיצה הם מדדים שימושיים לביצועי קמפיין, אך הם אינם זהים למושגים הפסיכולוגיים שנמדדו בסקר. המחברים מציגים את ניסוי השדה כהשלמה התנהגותית ולא כהוכחה מלאה לשינוי ערכי.
מה אפשר ללמוד לתקשורת דמוקרטית?
הממצאים מציעים שמטרה משותפת יכולה להיות מוצגת דרך מניעים שונים בלי לשנות את יעד השוויון עצמו. התאמה כזו עשויה להפחית התנגדות ולהרחיב מעורבות בקרב קהלים שאינם מתחילים מאותה עמדה.
המחקר אינו מספק נוסחה אוניברסלית או היתר להשתמש בכל מסר משכנע. יישום אחראי דורש מידע אמיתי, בדיקה בכל הקשר והבחנה בין תגובה מיידית לבין מחויבות דמוקרטית מתמשכת.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 30 באוגוסט 2026