דגל מתחת לסף המודעות: רמז לאומי צמצם פערים פוליטיים ונקשר גם להצבעה

מה ביקשו החוקרים לבדוק?

המחקר שואל אם סמל לאומי יכול להשפיע על שיפוט פוליטי גם כשהצופה אינו מודע לכך שנחשף אליו. זו בדיקה של הפער בין האידיאל של הכרעה המבוססת רק על אידאולוגיה ועובדות לבין האפשרות שתהליכים קוגניטיביים לא־מודעים משתתפים בעיצוב העמדה. שלושת הניסויים עוברים בהדרגה משאלות עמדה במעבדה אל כוונת הצבעה ואל דיווח על הצבעה בבחירות ממשיות.

מה פירוש הטרמה תת־ספית ומהו מדד IWIN?

הטרמה תת־ספית היא הצגה קצרה ומוסווית של גירוי שנועדה להפעיל אסוציאציות בלי שהמשתתף יזהה אותו במודע. כאן הוצג הדגל במשך 16 אלפיות השנייה ומיד אחריו מסך מיסוך למשך 300 אלפיות השנייה.

IWIN, קיצור של Identification With Israeli Nationalism, הוא מדד בן שלוש שאלות על חשיבות הזהות הישראלית, היחס לציונות וההזדהות עם הלאומיות הישראלית. במחקר קודם ובנתונים כאן, ציון גבוה יותר נקשר לעמדה ימנית־לאומית יותר, ולכן החוקרים בדקו אם הדגל משפיע אחרת על בעלי ציונים גבוהים ונמוכים.

כיצד נבנתה מניפולציית הדגל?

המשתתפים התבקשו לזהות אם גירוי חזותי הופיע בחלק העליון או התחתון של המסך, משימה שהסוותה את מטרת המחקר. בקבוצת הניסוי הופיע דגל ישראל ובקבוצת הביקורת גרסה מפורקת שלו; ההטרמה חזרה חמישים פעמים בתרגול ופעם נוספת לפני כל שאלה. כך ההבדל המתוכנן בין התנאים היה בתוכן הסמלי של הגירוי, בעוד משך החשיפה והמיסוך נשמרו.

מה נמצא בניסוי הראשון על הסכסוך הישראלי־פלסטיני?

בניסוי הראשון השתתפו 53 אנשים וענו על 22 שאלות, מחציתן על הסכסוך ומחציתן שאלות ביקורת. בקבוצת הביקורת היה פער גדול בין בעלי IWIN גבוה לנמוך: ממוצעים של 6.00 לעומת 2.60 בסולם שבו מספר גבוה סימן עמדה לאומית יותר. לאחר הטרמת הדגל הממוצעים היו 4.20 ו־3.89, והאינטראקציה בין ההטרמה להזדהות הלאומית הייתה מובהקת סטטיסטית.

האם המשתתפים באמת לא ראו את הדגל?

בתחקור של הניסוי הראשון איש לא דיווח כי ראה את ההטרמה או ניחש את מטרת המחקר. בניסוי מודעות נפרד עם 42 משתתפים, שהתבקשו במפורש להבחין בין דגל לדגל מפורק ואף קיבלו תמריץ להצליח, הדיוק הממוצע היה 48% ולא נבדל ממקריות. הבדיקה תומכת בכך שהגירוי היה מתחת לסף הזיהוי בתנאי ההצגה המסוימים, אף שאינה מלמדת שכל עיבוד של הסמל נעדר.

מה הוסיף ניסוי ההתנתקות מעזה?

הניסוי השני נערך בשבועות שלפני נסיגת ישראל מעזה באוגוסט 2005, כשהיחס למתנחלים היה במרכז ויכוח ציבורי חריף. מתוך 46 משתתפים הוצאו ארבעה עקב זיהוי הגירוי, אסוציאציה מפורשת לדגל או רקע חריג, והנותרים ענו על שש שאלות בנושא המתנחלים ושש שאלות ביקורת. גם כאן הפער בין בעלי IWIN גבוה ונמוך נעלם בתנאי הדגל, בעוד שאלות הביקורת לא הראו אותו דפוס.

כיצד נבחנה הצבעה בבחירות אמיתיות?

הניסוי השלישי נערך בשבוע שלפני הבחירות לכנסת ב־28 במרץ 2006 והחל ב־221 משתתפים. אחרי ההטרמה והשאלות הם ציינו כוונת הצבעה, והמפלגות קודדו בסולם בן שש דרגות משמאל לימין. בשבועות שלאחר הבחירות התקשרו החוקרים אל המשתתפים ושאלו אם הצביעו ולאיזו מפלגה.

מדוע ניתוח ההצבעה נשען רק על 101 משיבים?

חמישים מן המשתתפים הראשונים הוצאו משום שדיווחו שראו דגל או גירוי משמעותי, קישרו את המסכה לדגל או חשדו שהגירוי נועד להשפיע עליהם. מבין 171 הנותרים הצליחו החוקרים להשיג 122; ארבעה־עשר אמרו שלא הצביעו ושבעה סירבו למסור את בחירתם. לכן תוצאת ההצבעה בפועל מבוססת על 101 אנשים, ונשירת המעקב מחייבת זהירות בהערכת גודל האפקט ובכלליותו.

מה קרה לכוונות ההצבעה?

בקבוצת הביקורת הפער בין בעלי IWIN גבוה לנמוך היה 2.34 נקודות בסולם בן שש דרגות: 4.76 לעומת 2.42. בתנאי הדגל הפער ירד ל־0.86 נקודות, 3.76 לעומת 2.90 — צמצום של 63%. ההשפעה הייתה אינטראקציה: לא תנועה אחידה של כל המשתתפים, אלא התקרבות של שתי קבוצות הזהות זו לזו.

מה נמצא בדיווח על ההצבעה בפועל?

בקרב 101 המשיבים שנותרו, הפער בין קבוצות IWIN היה 2.05 נקודות בתנאי הביקורת ורק 0.23 בתנאי הדגל — צמצום של 88%. גם האינטראקציה בניתוח ההצבעה הייתה מובהקת, והשונות בתנאי הדגל הייתה קטנה יותר. זהו הממצא המרשים במאמר, אך הוא נשען על דיווח עצמי מאוחר ועל תת־מדגם לאחר סינון ונשירה, ולא על רישומי הצבעה רשמיים.

האם הדגל פשוט דחף את המשתתפים ימינה?

לא. בעלי הזדהות לאומית גבוהה נעו לכיוון פחות ימני ובעלי הזדהות נמוכה נעו לכיוון פחות שמאלי, ולכן התוצאה המשותפת הייתה התכנסות לעבר המרכז. המחברים מציעים שהדגל סימל באותה עת ציונות זרמית, כך שהפעלת הסמל משכה לעבר האידאולוגיה שהוא ייצג ולא בהכרח לעבר מתינות מופשטת.

איזה מנגנון פסיכולוגי עשוי להסביר את ההתכנסות?

המאמר מעלה כמה אפשרויות: הסמל עשוי לשנות את המשקל שניתן למידע, לצבוע את תפיסת המציאות, להפעיל הטיות פוליטיות או לעורר יעד של אחדות. הניסויים לא מדדו אף מנגנון כזה ישירות, ולכן הם מזהים תופעה ולא את שרשרת העיבוד שיצרה אותה. גם ניתוח התיווך בניסוי השלישי רק מציע שכיוון ההצבעה עבר דרך הכוונה שדווחה במעבדה, משום שלא הייתה קבוצה שלא נשאלה על כוונתה.

מה אפשר להסיק מבחינה סיבתית?

ההקצאה האקראית לדגל או לגירוי הביקורת מחזקת את הטענה שההבדל המיידי בעמדות ובכוונות נגרם מן המניפולציה בתנאי הניסוי. עם זאת, IWIN הוא מאפיין נמדד ולא מוקצה, ולכן המחקר אינו מסביר כיצד נוצרו רמות ההזדהות הלאומית. לגבי ההצבעה המאוחרת, הנשירה והדיווח העצמי מחלישים את הביטחון יותר מאשר בתוצאות המעבדה.

אילו גבולות יש להכללת הממצאים?

הניסויים נערכו בישראל, בסוגיות ובבחירות מסוימות, ובמדגמים קטנים יחסית למעט מדגם הפתיחה של הניסוי השלישי. לא נבדקו דגלים של מדינות אחרות, סמלים לאומיים קיצוניים או אנשים שעבורם אותו דגל מסמל הדרה, איום או אידאולוגיה שונה. המחברים עצמם מציינים שסמל קיצוני עשוי למשוך הרחק מן המרכז ושאותו סמל עשוי להפעיל אצל אנשים שונים תכנים אידאולוגיים שונים.

מהי המשמעות הדמוקרטית של המחקר?

המחקר מזכיר שסביבה פוליטית רוויה בסמלים אינה רק תפאורה ניטרלית: רמזים חזותיים עשויים להשתתף בעיצוב העמדה גם בלי דיון מודע. אין מכאן המלצה להשתמש בהטרמה סמויה כדי להשפיע על בוחרים, ובוודאי לא הצדקה להתערבות מניפולטיבית. המשמעות האזרחית היא צורך בשקיפות, בשחזור מחקרי ובהבנה רחבה יותר של האופן שבו טקסים, דימויים וזהויות נכנסים לתהליך קבלת ההחלטות.

היכן אפשר לקרוא את המאמר המלא?

המאמר פורסם ב־Proceedings of the National Academy of Sciences ונפרש על פני חמישה עמודים, כולל שיטות ותוצאות של שלושת הניסויים. הטקסט ופרטי הציטוט זמינים דרך DOI 10.1073/pnas.0704679104.