חדשות על אסטרטגיה פוליטית עשויות דווקא לצמצם עוינות בין־מפלגתית
אלון זויזנר, שאול ר׳ שנהב, יאיר פוגל־דרור ותמיר שפר משלבים ניסוי סקר עם סקר חתך וניתוח ממוחשב של 415,604 כתבות כדי לבחון כיצד סיקור אסטרטגי קשור לקיטוב רגשי בארצות הברית.
קרדיט תמונה: מקור התמונה Michal Bělka CC BY-SA 4.0 Wikimedia Commons
בניגוד לביקורת על חדשות המתמקדות בטקטיקה פוליטית, שני מחקרים מצאו שסיקור אסטרטגי עשוי להפחית עוינות כלפי המפלגה היריבה.
מהי שאלת המחקר?
המחברים שואלים כיצד תוכן החדשות מסייע להסביר עוינות בין מפלגות. הם מתמקדים בחשיפה לסיקור אסטרטגי כגורם אפשרי בעיצוב קיטוב רגשי.
השאלה אינה רק כמה חדשות אדם צורך, אלא איזה סוג של מסגור פוליטי מופיע בחדשות שאליהן הוא נחשף. כך המחקר מחבר בין בחירה עיתונאית שגרתית לבין יחס רגשי למחנה היריב.
מהו קיטוב רגשי במחקר הזה?
התקציר מציג קיטוב רגשי באמצעות עוינות כלפי המפלגה היריבה. המוקד הוא היחס הרגשי בין מחנות מפלגתיים ולא המרחק ביניהם בסוגיית מדיניות מסוימת.
הבחנה זו חשובה משום שאזרחים יכולים לחלוק עמדה עניינית ועדיין לחוש איבה כלפי הקבוצה האחרת. התקציר אינו מוסר את פריטי המדידה, ולכן אין לפרט כיצד העוינות תורגמה לציון מספרי.
מהו סיקור אסטרטגי?
המאמר עוסק בחדשות המדגישות אסטרטגיות וטקטיקות של פוליטיקאים. לפי התקציר, זו אחת הדרכים הדומיננטיות לסקר פוליטיקה.
סגנון זה ספג ביקורת בשל השלכות שליליות שיוחסו לו במחקרים קודמים. המחברים מציבים מול הביקורת אפשרות אחרת: הסיקור עשוי דווקא למתן עוינות בין־מפלגתית.
מדוע נערכו שני מחקרים נפרדים?
המחקר הראשון הוא ניסוי סקר, והשני הוא ניתוח חתך המחבר תשובות לסקר עם תוכן החדשות שאליו המשיבים נחשפו. שני העיצובים בוחנים את אותה טענה באמצעות מקורות ראיה שונים.
הניסוי מחזק את היכולת לבחון שינוי בעקבות חשיפה מבוקרת, ואילו מחקר החתך בוחן קשרים בסביבה תקשורתית ממשית ורחבה. הצירוף מועיל, אך הוא אינו מוחק את המגבלות המיוחדות לכל עיצוב.
מה אפשר ללמוד מניסוי הסקר?
לפי התקציר, אחד משני המחקרים תוכנן כניסוי סקר ומצא שסיקור אסטרטגי הפחית עוינות כלפי מפלגת היריב. מסגרת ניסויית מאפשרת להשוות תגובות בין תנאי חשיפה שהחוקרים קבעו.
התקציר אינו מוסר את גודל המדגם, נוסח הידיעה, תנאי הביקורת או אופן ההקצאה. לכן אפשר לדווח על כיוון התוצאה הניסויית, אך לא לחשב את עוצמתה או לבדוק כאן את תקפות המניפולציה.
כיצד נערך מחקר החתך?
המחקר השני חיבר נתוני סקר לניתוח ממוחשב של כתבות ממקורות החדשות העיקריים של המשיבים. החשיפה נבחנה לאורך מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2016.
עיצוב זה מקרב את המדידה לסביבת החדשות שבה אנשים משתמשים בפועל. עם זאת, הוא תצפיתי: בחירת מקור חדשות ועמדות מפלגתיות יכולות להיות קשורות גם לגורמים אחרים.
מה היקף ניתוח התוכן הממוחשב?
ניתוח התוכן כלל 415,604 כתבות מ־157 כלי תקשורת אמריקאיים. ההיקף מאפשר למפות את נוכחות הסיקור האסטרטגי על פני מגוון גדול של מקורות בתקופת הבחירות.
התקציר אינו מפרט את המילון, המסווג, רמת הדיוק או יחידת הקידוד ששימשו בניתוח. בלי הטקסט המלא אין לקבוע כיצד סווגה כתבה גבולית או כמה מן הכתבות הוגדרו אסטרטגיות.
מהו הממצא המרכזי?
בשני המחקרים מדווח שסיקור אסטרטגי קשור לפחות עוינות כלפי המפלגה היריבה. התקציר מסכם שסגנון חדשותי שנמתחה עליו ביקורת עשוי להקל מתחים בין מפלגות בפוליטיקה האמריקאית.
הממצא עוסק בכיוון היחס ולא מבטל מחלוקות פוליטיות או קיטוב מסוגים אחרים. המקור הזמין גם אינו מוסר אם ההפחתה הייתה גדולה, ממושכת או אחידה בין קבוצות.
מה ההבדל בין סיבתיות לקשר תצפיתי כאן?
התוצאה הניסויית יכולה לתמוך בטענה שהחשיפה שנקבעה בניסוי שינתה את התגובה שנמדדה, בכפוף לפרטי העיצוב שאינם בתקציר. היא אינה מוכיחה שכל חשיפה ממושכת לחדשות אסטרטגיות תפעל באותו אופן מחוץ לניסוי.
מחקר החתך מציג התאמה בין סביבת החדשות של המשיבים לבין עמדותיהם, אך אינו מקצה להם מקורות באופן אקראי. לכן אין לתאר את הקשר התצפיתי לבדו כהוכחה לכך שהסיקור גרם להפחתת העוינות.
מדוע התוצאה מנוגדת לציפייה נפוצה?
חדשות המתמקדות באסטרטגיה ובטקטיקה נתפסו לעיתים כדרך סיקור בעלת תוצאות שליליות. המחברים מדווחים דווקא על קשר מפחית עם עוינות כלפי המחנה האחר.
הניגוד הופך את סוג התוכן עצמו לשאלת מחקר ולא להנחה נורמטיבית מוכנה מראש. התקציר אינו מסביר את המנגנון הפסיכולוגי שמאחורי ההפחתה, ולכן אין לייחס אותה לציניות, לריחוק או להסבר אחר שלא נמסר.
מהי המשמעות למוסדות התקשורת?
בחירות עריכה לגבי דרך הצגת הפוליטיקה עשויות להיות קשורות לאקלים היחסים בין מחנות. המאמר מראה שסיקור אסטרטגי אינו חייב להיות מתואר רק באמצעות הביקורת המקובלת עליו.
אין בכך המלצה שכל מערכת חדשות תחליף סיקור מהותי בסיקור טקטי. התקציר בוחן תוצאה אחת — עוינות למפלגת היריב — ואינו משווה תוצאות אחרות כמו ידע, אמון או הבנת מדיניות.
מהי התרומה לדיון הדמוקרטי בקיטוב?
עוינות בין מחנות יכולה להקשות על תחרות פוליטית שבה יריבים נותרים חברים לגיטימיים באותה קהילה דמוקרטית. המחקר מזהה את תוכן החדשות כאחד המקומות שבהם אפשר לחקור את היווצרותה או את מיתונה של עוינות כזאת.
התרומה המרכזית היא הצגת ראיות משני עיצובים שונים לאותו כיוון כללי. היא אינה טוענת שסיקור אסטרטגי פותר את כלל מקורות הקיטוב או מבטל עימות על אינטרסים וערכים.
אילו מגבלות מחייבות זהירות?
התקציר אינו מוסר את מספר המשיבים, את מדדי הקיטוב, את גודל האפקט, את פרטי המניפולציה או את מודל הקישור בין משיב לכתבות. פרטים אלה נחוצים להערכת תוקף, אי־ודאות וחלופות הסבר.
שני המחקרים עוסקים בפוליטיקה האמריקאית, והמחקר התצפיתי ממוקד במערכת הבחירות של 2016. אין להסיק מן התקציר שאותו דפוס מתקיים במדינות, מערכות מפלגתיות או תקופות תקשורתיות אחרות.
אילו שאלות אמפיריות נשארות פתוחות?
התקציר אינו מראה אם השפעת הסיקור משתנה לפי זהות מפלגתית, הרגלי חדשות או מאפיין אחר של המשיבים. הוא גם אינו מוסר אם הירידה בעוינות נשמרה לאחר החשיפה או הופיעה רק בזמן המדידה.
ההשוואה בין ניסוי הסקר למחקר החתך מעלה שאלה על המעבר מחשיפה מבוקרת לצריכת חדשות מצטברת בעולם הממשי. מענה מדויק דורש את המדדים, האומדנים ופרטי הניתוח שבטקסט המלא ולא נמסרו בתקציר.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 19 באוגוסט 2026