זכויות חברתיות כחלק מדמוקרטיה: השוואה בין ארצות הברית לאירופה

ביטחון חומרי כחלק מן האידאל הדמוקרטי

היקף מדינת הרווחה קשור גם לאופן שבו אזרחים מגדירים דמוקרטיה ראויה. אוסר והוכה שואלים אם הציבור רואה בהגנה מעוני ובצמצום פערי הכנסה חובות דמוקרטיות, לצד בחירות תחרותיות, תקשורת חופשית ושלטון החוק.

המחקר ממקם את המחלוקת החברתית מעבר להעדפה תקציבית נקודתית: היא נוגעת לציפייה של אזרחים מן המדינה ולתנאים של חברות מלאה בחברה. ההשוואה אינה מניחה שאירופה אחידה או שהאידאל החברתי חסר בארצות הברית, אלא בודקת כיצד דפוסי ההעדפה נבדלים.

מושגי יסוד בקצרה

אזרחות חברתית, במסגרת של ת״ה מרשל שעליה נשען המאמר, כוללת זכות לתנאי חיים הולמים ולמערכות חינוך ושירותים חברתיים. היא מצטרפת לזכויות אזרחיות כגון חופש ביטוי ולזכויות פוליטיות כגון הצבעה והתמודדות לתפקיד ציבורי.

מרשל מציג את הזכויות הללו כחלקים משלימים של הרחבת האזרחות. המחקר בודק אם ההבחנה הזאת מופיעה גם בדפוסי תשובות של אזרחים, ולא רק בתיאוריה. שתי השאלות המייצגות בו זכויות חברתיות הן הגנה מפני עוני וצמצום אי־שוויון בהכנסות.

שאלות זהות בסקרים משני צדי האוקיינוס

ההשוואה מבוססת על הסקר החברתי האירופי מ־2012, הכולל 54,673 משיבים ב־29 מדינות, ובהן ישראל, ועל מודול אמריקאי מקביל של CCES מ־2014 עם 1,000 משיבים. המשיבים נשאלו עד כמה רכיבים שונים חשובים לדמוקרטיה בכלל, בסולם של 0 עד 10.

השאלון המשותף מאפשר להשוות אידאלים באמצעות אותם ניסוחים, והחוקרים בודקים גם קבוצת השוואה מצומצמת של 21 מדינות חברות באיחוד האירופי. עם זאת, הסקרים נערכו בשנים שונות; זהו מחקר השוואתי של עמדות ולא מעקב אחרי שינויי עמדות של אותם אנשים לאורך זמן.

הסכמה על כללי המשחק ופער על הגנה חברתית

שוויון ביחס בתי המשפט ובחירות חופשיות והוגנות קיבלו ציונים גבוהים בארצות הברית ובאירופה. לעומת זאת, ההגנה מעוני קיבלה באירופה ממוצע של 8.73 ובארצות הברית 6.80; צמצום אי־השוויון בהכנסות קיבל 8.26 ו־6.26 בהתאמה.

הפער מבטא משקל יחסי נמוך יותר של הזכויות החברתיות באידאל הדמוקרטי האמריקאי. הוא אינו שקול לדחייה מוחלטת שלהן: גם בארצות הברית שני הממוצעים נמצאים מעל אמצע הסולם. המחקר מבחין בין תמיכה חלשה יחסית לבין היעדר אידאל חברתי.

חמש דרכים לשלב בין אידאלים

ניתוח מחלקות סמויות מזהה קבוצות לפי צירוף התשובות שלהן, ולא רק לפי ממוצע בכל שאלה בנפרד. נמצאו חמש קבוצות: שלוש המייחסות לכל הרכיבים חשיבות גבוהה, בינונית או נמוכה, ושתי קבוצות המדגישות במיוחד זכויות חברתיות או זכויות פוליטיות.

הקבוצה המדגישה זכויות חברתיות היוותה 14.76% מן המדגם האמריקאי לעומת 19.39% בנתונים המאוגמים. אין פירוש הדבר שרק חבריה תומכים בהגנה מעוני: גם מי שנותנים חשיבות גבוהה לכל הרכיבים עשויים לתמוך בה מאוד. הסיווג מתאר סדרי עדיפות וצירופי תשובות.

מהן זכויות חברתיות במחקר הזה?

שתי המדידות המרכזיות הן החשיבות הדמוקרטית של הגנה על אזרחים מעוני ושל צמצום פערי הכנסה. הן מבטאות ציפייה לאחריות חברתית של המדינה, אך אינן שאלה על גובה קצבה מסוימת או על העדפת תוכנית רווחה מוגדרת.

האם אמריקאים שוללים זכויות חברתיות כחלק מדמוקרטיה?

המחקר מוצא שהאידאל הזה קיים גם בארצות הברית, אף שהחשיבות המיוחסת לו נמוכה יותר בממוצע מאשר באירופה. לכן הממצא הוא הבדל בעוצמה ובחלוקה של התמיכה, ולא היעדר מוחלט של אזרחות חברתית מן החשיבה האמריקאית.

על אילו יסודות דמוקרטיים קיימת הסכמה רחבה?

משיבים משני צדי האוקיינוס דירגו גבוה שוויון בפני בתי המשפט ובחירות חופשיות והוגנות. הדמיון הזה מראה שהפערים החברתיים מתקיימים לצד בסיס משותף של ציפיות מכללי המשחק הדמוקרטיים.

מה מלמד הפער בין הציונים להגנה מעוני?

ממוצע 8.73 באירופה לעומת 6.80 בארצות הברית מצביע על הבדל ניכר במשקל שהמשיבים נותנים להגנה מעוני בתוך הדמוקרטיה האידאלית. המדד אינו מודד את שיעור העוני בפועל, ואינו קובע כמה כסף אותם משיבים מוכנים להקצות לתוכנית מסוימת.

האם 14.76% הוא שיעור האמריקאים התומכים ברווחה?

זהו שיעור המשתייכים לקבוצת תשובות המדגישה במיוחד זכויות חברתיות, ולא שיעור כלל התומכים ברווחה. קבוצת האידאלים הגבוהים נותנת חשיבות רבה גם לזכויות חברתיות וגם לשאר היסודות, ולכן אין לחבר את יתר הקבוצות למחנה של מתנגדים.

במה בולט ההבדל בין שמאל לימין בארצות הברית?

בארצות הברית, מעט משיבים המזדהים עם הימין השתייכו לקבוצה המדגישה זכויות חברתיות, ורבים יותר השתייכו לקבוצת הזכויות הפוליטיות. בקרב השמאל המתון והמרכז נמצא גם דגש חברתי, כך שהמחקר אינו מצמצם את התמיכה לשמאל הקיצוני.

האם תמיכה בזכויות חברתיות באירופה היא רק עמדה שמאלית?

במדגם האירופי הדגש החברתי מופיע לאורך הקשת האידאולוגית, גם בקרב משיבים מן הימין. בניתוחים עם משתני בקרה נמצא קשר לשמאל, אך הוא קטן יחסית ואינו הופך את האידאל החברתי לשם אחר להשתייכות אידאולוגית.

האם המדינות האירופיות מציגות דפוס אחיד?

המחקר מדווח על הבדלים בין המדינות בהרכב קבוצות האידאלים. למשל, שיעור הקבוצה החברתית בארצות הברית לא נבדל באופן מובהק מזה שבהולנד או באיסלנד, ולכן הממוצע האירופי אינו תיאור מדויק של כל מדינה בנפרד.

האם הציבור מעצב את מדינת הרווחה או מתרגל אליה?

שני הכיוונים מתיישבים עם התוצאות: מדיניות עשויה להגיב להעדפות הציבור, ואזרחים עשויים ללמוד מן המוסדות הקיימים מה ראוי לצפות מן המדינה. נתוני החתך אינם מכריעים בין ההסברים, ולכן ההתאמה בין מדיניות לעמדות אינה הוכחה לכיוון סיבתי אחד.

כיצד הממצאים משנים את הדיון על שוויון ודמוקרטיה?

הם מראים שמחלוקת על עוני ועל פערי הכנסה נוגעת גם לתוכן שמייחסים אזרחים למושג דמוקרטיה. דיון ציבורי בהרחבת הגנה חברתית צריך לכן להתייחס גם לציפיות מאזרחות ולזכויות, לצד שאלות העלות והעיצוב של המדיניות.