ש״ס מדגימה כיצד הסתגרות קהילתית יכולה לשמש אסטרטגיית הכלה פוליטית

מאמר: Self-exclusion as a strategy of inclusion: the case of Shas

חוקרות/ים: David Lehmann; Batia Siebzehner

כתב עת: Citizenship Studies, 12(3), 233-247

תאריך: פורסם: יוני 2008

DOI: https://doi.org/10.1080/13621020802015396

תצלום הקשור לש״ס מדגימה כיצד הסתגרות קהילתית יכולה לשמש אסטרטגיית הכלה פוליטית
קרדיט תמונה: מקור התמונה shaula haitner CC BY 2.5 Wikimedia Commons

המקרה של ש״ס מראה כיצד נבדלות קהילתית יכולה לשמש נתיב להשתלבות פוליטית ולא רק סימן להדרה.

מושגי יסוד בקצרה

אזרחות היא לא רק מעמד משפטי אלא גם השתייכות, הכרה ויכולת להשפיע על החלטות ציבוריות. במאמר, ש״ס משמשת מקרה שבו אזרחות פוליטית מתחזקת דווקא דרך הדגשת זהות קהילתית נפרדת.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר מפתח מודל של הכלה פוליטית בסגנון ישראלי דרך ש״ס, שמאז 1984 מציגה עצמה כקולה של אוכלוסייה ספרדית מודרת חברתית ותרבותית, בעיקר יהודים מצפון אפריקה ומהמזרח התיכון. לפי המאמר, אוכלוסייה זו מונה יותר מ־40% מן האוכלוסייה היהודית בישראל.

המחקר נשען על עבודת שדה רחבה שנערכה בין 1999 ל־2006 וכללה ביקורים בישיבות ובבתי כנסת, ראיונות עם פעילי ש״ס, השתתפות בקבוצות דיון של נשים ובקורסים לחוזרים בתשובה, ושיחות עם רבני שכונות. דרך חומרים אלה המאמר מתאר כיצד גבולות דתיים וקהילתיים מתוחזקים בפועל.

המאמר טוען שש״ס שילבה תחייה דתית ואתנית עם אסטרטגיה של הדרה עצמית המבוססת על שמירת מצוות קפדנית ועצמאות מול הפוליטיקה החרדית האשכנזית. אסטרטגיה זו סייעה לה להשיג 11 מתוך 120 מושבי הכנסת, להשתלב בממשלה ולהשפיע על חלק מתקציבי החינוך והרווחה.

מה פירוש הביטוי הסתגרות כאסטרטגיית הכלה?

הביטוי מתאר מצב שבו קבוצה אינה מוותרת על גבולותיה התרבותיים או הדתיים כדי להשתתף בפוליטיקה. במקום זאת, היא משתמשת בגבולות האלה כדי לבנות כוח ייצוגי ולדרוש מקום בתוך המערכת.

למה ש״ס היא מקרה חשוב לדיון בדמוקרטיה?

ש״ס מציגה שילוב בין זהות דתית, מעמדית ועדתית לבין פעולה מפלגתית בזירה ארצית. לכן היא מאפשרת לבחון כיצד דמוקרטיה מתמודדת עם קבוצות שמבקשות הכרה ושירותים ציבוריים בלי לאמץ דגם חילוני או ליברלי אחיד.

איך המאמר מאתגר תפיסת הכלה רגילה?

תפיסת הכלה רגילה מניחה לעיתים שקבוצה מודרת תיכנס למרכז אם תאמץ את שפתו. המאמר מציע אפשרות אחרת: השתתפות יכולה לצמוח גם מתוך מוסדות קהילתיים, סמכות דתית ושפה פוליטית שמדגישה הבדל.

מה הקשר בין נבדלות לבין כוח פוליטי?

נבדלות יכולה ליצור משמעת ארגונית, תחושת שליחות וקהל בוחרים מזוהה. כאשר היא מתורגמת למפלגה, היא יכולה להפוך מחוויה של שוליות לכלי מיקוח והשפעה בתוך מוסדות המדינה.

האם המאמר רואה בהסתגרות פתרון פשוט?

המאמר אינו מציג הסתגרות כפתרון נטול מחיר. נבדלות יכולה לחזק ייצוג, אך היא גם עלולה להעמיק גבולות בין קבוצות וליצור מתח סביב שוויון מגדרי, חינוך, סמכות רבנית וחובות אזרחיות משותפות.

מה המשמעות לזכויות מיעוטים?

המאמר מדגיש שזכויות מיעוטים כוללות לעיתים גם הכרה בזהות קולקטיבית ובמוסדות פנימיים. עם זאת, דמוקרטיה ליברלית צריכה לשאול כיצד הכרה כזו משתלבת עם זכויות הפרט בתוך הקהילה ומחוץ לה.

כיצד המקרה קשור לשירותים ציבוריים?

כוח מפלגתי של קהילה יכול להשפיע על חלוקת משאבים, חינוך ורווחה. לכן השאלה אינה רק סמלית אלא גם מוסדית: מי מקבל גישה למדינה, דרך אילו מתווכים, ועל בסיס אילו תנאים.

מה אפשר ללמוד על פוליטיקה של זהות?

המאמר מציג פוליטיקה של זהות כזירה מורכבת ולא רק כבעיה. זהות יכולה לחסום דיאלוג, אך היא גם יכולה לאפשר לאנשים שקולם חלש במרכז הפוליטי להתארגן, לנסח תביעות ולהיכנס למשחק הדמוקרטי.

מהי המסקנה לדמוקרטיה רב־קבוצתית?

דמוקרטיה רב־קבוצתית צריכה להכיל צורות שונות של השתתפות בלי לוותר על שוויון וזכויות. המקרה של ש״ס מראה שהאתגר הוא לא רק לפתוח דלתות, אלא להבין באילו תנאים קבוצות בוחרות להיכנס דרכן.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 11 ביולי 2026