עניין במדע במרחב מקוון במזרח התיכון: מגדר, תרבות ופער דיגיטלי

יסודות המחקר

המחקר יוצא מן ההנחה ששאלות שאנשים מנסחים בעצמם בסביבת למידה חופשית משקפות עניין טוב יותר משאלון על רשימת נושאים נתונה. הוא מחבר בין חינוך מדעי, מגדר, למידה פתוחה והאפשרות שהאינטרנט מאפשר מעבר בין תרבות היומיום לבין תרבות המדע.

הבסיס הנורמטיבי נוגע גם לקול התלמיד ולזכות להשתתף בחינוך רלוונטי. כדי שמוסדות יציעו הזדמנות שווה, עליהם לדעת מי מגיע למרחב המקוון, אילו שאלות נשאלות ומי נותר מחוץ לו בגלל שפה, תשתית או עלות.

שיטת המחקר

המחברות השתמשו בארכיון MadSci Network, אתר בינלאומי באנגלית שבו שאלות מופנות למדענים מתנדבים. מתוך שאלות שנשלחו בשנים 1996 עד המחצית הראשונה של 2006 הן בחרו 1,289 שאלות שמוסריהן ציינו כי ארץ מוצאם היא ישראל או אחת מ־19 מדינות וישויות נוספות באזור, ולאחר הסרת כפילויות ושאלות לא־מדעיות או עמומות נותרו 1,102 שאלות.

כל שאלה קודדה לפי תחום ותת־תחום, סדר גודל, מושא העניין, מרחק פסיכולוגי והופעת הקשר מקומי או דתי; מגדר הוסק מן השם כאשר הדבר היה אפשרי. בדיקת מהימנות על 120 שאלות הניבה בשלב האחרון הסכמה של 83% עד 100% בין המקודדים, וההשוואות נעשו באמצעות מבחני חי־בריבוע ומתאמי פירסון.

הממצאים המרכזיים

ביולוגיה הייתה התחום הנפוץ ביותר, ואחריה כימיה, פיזיקה וטכנולוגיה. התפלגות התחומים הייתה שונה במובהק לפי מגדר: בנים וגברים שאלו יותר על פיזיקה וטכנולוגיה, ובנות ונשים יותר על ביולוגיה; עם העלייה בגיל פחת העניין בביולוגיה ועלה העניין בטכנולוגיה.

לא נמצא הבדל מובהק בין ישראל לבין שאר מדינות האזור בתחום השאלה, בסדר הגודל, במושא העניין או במרחק הפסיכולוגי. רק 11 מתוך 1,102 שאלות התייחסו להקשר מקומי או דתי, ולא נמצא מתאם בין שיעור השתתפות הנשים לבין מדד הפיתוח המגדרי של האו״ם.

מגבלות וגבולות הפרשנות

זהו מדגם שהתבסס על בחירה עצמית: כל המשתתפים הגיעו לאתר מדע באנגלית, הייתה להם גישה לאינטרנט והם גילו מלכתחילה עניין מספיק כדי לשלוח שאלה. לכן אי אפשר להשליך את הדמיון בין השאלות על כלל התלמידים והציבור במדינות שנכללו.

ארץ המוצא שימשה מדד יחיד להשתייכות תרבותית, אף שבתוך מדינות קיימות קבוצות שונות, וגודל המדגם לא אפשר לשלוט יחד בגיל ובמגדר בהשוואות בין מדינות. המחברות מציעות להשוות בעתיד שירותי שאל־מדען בעברית, בערבית ובפרסית ובמדגמים גדולים יותר.

מה בדיוק נחשב כאן לעניין במדע?

עניין נמדד באמצעות שאלה מדעית שהמשתמש בחר לנסח ולשלוח, ולא באמצעות דירוג תגובה לנושאים שהחוקרים הציעו. הבחירה הפעילה מחייבת השקעת זמן ומאמץ ולכן היא משמשת במחקר סימן למוטיבציה פנימית ממוקדת־תוכן.

מי נכלל במדגם?

המדגם כלל שאלות של תלמידי בית ספר, סטודנטים לתואר ראשון, בוגרים ומורים שציינו כי ארץ מוצאם היא אחת ממדינות המזרח התיכון שנבחרו. שמונים אחוז מן השאלות הגיעו מתלמידי תיכון, סטודנטים ובוגרים, כך שהמדגם אינו תמונת מצב מאוזנת של כל קבוצות הגיל.

אילו הבדלי מגדר נמצאו?

בקרב 943 שאלות שאפשר היה לזהות בהן מגדר, 36% נשלחו בידי נשים או בנות; בקרב תלמידי בית ספר בלבד השיעור היה 46%. ההבדל המרכזי בתוכן היה נטייה גברית יחסית לפיזיקה ולטכנולוגיה ונטייה נשית יחסית לביולוגיה, הן בישראל והן בשאר האזור.

כיצד הגיל שינה את דפוס השאלות?

עם העלייה בגיל ירד חלקן של שאלות הביולוגיה ועלה חלקן של שאלות הטכנולוגיה. במקביל השאלות נעו יותר מאובייקטים מקרוסקופיים ומן הסביבה הישירה אל רמות ארגון שאינן נראות לעין ואל סביבה רחוקה.

האם המחקר הוכיח שעניין במדע בלתי תלוי בתרבות?

לא במובן גורף. הוא לא מצא הבדלים מובהקים לפי ארץ מוצא במדדים שקודדו בתוך מדגם המשתמשים באתר המסוים, אך אינו שולל השפעה תרבותית באוכלוסייה הרחבה או במרחבים מקוונים בשפות אחרות.

מדוע אחוז השאלות המקומיות חשוב?

רק אחוז אחד מן השאלות הזכיר היבט ארצי, מקומי או דתי, ולכן רוב הסקרנות שהופיעה בארכיון נוסחה במונחים כלליים. עם זאת, סינון דרך אתר בינלאומי באנגלית עשוי לעודד מראש ניסוח אוניברסלי ולצמצם הופעה של הקשרים מקומיים.

כיצד הפער הדיגיטלי משנה את המסקנה?

גישה לאינטרנט, מחיר ציוד וחיבור, תשתיות, פיקוח מדינתי ושליטה באנגלית אינם מתחלקים באופן שווה באזור. אם בעיקר שכבה משכילה ומקושרת מגיעה לאתר, הדמיון בין המשתמשים יכול לשקף סלקציה דיגיטלית ולא דמיון בין כלל התרבויות.

מה משמעות הממצאים לשוויון בחינוך?

סביבה פתוחה יכולה לחשוף סקרנות שאינה מקבלת מקום בכיתה ולתת ללומדים נתיב ישיר למומחים. שוויון אמיתי מחייב גם נגישות בשפות מקומיות, תשתית וחוויית שימוש שמאפשרות לקבוצות שאינן מיוצגות בארכיון להשתתף.

מה יכולים מוסדות חינוך ללמוד מן השאלות?

מוסדות יכולים להשתמש בשאלות שנוצרו בידי לומדים כדי לזהות תחומי עניין ולהתאים תוכניות לימוד בלי להניח מראש מה מסקרן כל קבוצה. עליהם להיזהר מהפיכת הבדלים ממוצעים לפי מגדר לסטריאוטיפים על כל תלמידה או תלמיד.

איזה מחקר המשך נחוץ?

נדרש מחקר באתרים מקבילים בעברית, בערבית ובפרסית, עם מדגמים גדולים שמאפשרים להפריד בין השפעות גיל, מגדר ומדינה. השוואה כזאת תוכל לבחון אם הדמיון נשמר כאשר מחסומי האנגלית והגישה משתנים.