מצביעים שחורים אינם גוש אחיד: עמדות גזע נקשרו לתמיכה בטראמפ ב־2020
ניתוח סקר הבחירות האמריקאי מצא קשר חזק בין ציון גבוה במדד ״תרעומת גזעית״ לבין הצבעה לטראמפ, גם לאחר התחשבות באידאולוגיה ובהערכת הכלכלה
קבוצת מיעוט אינה עמדה פוליטית אחת: השונות בתוך הציבור השחור הייתה קשורה להצבעה גם בנושא שבו נהוג להניח גורל משותף.
מה מבקש המחקר להסביר?
המחקר מבקש להסביר מדוע התמיכה בדונלד טראמפ בקרב אפרו־אמריקאים גדלה לפי כמה אומדנים בין בחירות 2016 לבחירות 2020. הוא בוחן אם שונות בעמדות על גזע מסבירה חלק מן התמיכה, מעבר לאידאולוגיה ולהערכת מצב הכלכלה.
מדוע הנחת ״הגורל המשותף״ אינה מספיקה למחברים?
גורל משותף מסביר כיצד אפליה וזהות קבוצתית מחברות בין האינטרס האישי של מצביע שחור למצב הקבוצה כולה. המחברים טוענים שהמושג חשוב אך עלול להפוך להנחת הומוגניות, בשעה שאפרו־אמריקאים שונים זה מזה באידאולוגיה, במעמד ובהסברים שהם נותנים לאי־שוויון.
באילו נתונים משתמשים המחברים?
הבסיס העיקרי הוא CCES של 2020, סקר YouGov ארצי מרובד שבו יותר מ־50 אלף משיבים ושני גלים סביב יום הבחירות. הניתוח מפריד בין מצביעים מוקדמים למצביעי יום הבחירות ומתמקד במי שדיווחו על בחירה בטראמפ או בביידן.
כיצד נמדדה ״תרעומת גזעית״?
המדד מחבר חמש תשובות על יתרונות של לבנים, השפעת העבדות והאפליה, הכחשת אפליה, יחס מפלה של מערכת האכיפה והבנת בעיותיהם של שחורים. הציון נע בין 5 ל־25, והמחברים הגדירו 15–25 כציון גבוה לצורך המיפוי ובדקו בנספח נקודות חיתוך נוספות.
מהו הממצא המרכזי ברמה הארצית?
ציון גבוה יותר במדד קשור להסתברות גבוהה יותר להצביע לטראמפ בקרב משיבים שחורים. הקשר נשאר מובהק במודלים הכוללים אידאולוגיה והערכת כלכלה, ומופיע הן אצל מצביעים מוקדמים והן אצל מצביעי יום הבחירות.
כמה מן השונות מייחסים המחברים למדד?
לפי חישובי המאמר, המדד מסביר 28.98% מן השונות בהצבעת השחורים המוקדמת ו־24.02% מן השונות בהצבעתם ביום הבחירות. המודלים המלאים מסבירים 49.60% ו־40.83% בהתאמה, אך שיעורים אלה הם תכונות של מפרטי המודל ואינם אחוז מצביעים ש׳נגרמו׳ בידי עמדה אחת.
האם אידאולוגיה והכלכלה מסבירות את הקשר?
שמרנות והערכה חיובית של המצב הכלכלי קשורות גם הן לתמיכה בטראמפ, אך הן אינן מבטלות את הקשר עם מדד עמדות הגזע. באיורים המשולבים גם שחורים שמרנים או אופטימיים לגבי הכלכלה נוטים שלא לבחור בטראמפ כאשר ציונם במדד נמוך.
מה נמצא לגבי דתיות וסקסיזם?
כאשר נבדקו בנפרד, דתיות וסקסיזם היו קשורים להצבעה לטראמפ בקרב משיבים שחורים. כאשר מדד עמדות הגזע נכלל באותם מודלים, דתיות איבדה מובהקות וסקסיזם נשאר מובהק רק בקרב מצביעי יום הבחירות.
כיצד נבדקה יציבות התוצאה?
המחברים שינו נקודות חיתוך והרכבים של פריטי המדד, השוו קידוד רציף ודיכוטומי והריצו מפרטים חלופיים. הם גם מצאו קשר מקביל בנתוני ANES ובבדיקות של בחירות 2012 ו־2016, ולכן התוצאה אינה תלויה בגרסה יחידה של מדד או רק בבחירות 2020.
מה מלמד המיפוי של מדינות מתנדנדות?
המאמר מציג ריכוזים שונים של נשאלים שחורים בעלי ציון גבוה בפלורידה, בוויסקונסין ובג׳ורג׳יה ומקשר אותם לתחרות האלקטורלית. בוויסקונסין מעט פחות מ־30% מן האלקטורט השחור סווג כך במדד הדיכוטומי, בעוד טראמפ הפסיד במדינה ב־20,682 קולות.
האם הנתונים מוכיחים שמצביעים אלה הכריעו מדינות?
לא, משום שהשוואת ריכוזי עמדות לתוצאות מדינתיות אינה מזהה אילו קולות שינו את המנצח ואינה מפרידה מכל ההבדלים האחרים בין המדינות. המיפוי ממחיש חשיבות אסטרטגית אפשרית במרוצים צמודים, אך הממצא המבוסס יותר הוא הקשר ברמת המשיב בסקר.
מדוע המונח ״תרעומת גזעית״ דורש זהירות כאן?
הסולם פותח כדי למדוד גזענות סמלית ועמדות של לבנים כלפי שחורים, ולכן משמעות אותם פריטים עשויה להשתנות כאשר המשיב הוא שחור. המחברים עצמם מציעים לשקול מחדש את שם המושג; ציון גבוה אינו הוכחה פשוטה לשנאה עצמית או לתכונת אופי אחת.
האם זהו מחקר סיבתי?
לא, זהו ניתוח תצפיתי של תשובות סקר והצבעה מדווחת. שליטה סטטיסטית ובדיקות חוסן מחזקות את הקשר, אך אינן קובעות שעמדות הגזע קדמו לבחירה או שוללות משתנים חסרים וזהות מפלגתית כגורמים משותפים.
מה מגביל את הפרשנות של הסקר?
המדגם הגדול של CCES אינו מבטל טעויות דיווח, אי־מענה או מספר קטן יותר של משיבים בתתי־קבוצות ובמודולים ייעודיים. גם הגדרה דיכוטומית של ציון גבוה מפשטת רצף עמדות, ולכן יש לקרוא את מפות המדינות ואת האחוזים לצד המודלים הרציפים ובדיקות הרגישות.
איזו תפיסה של סוכנות פוליטית מציע המאמר?
סוכנות של מצביעי מיעוט אינה חייבת להתאים לציפייה חיצונית שיבחרו תמיד במפלגה או באידאולוגיה מסוימת. הכרה במגוון הפנימי אינה אישור לכל עמדה, אלא תנאי להסבר שאינו הופך ציבור שלם לדמות פוליטית אחת.
מה אפשר להסיק בביטחון מן הממצאים?
אפשר להסיק שבקרב המשיבים השחורים שנבחנו הייתה שונות ניכרת במדד עמדות הגזע, וששונות זו ניבאה הצבעה לטראמפ מעבר לכמה משתנים מוכרים. אי אפשר להסיק שהמדד ממצה את זהותם, שהוא הסיבה היחידה להצבעתם או שכל מצביע שחור רפובליקני חולק אותו דפוס.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 14 בספטמבר 2026