משבר חברתי מתמשך משנה חוסן והתמודדות לפי מחנה פוליטי
מחקר אורך בישראל על חוסן חברתי, מצוקה ותקווה סביב המשבר הפוליטי של 2022–2023.
המשבר סביב הרפורמה המשפטית מתואר במחקר כמשבר חברתי ממושך שפיצל גם מדדי חוסן, תקווה ודחק.
איך משבר פוליטי ממושך שוחק חוסן ותקווה?
המאמר בוחן את השפעתו של משבר חברתי מתמשך בישראל על מדדים של חוסן והתמודדות. ההקשר הוא המאבק סביב הרפורמה המשפטית והקיטוב הציבורי שנלווה אליו.
המחקר מתמקד במדדים פסיכולוגיים־חברתיים, ולכן הוא מוסיף ממד שאינו מופיע בדיון משפטי רגיל. הוא שואל כיצד אי־ודאות פוליטית מתורגמת לתקווה, דחק, תחושת מסוגלות ומשאבי התמודדות.
מה המאמר מצא או טוען בפועל?
המאמר בוחן מדגם אורכי של יהודים בוגרים בישראל שהשיבו לשלושה סבבי שאלון: באוקטובר 2022, לפני הבחירות; בפברואר 2023, לאחר הקמת הממשלה ובמהלך קידום הרפורמה המשפטית; ובאוגוסט 2023, לאחר חקיקת החוק הראשון ולאחר יותר מ־35 שבועות של הפגנות. הניתוח הסופי כלל 785 משיבים שסווגו לפי הצבעתם למפלגות הקואליציה או האופוזיציה.
המחקר מצא שחוסן חברתי ממוצע עלה באופן מובהק בקרב מצביעי קואליציה לאורך שלוש המדידות, אך ירד בקרב מצביעי אופוזיציה. בעיקר במדידות השנייה והשלישית, תומכי האופוזיציה דיווחו על רמות נמוכות יותר של חוסן חברתי ותקווה, ועל רמות גבוהות יותר של תסמיני דחק ותחושת סכנה בהשוואה לתומכי הקואליציה.
המאמר טוען שהקונפליקט החברתי־פוליטי המתמשך בישראל הוא רב־ממדי ומשפיע על ערכים, תפיסות ומדדי התמודדות. ההבדלים בין שתי קבוצות המצביעים מוסברים כתוצאה אפשרית של תהליכי הקצנה וקיטוב פוליטי, שמרחיבים פערים בין קבוצות ומעצבים גם את מצבן הפסיכולוגי.
מדוע המחיר הרגשי אינו מתחלק באופן אחיד?
המאמר מראה שהמשבר אינו פועל על כל הציבור באותו אופן. הזדהות פוליטית ותחושת איום קשורות לרמות שונות של חוסן, דחק, תקווה והתמודדות.
הדגש הוא על משבר מתמשך: כאשר אי־הוודאות והמאבק הפוליטי נמשכים, הם יכולים לשנות את משאבי ההתמודדות של אנשים וקבוצות. לכן חשוב להבין את המשבר לא רק כרגע פוליטי, אלא כתהליך שחיקה.
מה מוסיפים מדדי התמודדות לדיון ברפורמה המשפטית?
המחקר בוחן חוסן חברתי, תקווה, תסמיני דחק ותחושת סכנה כמדדי התמודדות, ומשווה את השתנותם לאורך שלוש מדידות בין מצביעי הקואליציה למצביעי האופוזיציה.
החוקרים מציינים כי ניתוח הממוצע של המדגם כולו היה עלול להסתיר את המגמות המנוגדות בשתי הקבוצות; ההבחנה ביניהן הראתה שהמשבר נקשר לשינויים בכיוונים שונים.
איך קיטוב מוסדי נעשה חוויית חיים?
בין שתי קבוצות המצביעים התרחבו לאורך המדידות הפערים בחוסן החברתי, בתקווה, בתסמיני הדחק ובתחושת הסכנה, בעיקר לאחר הבחירות.
המחברים מציעים שהפערים עשויים לנבוע מתהליכי הקצנה וקיטוב פוליטיים, אך מדגישים שהמחקר אינו יכול לקבוע את סיבתם או להבחין בין השפעת מאפייני הקבוצות להשפעת עמדותיהן.
מה המחקר אומר על תשתית רגשית לדמוקרטיה?
מסקנת המחקר היא שהקונפליקט החברתי־פוליטי המתמשך בישראל הוא רב־ממדי, ומתבטא בהבדלים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה בחוסן חברתי, בתקווה, בתסמיני דחק ובתחושת סכנה.
המחברים מזהירים שהמדגם אינו בהכרח מייצג את כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, שאין מחקר דומה להשוואה, ושאי אפשר להסיק מן הנתונים מה גרם להבדלים בין הקבוצות; לכן יש לפרש את הממצאים בזהירות.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026