האם פופוליזם הוא גם בעיה של השתלבות חברתית ומעמד נתפס?
תחושה שאדם נדחק לשולי החברה קשורה לניכור מן הפוליטיקה המרכזית ולהצבעה למפלגות רדיקליות, גם מעבר להכנסה, להשכלה ולמקצוע.
מהו הטיעון המרכזי של המאמר?
המאמר טוען שחלק מן התמיכה במפלגות אנטי־ממסדיות של הימין והשמאל הרדיקלי נובע מתחושה של שוליות חברתית. אנשים החשים שנדחקו מקהילתם הלאומית ושאינם זוכים לתפקידים ולהכרה של חברים מלאים בה עשויים להתרחק מן הפוליטיקה הממוסדת.
הטיעון אינו מחליף הסברים על היצע מפלגות, מנהיגים או אירועים פוליטיים. הוא מתמקד בצד הביקוש ובמאגר ארוך הטווח של אי־נחת שעליו מפלגות רדיקליות יכולות להישען.
מהי השתלבות חברתית לפי המחקר?
השתלבות חברתית היא מערכת היחסים המחברת אנשים לחברה ומאפשרת להם לחוש שהם חברים מוערכים בה. המחברים מחלקים אותה לשלושה ממדים: שייכות לסדר נורמטיבי משותף, מעורבות וקשרים חברתיים, והכרה או כבוד מצד אחרים.
לכן שוליות אינה רק מחסור בהכנסה או במשרה. היא יכולה להיווצר גם כאשר אדם מרגיש שערכיו אינם נחשבים, שקשריו דלים או שסביבתו אינה מכירה במעמדו.
מהו מעמד חברתי סובייקטיבי?
מעמד חברתי סובייקטיבי הוא האופן שבו אדם מעריך את מקומו ביחס לאחרים בחברה. הוא קשור להכנסה, להשכלה ולמקצוע, אך אינו זהה להם מפני שהוא כולל הערכה יחסית של כבוד, שייכות ומיקום חברתי.
בניתוח, שלושת המדדים המקובלים של מעמד חברתי־כלכלי הסבירו רק חלק מוגבל מן ההבדלים במעמד הנתפס. גם אנשים בעלי מקצוע או הכנסה דומים יכולים אפוא לחוש שמקומם בחברה שונה מאוד.
באילו נתונים השתמשו החוקרים?
המחקר משתמש בסבב השישי של הסקר החברתי האירופי, שנערך בראיונות פנים אל פנים בשנים 2012–2013. הסקר כלל מדגמים מייצגים של בני 15 ומעלה ב-25 מדינות אירופיות וסיפק שאלות על חברה, כלכלה, אמון והצבעה.
המשיבים התבקשו למקם את עצמם על סולם חברתי בן 11 דרגות, מן התחתית אל הצמרת. החוקרים שילבו את התשובה עם מדדים אישיים ומדינתיים והשתמשו במודלים עם בקרה להבדלים בין מדינות.
האם סולם המעמד אכן מודד השתלבות חברתית?
המעמד הסובייקטיבי נמצא קשור באופן חיובי לאמון באנשים אחרים, לתדירות הפעילות החברתית ולתחושה שאחרים מתייחסים למשיב בכבוד. מבין שלושת המרכיבים, תחושת הכבוד הסבירה את החלק הגדול ביותר מן השונות.
החוקרים בדקו גם מדד חלופי שחיבר את שלושת המרכיבים למדד משולב. התוצאות המרכזיות על ניכור, הימנעות מהצבעה והצבעה רדיקלית נשמרו גם כאשר השתמשו במדד החלופי.
כיצד המאמר מחבר בין כלכלה לתרבות?
במקום להעמיד הסבר כלכלי מול תגובת נגד תרבותית, המאמר מציע ששני התהליכים יכולים לפגוע באותו משאב חברתי: תחושת המעמד וההכרה. אובדן ביטחון תעסוקתי עשוי להחליש את המעמד הנתפס, וכך גם תחושה שהערכים המסורתיים של אדם נדחקו מן השיח המרכזי.
החיבור חזק במיוחד כאשר אותן קבוצות נחשפות במקביל ללחץ כלכלי ולשינוי תרבותי. כך ניתן להסביר כיצד תלונות חומריות וסמליות משתלבות באי־נחת אחת בלי לטעון שאחד הממדים אינו אמיתי.
אילו קשרים כלכליים נמצאו?
משיבים שהתקשו יותר לחיות מהכנסת משק הבית דיווחו על מעמד חברתי סובייקטיבי נמוך יותר. ברמת המדינות, חלק גדול יותר של ההכנסה בידי העשירון העליון נקשר למעמד נתפס נמוך יותר, והקשר היה מעט חזק יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה.
במדינות שבהן שיעורי ההרשמה להשכלה גבוהה היו גדולים יותר, מי שלא רכשו השכלה גבוהה דיווחו על מעמד נמוך יותר. המחברים מפרשים את הדפוס כראיה אפשרית לכך ששינוי טכנולוגי המתגמל כישורים גבוהים משפיע גם על יוקרה והכרה, אך מדגישים שזהו מבחן עקיף.
אילו קשרים תרבותיים נמצאו?
החוקרים השתמשו בעמדה כלפי חירותם של הומואים ולסביות לחיות כרצונם כאינדיקציה גסה לפער בין ערכים מסורתיים לבין השיח התרבותי המרכזי. התנגדות לזכות זו נקשרה באופן מובהק למעמד חברתי סובייקטיבי נמוך יותר.
הממצא אינו מוכיח ששינוי תרבותי גרם לירידת המעמד ואינו מעריך את נכונות העמדה עצמה. הוא עקבי עם האפשרות שאנשים שערכיהם התרחקו מערכי האליטות חווים את הפער כאובדן הכרה חברתית.
כיצד תחושת שוליות קשורה לניכור פוליטי?
ככל שהמעמד הסובייקטיבי היה נמוך יותר, המשיבים נטו להיות פחות שבעי רצון מתפקוד הדמוקרטיה ולתת פחות אמון בפוליטיקאים ובפרלמנט. הקשר נשמר גם לאחר בקרה למאפיינים אחרים ולהבדלים קבועים בין המדינות.
מעמד נתפס נמוך ניבא גם סיכוי גבוה יותר להימנע מהצבעה. יחד, הדפוסים מצביעים על כך ששוליות חברתית קשורה לא רק לבחירת מפלגה מסוימת אלא לנסיגה רחבה מן הפוליטיקה המרכזית.
האם מעמד נתפס קשור להצבעה למפלגות רדיקליות?
כן, מעמד חברתי סובייקטיבי נמוך יותר נקשר להצבעה הן לימין הרדיקלי והן לשמאל הרדיקלי במקום למפלגות מרכז. הקשר נותר מובהק גם כאשר הניתוח הביא בחשבון הכנסה, השכלה, מקצוע ומאפיינים נוספים המשפיעים על בחירת מפלגה.
ירידה של שתי סטיות תקן במדד המעמד נקשרה לעלייה של 2.1 נקודות אחוז בסיכוי להצביע לימין הרדיקלי ושל 3.7 נקודות אחוז לשמאל הרדיקלי. לשם השוואה, במדגם שיעורי ההצבעה הבסיסיים היו בערך 10 אחוזים לימין הרדיקלי ו-7 אחוזים לשמאל הרדיקלי.
מה משפיע על הבחירה בין ימין לשמאל רדיקלי?
מעמד נמוך יוצר לפי המאמר פוטנציאל למחאה, אך אידאולוגיה ומצב כלכלי מסייעים לכוון אותה. התנגדות להגירה נקשרה יותר לימין הרדיקלי, ואילו תמיכה בחלוקה מחדש של הכנסה נקשרה יותר לשמאל הרדיקלי.
מי שדיווחו על הקושי הכלכלי החמור ביותר נטו יותר לשמאל הרדיקלי, בעוד התמיכה בימין הרדיקלי הייתה חזקה במיוחד בקרב מי שתיארו את מצבם כקשה אך לא הקשה ביותר. מכאן שהשוליות המשותפת אינה מוחקת הבדלים בתוכן הפוליטי של ההצבעה.
האם הממצאים מוכיחים סיבתיות?
לא, מרבית הניתוח נשען על נתוני חתך מסקר אחד ועל השוואות בין מדינות. אי אפשר לקבוע מהם אם אי־שוויון ושינוי תרבותי הורידו את המעמד הנתפס, או אם משתנה אחר משפיע על שתי התופעות.
גם הקשר בין מעמד נמוך להצבעה רדיקלית הוא קשר מותאם סטטיסטית ולא ניסוי. המחברים מציגים את התוצאות כראיות ראשוניות התואמות את התאוריה וקוראים להוסיף שאלות על מעמד סובייקטיבי לסקרים עתידיים.
עד כמה אפשר להכליל את התוצאות?
המחברים מגבילים את טענתם בעיקר לדמוקרטיות מפותחות, משום שמקורות התמיכה במפלגות רדיקליות עשויים להיות שונים במדינות מתפתחות. גם באירופה, השתלבות חברתית אינה הסבר מלא להצלחת מפלגה מסוימת.
כדי שאי־נחת תהפוך להצבעה דרושים מפלגה זמינה, מסרים שמבליטים נושאים ואירועים שמעניקים להם חשיבות. המאמר מסביר מאגר של נכונות לתמוך במחאה פוליטית, ולא את מלוא ההיצע הארגוני והאלקטורלי.
מהן ההשלכות למדיניות דמוקרטית?
אם חלק מן התמיכה הרדיקלית נובע מאובדן מעמד והכרה, פיצוי כספי לבדו עשוי שלא להספיק, במיוחד עבור מצביעי הימין הרדיקלי שאינם בהכרח תומכים בחלוקה מחדש. נדרשים גם מוסדות וסיפורים לאומיים שמעניקים כבוד וקול לקבוצות ולאזורים החשים שנשכחו.
המחברים מציעים שילוב של צעדים חומריים לטובת מי שנפגעו משינוי טכנולוגי עם פוליטיקה סמלית מכלילה. הם מזהירים שהשתלבות מתפתחת או נשחקת בהדרגה, ולכן אין מדיניות יחידה ומהירה שתרוקן את מאגר אי־הנחת.
היכן אפשר לקרוא את המחקר המלא?
גרסת המחברים המלאה זמינה באתר אוניברסיטת הרווארד. הקובץ כולל את המסגרת התאורטית, המדדים, הניתוחים, הטבלאות וההסתייגויות הסיבתיות.
עמוד המאמר ופרטי הפרסום זמינים באמצעות ה-DOI. המאמר פורסם ב-Comparative Political Studies, כרך 53, גיליון 7, בעמודים 1027–1059.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 3 באוגוסט 2026