מי נעשה פעיל פוליטית? תפריטי מידע בבחירות 2013
סקר בקרב 1,125 משתמשי אינטרנט בישראל מצא כי מי ששילבו מדיה מסורתית וחברתית היו הפעילים ביותר בדיגיטל ומחוצה לו, אך המדיה המסורתית נותרה המקור החזק יותר לידע פוליטי כללי.
המשתתפים ששילבו מדיה מסורתית וחברתית היו הפעילים ביותר, ואילו הידע הפוליטי הגבוה ביותר נמצא דווקא אצל צרכני המדיה המסורתית הכבדים.
מהו תפריט מידע פוליטי?
תפריט מידע פוליטי הוא השילוב הקבוע של מקורות שמהם אדם לומד על פוליטיקה, ובהם טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אתרי חדשות ורשתות חברתיות. המושג מעביר את מוקד הניתוח ממדיום יחיד אל דפוס הצריכה הכולל של האזרח.
המחברים מניחים שמקורות שונים עשויים להשלים זה את זה משום שהם מציעים מידע, קשרים והזדמנויות פעולה מסוגים שונים. לכן חשיפה גבוהה למדיה חברתית אינה מלמדת לבדה אם אדם מחובר למידע פוליטי עשיר או צר.
איזו שרשרת פוליטית המחקר בוחן?
המודל מתחיל בעניין פוליטי, שמניע אנשים לחפש מידע במקורות שונים. חשיפה למידע עשויה להרחיב ידע ולחזק מסוגלות פוליטית, ושני אלה עשויים להיות קשורים לנכונות להשתתף.
המחקר בודק במקביל השתתפות מסורתית והשתתפות דיגיטלית כדי לברר אם הפעילות המקוונת מחליפה את הפעולה מחוץ לרשת או מצטרפת אליה. הוא גם בוחן את הקשרים הישירים והעקיפים בין עניין, חשיפה, ידע, מסוגלות והשתתפות.
כיצד נערך הסקר ומי השתתף בו?
חברת הסקרים MIDGAM ערכה סקר מקוון בשבוע שקדם לבחירות לכנסת ב־22 בינואר 2013. בסך הכול השלימו אותו 1,125 משתמשי אינטרנט ישראלים מתוך כ־5,000 אנשים שקיבלו הזמנה בדואר אלקטרוני.
המדגם תוכנן להיות מגוון ולהתאים לאוכלוסיית משתמשי האינטרנט בגיל, במגדר ובהשכלה, וזמן המילוי הממוצע היה כ־21 דקות. שיעור המענה לפי מדד RR1 היה 22.3%, ולכן גם מדגם גדול אינו מבטל אפשרות להטיית אי־מענה.
כיצד נמדדו ידע, מסוגלות והשתתפות?
הידע הפוליטי נמדד באמצעות עשר שאלות, והעניין הפוליטי באמצעות שני פריטים. תחושת המסוגלות נבנתה משבעה פריטים שבחנו עד כמה המשיבים רואים בעצמם מי שמבינים פוליטיקה ויכולים להשפיע.
השתתפות מסורתית כללה חמש פעולות, כגון הפגנה, חתימה על עצומה, פגישה פוליטית, סיוע לקמפיין או פעולה סביב בעיה קהילתית. השתתפות דיגיטלית כללה תשע פעולות, ובהן דיון מקוון, פרסום עמדה, שיתוף קישור, תגובה וחתימה על עצומה ברשת.
מהם ארבעת טיפוסי צריכת המידע?
המחברים חילקו את המשיבים לפי שימוש גבוה או נמוך מן הממוצע במדיה מסורתית ובמדיה חברתית. כך התקבלו נמנעים, שצרכו מעט משני הסוגים; מסורתיים, שצרכו הרבה מן המדיה הוותיקה ומעט מן החברתית; חברתיים, שעשו את ההפך; ואקלקטיים, שצרכו הרבה משני הסוגים.
זוהי חלוקה יחסית בתוך המדגם ולא תווית קבועה לכל אדם. ערכה הוא ביכולת להשוות בין חבילות מידע שונות ולראות אם שילוב מקורות קשור לתוצאות פוליטיות אחרות מכל מקור בנפרד.
מי היו הפעילים הפוליטיים ביותר?
האקלקטיים הציגו את הרמות הגבוהות ביותר של עניין פוליטי, מסוגלות, השתתפות מסורתית והשתתפות דיגיטלית. הם גם דיווחו יותר על ניסיונות להשפיע על אחרים, דפוס שהמחברים מקשרים לתפקיד אפשרי של מובילי דעה בסביבה תקשורתית חדשה.
הנמנעים נמצאו בקצה האחר והציגו את הרמות הנמוכות ביותר במדדים המרכזיים. הפער מלמד שהיקף וגיוון תפריט המידע קשורים לא רק למה שאנשים יודעים אלא גם למידת המעורבות שלהם בזירה הציבורית.
האם שילוב מקורות הבטיח גם את הידע הרב ביותר?
לא. המסורתיים השיגו את הציון הגבוה ביותר בידע פוליטי כללי, ואילו האקלקטיים דורגו אחריהם למרות תפריט המידע הרחב יותר.
במודל הקשרים, חשיפה למדיה מסורתית הייתה קשורה לידע, בעוד שלא נמצא קשר מובהק מקביל בין חשיפה למדיה חברתית לבין ידע כללי. המחברים מסיקים שלמקורות המסורתיים נשאר תפקיד מרכזי בהעברת מידע פוליטי רחב ומאורגן.
האם הפעילות ברשת החליפה השתתפות מחוץ לרשת?
הממצאים אינם תומכים בתמונה פשוטה של החלפה. החברתיים היו פעילים בהשתתפות מסורתית במידה דומה למסורתיים, והאקלקטיים הובילו בשני סוגי ההשתתפות.
דפוס זה מתיישב עם טענת ההשלמה: כלים דיגיטליים יכולים להוסיף מסלולי פעולה בלי לבטל פגישות, קמפיינים, הפגנות ופעילות קהילתית. הוא גם מחליש גרסה גורפת של ביקורת ה׳סלקטיביזם׳, שלפיה פעולה קלה ברשת בהכרח באה במקום מעורבות תובענית יותר.
מה מלמדים מודלי הקשרים הסטטיסטיים?
מודל ההשתתפות המסורתית הסביר 24% מן השונות, ואילו מודל ההשתתפות הדיגיטלית הסביר 61% מן השונות. החשיפה למדיה חברתית הייתה קשורה בעוצמה רבה מן החשיפה המסורתית גם להשתתפות מסורתית, ואילו שני סוגי החשיפה עצמם היו מתואמים במידה מתונה של 0.21.
המודלים מציבים עניין פוליטי בנקודת מוצא מרכזית ומראים מסלולים שעוברים דרך ידע ומסוגלות אל השתתפות. אלה קשרים התואמים את המסגרת התאורטית, אך הם אינם רצף זמנים שנצפה בפועל.
מדוע אי אפשר להסיק שהמדיה גרמה להשתתפות?
הסקר נערך בנקודת זמן אחת, ולכן אינו יכול להכריע אם צריכת מידע מגבירה השתתפות או שאנשים פעילים ומעוניינים פשוט מחפשים יותר מקורות. גם מודל סטטיסטי שמתאים היטב לנתונים אינו הופך מתאם לקשר סיבתי.
נוסף על כך, החשיפה למדיה והפעולות הפוליטיות דווחו בידי המשיבים עצמם ועלולות להיות מושפעות מזיכרון או מרצייה חברתית. המחקר גם אינו מייצג אנשים שאינם משתמשים באינטרנט, קבוצה שהייתה רלוונטית יותר במיוחד בעת איסוף הנתונים ב־2013.
מה משמעות הממצאים לחוקרי תקשורת פוליטית?
הממצאים מציעים לבחון מערכות תקשורת שלמות ולא לייחס השפעה נפרדת לכל פלטפורמה. אדם שקורא חדשות, צופה בטלוויזיה ומשתף תוכן ברשת פועל בתוך תפריט שבו כל מקור עשוי לשנות את השימוש באחרים.
הגישה גם מסבירה מדוע ׳משתמשי רשתות חברתיות׳ אינם קבוצה אחידה. מי שנשענים כמעט רק על המדיה החברתית שונים ממי שמשלבים אותה בצריכה אינטנסיבית של חדשות מסורתיות.
מהי המשמעות הדמוקרטית של תפריטי מידע עשירים?
אם הממצאים משקפים דפוס רחב יותר, שילוב מקורות עשוי לחבר בין מידע, תחושת יכולת והזדמנויות פעולה מגוונות. האקלקטיים יכולים להפיץ מידע בין זירות ולתווך אותו לאחרים, ולכן יש להם פוטנציאל השפעה שאינו נמדד רק במספר הפעולות שביצעו.
בה בעת, הפער בין האקלקטיים לנמנעים מצביע על אי־שוויון אזרחי אפשרי בגישה למידע ובהשתתפות. ריבוי פלטפורמות אינו מבטיח כשלעצמו ציבור מיודע יותר, במיוחד כאשר הידע הכללי ממשיך להיות קשור בעיקר למדיה המסורתית.
היכן אפשר לקרוא את המחקר המלא?
גרסת מחברים מלאה של המאמר זמינה ב־ResearchGate. היא כוללת את השאלון, ניתוח ארבעת תפריטי המידע, המודלים הסטטיסטיים והדיון במגבלות.
עמוד הפרסום זמין באמצעות ה־DOI. המאמר הופיע בכתב העת New Media & Society, כרך 18, גיליון 9, בעמודים 2096–2115.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 16 באוגוסט 2026