מה מנבא מעורבות פוליטית מקוונת ומחוץ לרשת בבחירות בישראל?
סקר של 530 משתתפים לקראת בחירות נובמבר 2022 מפריד בין אמון במערכת לאמון בפוליטיקאים ומראה שמסוגלות פוליטית היא המנבא העקבי לשני אופני המעורבות
אמון אינו משתנה יחיד: תחושת מסוגלות ניבאה את שני אופני המעורבות, אך אמון במערכת נקשר לפעילות מחוץ לרשת ואמון בפוליטיקאים לפעילות מקוונת.
בחירות חוזרות בתוך מערכת מדיה משולבת
הסקר נערך בשבועיים שלפני בחירות נובמבר 2022 — מערכת הבחירות החמישית מאז אפריל 2019, לאחר ארבע מערכות קודמות ובתוך קושי מתמשך להרכיב ממשלה יציבה. החוקרים משתמשים במצב החריג כדי לבדוק אם אמון ומסוגלות מנבאים באופן שונה פעילות פוליטית ברחוב, במוסדות וברשת.
ארבעה מושגים שנמדדו בנפרד
המחקר מבחין בין אמון במערכת לבין אמון בפוליטיקאים, ובין מעורבות מקוונת לבין מעורבות מחוץ לרשת. ההפרדה חשובה מפני שאדם יכול להאמין בכללי המשחק אך לא בנבחר ציבור מסוים, או להשתתף בדיון דיגיטלי בלי להפגין, להתנדב או לפעול במפלגה.
מושגי יסוד בקצרה
מסוגלות פוליטית פנימית היא אמונה ביכולת להבין פוליטיקה ולפעול בה, ואילו מסוגלות חיצונית היא אמונה שהמוסדות והשחקנים הפוליטיים קשובים לדרישות האזרחים. אמון במערכת מתייחס לכללים ולמוסדות בכללותם, ואמון בפוליטיקאים מכוון לנבחרים ולמועמדים מסוימים; המחקר בודק אם המסוגלות היא הנתיב שבאמצעותו סוגי האמון האלה הופכים למעורבות.
מי השתתף בסקר ומתי?
המחקר מדווח על 530 משתתפים בני 18–75 שגויסו מפאנל האינטרנט של ״פרויקט המדגם״, תוך שימוש במכסות לגיל, מגדר והשכלה המבוססות על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השאלון האנונימי הועבר בשבועיים שלפני הבחירות; המאמר מציין גם ש־17 שאלונים הוצאו לפי זמן המילוי, אך אינו מבהיר אם 530 הוא המספר לפני הסינון או אחריו.
כיצד נמדדו אמון ומסוגלות?
אמון בפוליטיקאים ואמון במערכת נמדדו כל אחד בשלושה פריטים בסולם של 1 עד 5, עם מהימנות פנימית של 0.70 ו־0.80 בהתאמה. מסוגלות פוליטית נמדדה בחמישה פריטים המבוססים על מדד קודם, ובהם הערכת היכולת להשתתף ולהבין סוגיות שעל סדר היום, עם מהימנות של 0.77.
כיצד נמדדה מעורבות פוליטית?
מעורבות מחוץ לרשת נמדדה בשישה פריטים, לרבות השתתפות בהפגנות ופעילות במפלגה או בארגון, והסולם הציג מהימנות של 0.72. מעורבות מקוונת נמדדה בשבעה פריטים, כגון שיתוף תוכן פוליטי והשתתפות בדיונים ברשתות חברתיות, עם מהימנות של 0.83.
אילו מקורות מידע שימשו את המשתתפים מדי יום?
54% דיווחו על שימוש יומי באתרי חדשות, 47% בפייסבוק, 42% בחדשות טלוויזיה ו־36% בחדשות רדיו ובקבוצות ווטסאפ. אינסטגרם שימשה 22%, טלגרם 16%, X שימשה 12% ועיתונים 10.5%, תמונה המתארת צריכה רב־ערוצית ולא מעבר מוחלט למדיה חברתית.
כמה מן המשתתפים עקבו אחר פוליטיקאים ברשת?
41% מן המשתתפים דיווחו שהם עוקבים אחר פוליטיקאים ישראלים ברשתות חברתיות. בקרב העוקבים, 81% עשו זאת בפייסבוק, 27% באינסטגרם, 22% ב־X, 16% בטלגרם ו־14% בטיקטוק, ולכן גם המעקב האישי התפזר על פני כמה פלטפורמות.
מה נמצא במתאמים הפשוטים?
מסוגלות פוליטית נקשרה הן למעורבות מחוץ לרשת, במתאם 0.40, והן למעורבות מקוונת, במתאם 0.37. אמון במערכת נקשר לשני הסוגים במתאמים חלשים יותר של 0.16 ו־0.15, ואמון בפוליטיקאים נקשר למעורבות מקוונת במתאם 0.10 אך לא נקשר באופן מובהק למעורבות מחוץ לרשת.
עד כמה היו שני אופני המעורבות קשורים זה לזה?
המתאם בין מעורבות מקוונת למעורבות מחוץ לרשת היה 0.67, הגבוה בטבלת המתאמים. פירוש הדבר שבמדגם אנשים פעילים בזירה אחת נטו להיות פעילים גם באחרת, אך המתאם אינו הופך את שני המדדים לזהים ואינו מראה איזו פעילות קדמה לאחרת.
מה ניבא מעורבות מחוץ לרשת ברגרסיה?
כאשר מסוגלות ושני סוגי האמון הוכנסו יחד, המודל הסביר 19% מן השונות במעורבות מחוץ לרשת. מסוגלות פוליטית הייתה המנבא החזק עם מקדם מתוקנן 0.40, אמון במערכת הוסיף קשר חיובי של 0.15, ואמון בפוליטיקאים לא היה מובהק.
מה ניבא מעורבות מקוונת ברגרסיה?
המודל למעורבות מקוונת הסביר 17% מן השונות, וגם בו מסוגלות פוליטית הייתה המנבא החזק עם מקדם מתוקנן 0.40. אמון בפוליטיקאים הוסיף קשר חיובי של 0.13, ואילו אמון במערכת לא היה מובהק לאחר שנלקחו בחשבון שני המנבאים האחרים.
מה הראה ניתוח התיווך?
לפי תרשים 1 וסיכום המחברים, ניתוחי תיווך ב־5,000 דגימות bootstrap הצביעו על תיווך של מסוגלות פוליטית בין אמון בפוליטיקאים למעורבות מקוונת, בעוד הקשר בין אמון במערכת למעורבות מחוץ לרשת הוצג כישיר. עם זאת, פסקאות התוצאות מחליפות בין זוגות המשתנים ובין H4 ל־H5 ומציגות תחומי ביטחון משובשים, ולכן יש לקרוא את הדפוס הזה כמסקנת המחברים ולא כאומדן שניתן לשחזר בבטחה מן הטקסט.
מדוע אמון במערכת עשוי להיות קשור לפעילות מחוץ לרשת?
המחברים מציעים שפעולות מחוץ לרשת דורשות יותר זמן, מאמץ ולעתים סיכון, ולכן הן נשענות על אמונה שהבחירות חופשיות ושהמוסדות וכללי המשחק ראויים לאמון. זהו פירוש אפשרי לדפוס הרגרסיה, ולא מנגנון שנבדק בניסוי או באמצעות מעקב לאורך זמן.
מדוע אמון בפוליטיקאים עשוי להיות קשור לפעילות מקוונת?
פעילות ברשת מתארגנת לעתים קרובות סביב חשבונות אישיים, קהילות של מחנה ויחסים ישירים לכאורה עם מועמדים ונבחרים. החוקרים מציעים שבסביבה כזאת אמון בשחקן פוליטי מסוים עשוי להיות תנאי קרוב יותר לשיתוף ולדיון מאשר אמון מופשט במערכת כולה.
האם השתתפות מקוונת החליפה פעילות מחוץ לרשת?
הנתונים אינם תומכים בסיפור פשוט של החלפה, משום ששני המדדים היו קשורים בחוזקה ושניהם נובאו בידי מסוגלות. המאמר מציג את הזירות כמקבילות שצפויות להמשיך להתקיים זו לצד זו, אך עיצוב המחקר אינו מאפשר למדוד אם פעולה מסוימת ברשת הובילה בפועל להצבעה, להפגנה או להתנדבות.
האם הממצאים מוכיחים שאמון גורם להשתתפות?
לא, כל המשתנים נמדדו באותו סקר ולכן כיוון ההשפעה אינו מזוהה. ייתכן שאמון ומסוגלות מעודדים השתתפות, שהשתתפות משנה אותם, או שגורמים אחרים כגון עניין פוליטי והשכלה משפיעים על כל המשתנים יחד.
מהן מגבלות ההכללה של המחקר?
המדגם הגיע מפאנל אינטרנטי והמדדים מבוססים על דיווח עצמי, שעלול להיות מושפע מזיכרון או מרצייה חברתית במהלך קמפיין. נוסף על כך, חמש מערכות בחירות בתוך תקופה קצרה יצרו הקשר חריג, והמחברים מזהירים שאין להניח שהקשרים ייראו כך בתקופה רגילה או בדמוקרטיה אחרת.
מה המחקר מוסיף לדיון הדמוקרטי?
התרומה המרכזית היא ההבחנה האמפירית בין אמון בכללי המשחק לבין אמון באנשים הפועלים בתוכם, ובין שני אפיקי השתתפות שאינם מונעים בדיוק מאותם גורמים. במקביל, התפקיד העקבי של מסוגלות פוליטית מצביע על חשיבותה של תחושת הבנה והשפעה עבור אזרחים פעילים, בלי להוכיח איזו מדיניות תוכל לחזק אותה.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 1 בספטמבר 2026