כיצד ערכים אישיים קשורים לאקטיביזם פוליטי ב־28 מדינות?
שני מחקרים בין־לאומיים מראים כי פתיחות לשינוי ודאגה לאחרים קשורות ליותר פעולה פוליטית, ואילו שימור, קונפורמיות וביטחון אישי קשורים לפחות פעולה
ערכים פועלים בתוך הקשר: פתיחות לשינוי ודאגה לאחרים נקשרו ליותר אקטיביזם, אך הקשרים היו חזקים יותר כאשר הדמוקרטיה אפשרה לאזרחים להפוך נטייה אישית לפעולה פוליטית.
מפת הערכים שעליה נשען המחקר
תאוריית הערכים המעגלית של שוורץ מסדרת ערכי יסוד בשני צירים של מתח מוטיבציוני: פתיחות לשינוי מול שימור, והתעלות עצמית מול קידום עצמי. ערכים סמוכים מבטאים מטרות תואמות, ואילו ערכים מנוגדים מבטאים מטרות שעשויות להתחרות זו בזו; המבנה הזה מאפשר לנבא לא רק אם ערך יחיד קשור לפעולה, אלא גם כיצד דפוס הקשרים אמור להשתנות לאורך המעגל.
שני מערכי נתונים ומשימה השוואתית אחת
מחקר 1 השתמש במדגמים ייצוגיים של 35,116 בני 14 עד 110 ב־20 מדינות מן הסקר החברתי האירופי של 2002–2003, ובשאלון PVQ-21 למדידת ארבעת אשכולות הערכים. מחקר 2 כלל 7,773 מבוגרים ב־14 מדינות והשתמש ב־PVQ-40 כדי להבחין בין 15 ערכים צרים; רוב מדגמיו היו מדגמי נוחות, למעט מדגם ארצי בגרמניה ומדגם ייצוגי של מחוז איסטנבול בטורקיה.
מן הערך המופשט אל הפעולה המדווחת
במחקר הראשון נבנה מדד מסכום של עשר פעולות שבוצעו ב־12 החודשים הקודמים, החל בפנייה לפוליטיקאי ובעבודה בארגון וכלה בעצומה, הפגנה, חרם, צריכה פוליטית ומחאה בלתי חוקית. ניתוחי המדידה הצביעו על אפשרות להפריד בין אקטיביזם מוסדי יותר לאקטיביזם לא־קונבנציונלי, אך המתאם הגבוה בין שני הממדים הוביל את החוקרים להשתמש במדד כללי אחד בניתוח המרכזי.
דפוס עקבי, אך לא הסבר מלא
בשני המחקרים פתיחות לשינוי והתעלות עצמית נקשרו באופן חיובי לאקטיביזם, ואילו שימור נקשר אליו באופן שלילי; קידום עצמי היה קרוב לאפס ולא עקבי בין מדינות. עוצמת ההסבר של הערכים לא הייתה גדולה בכל מקום: במחקר המפורט 15 הערכים הסבירו 11.3% מן השונות בממוצע, אך הטווח המדינתי נע בין 1% בפולין ל־25% בפינלנד.
הדמוקרטיה כמרחב לביטוי ערכים
במודלים רב־רמתיים של מחקר 1, ציון גבוה יותר במדד הדמוקרטיה של 2006 נקשר לרמת אקטיביזם גבוהה יותר. הוא גם חיזק את הקשרים של פתיחות לשינוי ושל התעלות עצמית עם אקטיביזם ואת הקשר השלילי של שימור, ממצא המתיישב עם הטענה שמגבלות פוליטיות מצמצמות את האפשרות לתרגם מניעים אישיים להתנהגות.
תרומת המחקר והגבולות שלה
התרומה היא בחיבור בין פסיכולוגיית ערכים, השוואה בין־לאומית והקשר מוסדי, ובהצגת דפוס שחוזר במדינות רבות גם לאחר בקרה על נתונים דמוגרפיים. עם זאת, המחקר חתכי ומתאמי, הפעולות והערכים דווחו בידי המשתתפים עצמם, ומדד האקטיביזם מאגד פעולות שהתרחשו במצבים שונים; לכן אין לזהות את המתאמים עם סיבתיות או עם חוק כללי שאינו תלוי נסיבות.
מהם ארבעת אשכולות הערכים שנבדקו?
פתיחות לשינוי כוללת הכוונה עצמית וגירוי, ושימור כולל ביטחון, קונפורמיות ומסורת. התעלות עצמית כוללת אוניברסליזם ונדיבות, ואילו קידום עצמי כולל כוח והישג; כל זוג ניצב משני צדיו של מתח מוטיבציוני אחר.
אילו מדינות ואנשים נכללו במחקרים?
מחקר 1 כלל 20 מדינות אירופיות וישראל במדגמים ייצוגיים, ומחקר 2 כלל 14 מדינות באירופה, אמריקה, אוקיאניה והמזרח התיכון. שש מדינות הופיעו בשני המחקרים, וביחד כיסו המערכים 28 מדינות מארבע יבשות ולא 34 מדינות נפרדות.
כיצד נמדד אקטיביזם פוליטי?
המשיבים ציינו אם ביצעו פעולות פוליטיות מסוימות בשנה הקודמת, והתגובות חוברו למדד מספרי. המדד כלל הן פעולות מוסדיות, כמו קשר עם נבחר ציבור או עבודה במפלגה, והן פעולות חוץ־ממסדיות יותר, כמו הפגנה, חרם וחתימה על עצומה.
מה נמצא במדגם הייצוגי של 20 המדינות?
המתאמים המשוקללים עם אקטיביזם היו 0.18 לפתיחות לשינוי, 0.12 להתעלות עצמית ו־0.22- לשימור, בעוד שהמתאם עם קידום עצמי היה אפס. ארבעת אשכולות הערכים הסבירו יחד 8.7% מן השונות, והוסיפו 5.3% מעבר לגיל, מגדר, השכלה והכנסה.
מה הוסיף שאלון הערכים המפורט במחקר השני?
ה־PVQ-40 אפשר להבחין בין 15 ערכים ולהראות שהכוונה עצמית במחשבה הייתה הקשר החיובי החזק ביותר עם אקטיביזם, ואחריה דאגה אוניברסלית וגירוי. קונפורמיות וביטחון אישי הציגו את הקשרים השליליים החזקים ביותר, ואילו הקשר של ביטחון לאומי התהפך לחיובי דווקא במדגם האמריקאי.
האם רמת הדמוקרטיה שינתה את הקשר בין ערכים לפעולה?
כן, בניתוח הרב־רמתי של מחקר 1 הקשרים של פתיחות לשינוי, התעלות עצמית ושימור עם אקטיביזם היו חזקים יותר במדינות בעלות ציון דמוקרטיה גבוה יותר. לא נמצא אפקט ממתן מקביל עבור קידום עצמי, שגם הקשר הראשי שלו לאקטיביזם לא היה מובהק.
כיצד השתוו הערכים להשכלה, הכנסה, גיל ומגדר?
במחקר 1 המשתנים הדמוגרפיים הסבירו יחד 7.0% מן השונות, וההשכלה הייתה המתאם החיובי הבולט ביותר עם אקטיביזם. הכנסה נקשרה בחיוב מתון, הפעילות הייתה גבוהה יותר בגיל הביניים מאשר בקרב צעירים ומבוגרים יותר, והבדלי המגדר היו זניחים ברוב המדינות.
האם אותם ערכים מניעים כל סוג של אקטיביזם?
ניתוחים משלימים מצאו שהקשרים עם ערכים היו בדרך כלל חזקים יותר בפעולות לא־קונבנציונליות מאשר בפעולות מוסדיות. כוח נקשר מעט בחיוב לאקטיביזם קונבנציונלי אך בשלילה לאקטיביזם לא־קונבנציונלי, ומסורת נקשרה בשלילה בעיקר לצורות הלא־קונבנציונליות.
מדוע קידום עצמי לא הציג קשר עקבי?
המדד הכללי חיבר פעולות שמשרתות לעיתים מטרות שונות: פעילות בארגונים מוסדיים עשויה לפתוח נתיב להשפעה ולמעמד, ואילו מחאה חוץ־ממסדית עשויה לשרת אינטרסים קולקטיביים ולדרוש ויתור אישי. כאשר שני הסוגים נאספים יחד, קשרים מנוגדים עם כוח והישג עשויים לבטל זה את זה.
האם הממצאים מוכיחים שערכים גורמים לאקטיביזם?
לא, משום שכל הנתונים נאספו בנקודת זמן אחת והקשרים שנאמדו הם מתאמיים. ייתכן שערכים משפיעים על ההחלטה לפעול, אך גם מעורבות פוליטית עשויה לעצב ערכים; מחקר אורך נדרש כדי לבחון את הכיוונים ההדדיים.
עד כמה אפשר להכליל מן המחקר השני?
יש להיזהר, מפני שרוב 14 המדגמים במחקר השני היו מדגמי נוחות שגויסו בסיוע סטודנטים ולא מדגמים ארציים ייצוגיים. החזרה על אותו דפוס במדינות שונות מחזקת את אמינותו, אך אינה הופכת את אומדני השכיחות או העוצמה לייצוגיים לכל אוכלוסייה.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 31 באוגוסט 2026