לפני הבחירות הבוחרים מחוברים ל״עם״; אחרי ההצבעה הקשר מתפרק
ניתוח חישובי של 286 שעות שידורי חדשות סביב בחירות 2016 בארצות הברית חושף פער בין הבוחרים הקונקרטיים לבין העם הלאומי, המרחבי והמופשט.
הבחירות מחברות זמנית בין בוחרים קונקרטיים לבין עם מופשט; כאשר החיבור אינו נמשך אחרי ההצבעה, שפת ״העם״ נעשית זמינה יותר לניכוס פופוליסטי.
מושגי יסוד בקצרה
ריבונות עממית היא הרעיון שהעם הוא מקור הסמכות הפוליטית. פופוליזם משתמש לעיתים במושג עמום של עם אחיד כדי לטעון שמנהיג מסוים הוא נציגו האמיתי, גם תוך החלשת מוסדות דמוקרטיים והתעלמות מזכויות מיעוט.
המאמר מבחין בין ממד קונקרטי של העם כבוחרים בזמן בחירות לבין ממד מפוזר של העם כישות מופשטת, לאומית ומרחבית. החיבור בין הממדים אמור לעגן זהות רחבה במנגנון הייצוגי שבו אזרחים מפעילים ריבונות.
ארבעה פנים ושני ממדים של העם
הפן המופשט מופיע בביטוי ״the people״, הפן הלאומי בזהות משותפת, הפן המרחבי במדינה ובגבולותיה, והפן הפוליטי בבוחרים. שלושת הראשונים משתרעים על סיפורים של עבר ועתיד, ואילו הפן הפוליטי מעוגן באירוע מוגדר ומשתנה.
המסגרת התיאורטית טוענת שבחירות אינן רק רגע הצבעה. כאשר בוחרים מביטים לאחור כדי להטיל אחריות וקדימה כדי לתת מנדט, ההווה האלקטורלי יכול לחבר את העם הקונקרטי לזהותו הרחבה.
הנתונים ושיטת הניתוח
המחקר אסף את כל התמלילים הזמינים של תוכניות CNN ו־Fox News בין 1 ל־15 בנובמבר 2016, ניקה מהם פרסומות ואיחד אותם עם חותמות זמן ושמות תוכניות. המאגר כולל 478 תוכניות ו־286 שעות שידור סביב יום הבחירות ב־8 בנובמבר.
אלגוריתם עיבוד שפה מבוסס מילון זיהה 17 מילים וביטויים על העם, המדינה, הבחירות והדמוקרטיה, ואלגוריתם נוסף זיהה 641 ביטויי זמן. בדיקה ידנית הניבה קפא של 0.75 והתאמה בין מקודדים של 95%, והאזכורים צובּרו לפי שעה לצורך הניתוח.
התוצאה המרכזית: חיבור לפני הבחירות וניתוק אחריהן
השיח כלל את כל ארבעת הפנים, אך ״voters״ נצמד לקמפיין ולבחירות בעוד ״country״, ״Americans״ ו־״the people״ חלקו שדה של רצון, מחשבה וזהות רחבה. ניתוח הגורמים הפריד את הבוחרים לממד קונקרטי ואת הפנים האחרים לממד מפוזר.
שני הממדים נפגשו באופק של העבר הקרוב, אך התפצלו סביב ההצבעה: הקונקרטי נקשר להווה ולעתיד הקרוב, והמפוזר לעתיד ארוך יותר שלאחר הבחירות. משום כך העם העתידי נשאר ללא חיבור ברור לבוחרים שהפעילו זה עתה את ריבונותם.
מהם ארבעת הפנים של ״העם״?
הפן הפוליטי הוא ציבור הבוחרים, הפן הלאומי הוא זהות משותפת, הפן המרחבי הוא הקולקטיב הקשור למדינה ולגבולותיה, והפן המופשט הוא ״העם״ כמקור כללי של לגיטימיות. כל פן מדגיש דרך אחרת שבה ציבור נעשה בעל סמכות.
הפנים יכולים להתיישב זה עם זה אך גם לשאת משמעויות סותרות. העמימות הזאת מאפשרת לרטוריקה פוליטית לעבור בין בוחרים ממשיים לבין דימוי רחב יותר של קהילה מאוחדת.
מה ההבדל בין הממד הקונקרטי לממד המפוזר?
הממד הקונקרטי מתרכז בבוחרים ובאירוע הבחירות, ולכן יש לו הקשר מוסדי וזמן מוגדרים. הממד המפוזר כולל את העם המופשט, האומה, האמריקאים והמדינה, והוא משתרע מעבר לרגע ההצבעה.
לפי ניתוח הגורמים, שני הממדים הסבירו יחד 61% מן השונות בשיח. ההפרדה מראה שהופעה תכופה של שתי שפות אינה מבטיחה שהתקשורת מחברת ביניהן.
מדוע זמן חשוב להבנת ריבונות עממית?
בחירות מחברות עבר של אחריות, הווה של הצבעה ועתיד של מנדט. בלי החיבור הזה, העם עלול להצטמצם לאוסף זמני של מצביעים שמתפזר ברגע סגירת הקלפיות.
אופקי זמן רחבים מאפשרים לקשור בין פעולה קונקרטית לבין זהות וסוכנות פוליטית מתמשכות. המאמר משתמש בביטויי זמן כדי לבדוק אם הקשר הזה מופיע בשיח התקשורתי בפועל.
איזה חומר תקשורתי נבדק?
המאגר מורכב מתמלילי CNN ו־Fox News במשך השבוע שלפני והשבוע שאחרי בחירות 2016. הוא כולל 478 תוכניות שהתפרשו על פני 286 שעות שידור.
שתי הרשתות נבחרו משום שהן מספקות סיקור רציף ומייצגות נטיות פוליטיות שונות בסביבה מקוטבת. עם זאת, הן אינן ממצות את כלל המדיה האמריקאית, ובשעות מסוימות היה חומר מרשת אחת בלבד או לא היה חומר זמין.
כיצד זוהו אזכורים של העם ושל זמן?
החוקרת בנתה מילון מצומצם של 17 מילים וביטויים, ובהם ״voters״, ״Americans״, ״the people״, ״country״ ו־״nation״. ביטויים אלה שימשו אינדיקטורים לפנים התיאורטיים ולא כהנחה שכל שימוש בהם נושא משמעות זהה.
אלגוריתם נוסף זיהה נקודות וטווחי זמן בעבר, בהווה ובעתיד. תיקוף ידני של הסיווג הגיע להתאמה של 95% ולקפא 0.75, נתונים שתומכים בעקביות המדידה אך אינם מחליפים פרשנות של ההקשר.
אילו ביטויים הופיעו בתדירות הגבוהה ביותר?
״Country״ הוזכר בממוצע 10.75 פעמים בשעה ו־״voters״ 7.53 פעמים. אחריהם באו ״Americans״ עם 3.70, ״the people״ עם 2.38 ו־״nation״ עם 1.58 אזכורים לשעה.
התדירות מראה שהשיח האלקטורלי לא הוגבל לבוחרים. הפנים המרחבי, הלאומי והמופשט של העם היו נוכחים בקביעות לצד הפן הפוליטי.
כיצד ההקשר של ״בוחרים״ שונה מהקשרו של ״העם״?
״Voters״ הופיע במיוחד ליד מועמדים, קמפיין, הצבעה ומאפיינים חברתיים של ציבור הבוחרים. לעומתו, ״the people״, ״country״ ו־״Americans״ הופיעו יחד עם שפה של רצון, מחשבה והרגשה, כלומר עם סוכנות רחבה יותר.
גם הקשרים הסטטיסטיים ביטאו את הפער: הפנים המפוזרים נקשרו חיובית זה לזה, ואילו הבוחרים לא נקשרו אליהם ואף נקשרו שלילית לפן המופשט. כך המנגנון האלקטורלי והשפה הרחבה של ריבונות הופיעו כשדות נבדלים.
מה השתנה מיד אחרי בחירות 2016?
ממוצע האזכורים של ״voters״ ירד מ־11.33 לשעה לפני הבחירות ל־3.45 אחריהן. במקביל, ממוצע האזכורים של ״the people״ כמעט הוכפל, מ־1.72 ל־3.08 בשעה.
התנועה ההפוכה מסבירה מדוע הפן המופשט והפן הפוליטי נטענו בכיוונים מנוגדים באותו ממד. כאשר הקמפיין הסתיים, הבוחרים נסוגו מן השיח והעם המופשט עבר לחזית השפה על הממשלה והעתיד.
אילו אופקי זמן נקשרו לכל ממד?
הממד הקונקרטי נקשר להווה, לעבר הקרוב ולעתיד הקרוב, ובשלילה לעבר הרחוק. הוא הקיף למעשה את המחזור שבין הבחירות הקודמות לבחירות הבאות.
הממד המפוזר נקשר לעבר הקרוב ובמיוחד לטווח הארוך מן ההווה אל העתיד, אך לא להווה כשלעצמו. נקודת המפגש היחידה בין הממדים הייתה אפוא העבר הקרוב, ולא העתיד שלאחר הבחירות.
מדוע הניתוק בין הממדים מועיל לרטוריקה פופוליסטית?
פופוליזם נהנה מן האפשרות לדבר בשם עם עמום בלי לקשור אותו בבירור לציבור הבוחרים המגוון ולמנגנוני הייצוג. כאשר הממד המפוזר ממשיך לעתיד לבדו, קל יותר להציג זהות אחת ורצון אחד כקולו של העם כולו.
החיבור לבוחרים היה יכול להפוך את העם למוחשי, משתנה ורב־פנים יותר. היעלמות החיבור אחרי 2016 הותירה את המושג חשוף יותר לניכוס בידי מי שטוען לייצוג בלעדי.
האם הניתוח מוכיח שפופוליזם גרם לניתוק?
המחקר מזהה מבנה שיח וקשרים בין ביטויים ואופקי זמן, אך אינו ניסוי שמוכיח סיבה ותוצאה. הוא מראה שהניתוק הופיע בסיקור של בחירות שסומנו כרגע מרכזי בגל הפופוליסטי, ומפרש את משמעותו לאור תאוריות של ריבונות וייצוג.
המאגר מוגבל לשתי רשתות ולמקרה אחד במשך שבועיים. לכן המאמר מציע לבדוק בבחירות, במדינות ובסביבות תקשורת נוספות אם אותו דפוס חוזר.
עד כמה CNN ו־Fox News מייצגות את השיח האמריקאי?
הרשתות מספקות סיקור חדשותי רציף ומרחיבות את השונות הפוליטית ביחס לבחירה בערוץ אחד. עם זאת, הן אינן כוללות את כל רשתות השידור, העיתונות, הרדיו או המדיה החברתית.
גם זמינות התמלילים לא הייתה אחידה בכל שעה. הממצאים מתארים אפוא מאגר תקשורתי עשיר ומקוטב, אך אינם שקולים למפקד מלא של כל השיח הציבורי בארצות הברית.
מהי המשמעות המעשית לדמוקרטיה ייצוגית?
בחירות צריכות לחבר בין אזרחים שמצביעים ברגע מסוים לבין עם שממשיך להחזיק נציגים באחריות ולתת כיוון לעתיד. שיח שמנתק את שני הממדים מחליש את העוגן המוסדי של הריבונות העממית.
האתגר אינו למחוק זהות לאומית או שפה של עם, אלא לקשור אותן שוב לריבוי הבוחרים ולמנגנוני הייצוג. חיבור כזה מצמצם את המרחק שבו מנהיג יכול להגדיר לבדו מי נכלל בעם ומהו רצונו.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 5 באוגוסט 2026