צריכת מדיה מפלגתית נקשרת לתחושת רוב — ואז להשתתפות
שני מחקרי פאנל בישראל ובארצות הברית קושרים חשיפה לתקשורת התואמת את העמדה לתפיסת אקלים דעת קהל תומך, ודרכה לעלייה קטנה בהשתתפות פוליטית.
הקשר בין מדיה תואמת להשתתפות עבר דרך אמונה חברתית: ככל שאדם חשב שהציבור לצדו, כך גדלה מעט פעילותו הפוליטית הפומבית.
מושגי יסוד בקצרה: מהו אקלים דעה נתפס?
מדיה תואמת היא כלי תקשורת מפלגתי הקרוב לעמדת הצרכן, ומדיה לא־תואמת מציגה את המחנה הנגדי. אקלים דעה נתפס הוא הערכת האדם לגבי התמיכה הציבורית בעמדתו או במועמדו, גם אם ההערכה אינה מדויקת.
מה שאלו החוקרים?
החוקרים שאלו מדוע צרכני מדיה מפלגתית נוטים להשתתף יותר בפוליטיקה, ולא הסתפקו בעצם הקשר בין חשיפה לפעילות. הם בדקו אם המדיה משנה תחילה את תפיסת דעת הקהל, ואם התפיסה הזאת מתווכת את השינוי בהשתתפות לאורך מערכת בחירות.
כיצד התיאוריה הופכת את ספירלת השתיקה?
לפי ספירלת השתיקה, מי שחושב שדעתו במיעוט עלול להימנע מביטוי פומבי מחשש לבידוד חברתי. המאמר בוחן את הצד המשלים: מי שנחשף שוב ושוב לקולות דומים עשוי להאמין שהרוב לצדו, להרגיש בטוח יותר ולחתום על עצומה, להפגין, לשכנע או לפרסם עמדה.
מה היו שלוש ההשערות?
החוקרים ציפו שחשיפה תואמת תגדיל תמיכה ציבורית נתפסת ושחשיפה לא־תואמת תפחית אותה. הם ציפו גם שאקלים אוהד ינבא יותר השתתפות, ולכן יתווך את הקשר בין שני סוגי החשיפה לבין פעילות פוליטית.
כיצד נבנה המחקר הישראלי?
פאנל מקוון דו־גלי של בוחרים יהודים החל ב־23–25 בדצמבר 2012 והסתיים ב־27–31 בינואר 2013, מיד לאחר הבחירות. מתוך 900 מוזמנים השלימו 453 את הגל הראשון ו־397 את השני; לאחר סינון מרכזיים אמיתיים ונתונים חסרים, המודל בדיווח עצמי כלל 340 והמודל ההתנהגותי 332.
מי יוצג טוב פחות במדגם הישראלי?
הגיל, ההכנסה וההשכלה היו קרובים למדדי השוואה ארציים, אך נשים היו 56% מן המדגם וחרדים היו 5.5% בלבד. זהו פאנל אינטרנט בהצטרפות עצמית, ערביי ישראל לא נכללו משום שכלי התקשורת שנבדקו היו בעברית, והנשירה הייתה קשורה לעמדות ימין.
כיצד נמדדה חשיפה מפלגתית בישראל?
המשיבים דיווחו על תדירות חשיפה ל־15 כלי תקשורת ימניים, 13 שמאליים ותשעה כלי תקשורת מרכזיים בסולם 1–5. החוקרים התאימו את כיוון הכלי למיקום הפוליטי של המשיב וכך יצרו בנפרד מדדי חשיפה תואמת וחשיפה לא־תואמת.
מה הוסיפו רישומי הגלישה?
בהסכמה מדעת התקינו המשתתפים תוכנה שתיעדה כתובות URL וזמני פתיחה במשך שבעה שבועות בין הגלים, למעט תעבורה מאובטחת ב־HTTPS. החוקרים קודדו 3,359 אתרים שביקרו בהם בתדירות מינימלית ושכיסו 83% מן הכתובות; 5% מן האתרים סווגו כפוליטיים אך הם היו 15% מן התעבורה המתועדת.
כיצד נמדדו דעת קהל והשתתפות בישראל?
המשיבים העריכו את התמיכה הציבורית בעמדות סביב רווחה, משא ומתן ישראלי־פלסטיני, תקיפה אפשרית באיראן ויחסי חילונים־חרדים, ולאחר מכן הציונים הותאמו לצד הפוליטי של כל משיב. ההשתתפות נמדדה ב־13 פעולות פומביות, ובהן התנדבות לקמפיין, חתימה על עצומה, דיון פוליטי, כתיבה, ציוץ והצטרפות לקבוצת פייסבוק.
כיצד נבנה המחקר האמריקאי?
GfK Knowledge Networks הפעילה פאנל מקוון תלת־גלי במדגם הסתברותי ארצי סביב הבחירות לנשיאות ב־2012. בגל הבסיס השתתפו 1,004 איש ובגל השלישי 652; לאחר הוצאת עצמאים שאינם נוטים לאחת המפלגות והשלמת דרישות המודל, הניתוח כלל 377 משיבים.
מה נמדד אחרת בארצות הברית?
החשיפה התמקדה באתרי חדשות ובלוגים ליברליים או שמרניים, והמשיבים העריכו באחוזים את סיכוייו של המועמד המועדף עליהם לנצח. ההשתתפות כללה תשע פעולות בשלושת החודשים הקודמים, ובהן עצומה, תרומה, קשר עם נבחר, מחאה, ניסיון לשכנע והשתתפות באירוע או בקמפיין.
מה נמצא לגבי חשיפה למדיה תואמת?
בישראל, גם בדיווח העצמי וגם ברישומי הגלישה, חשיפה תואמת תכופה יותר ניבאה הערכה חזקה יותר שהציבור תומך בצד של המשיב. בארצות הברית היא ניבאה אמונה חזקה יותר שהמועמד המועדף ינצח, ודפוס זה נשמר לאחר בקרות פוליטיות ודמוגרפיות.
האם אקלים דעה אוהד ניבא השתתפות?
כן. מי שחשב שדעת הקהל או סיכויי הבחירות נוטים לטובת מחנהו דיווח על עלייה גדולה יותר במספר הפעולות הפוליטיות בגל המאוחר, גם לאחר בקרה על רמת ההשתתפות בתחילת הקמפיין.
האם תפיסת דעת הקהל אכן תיווכה את הקשר?
בישראל נמצא אפקט עקיף מובהק הן במדד החשיפה המדווח והן בנתוני הגלישה, והקשר הישיר בין חשיפה תואמת לשינוי בהשתתפות נעלם לאחר הכנסת המתווך. בארצות הברית נמצא גם אפקט עקיף, אך נשאר קשר ישיר קטן, ולכן תפיסת דעת הקהל מסבירה חלק מן התהליך ולא את כולו.
מה קרה להשערה על מדיה לא־תואמת?
ההשערה שחשיפה למחנה הנגדי תחליש את תחושת התמיכה הציבורית ותפחית השתתפות לא נתמכה באף אחד מן המודלים המרכזיים. המחברים מציעים שאנשים מעבדים מסר תואם בפתיחות רבה יותר, ואילו מסר סותר נתקל בהתנגדות ולכן השפעתו חלשה יותר.
עד כמה השינוי בהשתתפות היה גדול?
האפקטים היו מובהקים אך קטנים, והמחברים מדגישים שגם העלייה הממוצעת בפעילות לאורך התקופה הייתה מתונה. חשיבותם נובעת מן העקביות בין שתי מדינות, בין תפיסת סוגיות לתפיסת מועמד ובין דיווח עצמי לרישומי גלישה, לא מטענה למהפך גדול בהתנהגות.
האם הפאנל מוכיח סיבתיות?
המדידה בגלים מאפשרת להראות שחשיפה ואקלים דעה קדמו לשינוי בהשתתפות ולשלוט בהשתתפות ההתחלתית, וזה חזק יותר מסקר חתך. עם זאת, המשתתפים לא הוקצו באקראי לכלי תקשורת, ולכן עניין פוליטי, זהות מפלגתית או גורם לא־נמדד עדיין עשויים להסביר חלק מן הקשר.
מהן מגבלות נתוני הגלישה?
רישומי URL מפחיתים שגיאות זיכרון, אך אינם מוכיחים שהמשתתף קרא כל תוכן או אימץ את המסר שבאתר. התוכנה לא תיעדה HTTPS, הקידוד נעשה ברמת האתר למעט סרטוני יוטיוב, והמדגם נשאר פאנל אינטרנט בהצטרפות עצמית.
אילו הסברים חלופיים לא נבדקו במלואם?
הניתוח האמריקאי לא שלט בהומוגניות של רשתות חברתיות או בחשיפה למדיה לא־מקוונת, ושני המחקרים לא מיפו את כל המתווכים האפשריים. רגשות, דימויים סטריאוטיפיים של מועמדים ותגובות לסגנון מתלהם עשויים גם הם לקשר בין מדיה מפלגתית לפעילות.
מהי המשמעות הדמוקרטית הכפולה?
מדיה מפלגתית עשויה ליצור ״ספירלת השתתפות״ שמוציאה אזרחים לפעולה, אך אותה תחושת רוב יכולה להיות מבוססת על מדגם תקשורתי מוטה ולא על דעת הקהל בפועל. יתרה מזו, מחקרים אחרים קושרים מדיה כזאת לקיטוב ולאי־סובלנות, ולכן יותר פעילות אינה מבטיחה שיח ציבורי מכליל או מדויק יותר.
היכן אפשר לקרוא את המקור המלא?
המאמר המלא זמין בקובץ המחברים באתר של ר׳ קלי גארט. הרשומה הקבועה ופרטי הפרסום זמינים דרך DOI 10.1177/0093650215593145.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 9 באוגוסט 2026