הבטחות בכנסת אינן נגמרות ביום הבחירות: שיח שגרתי ואחריותיות מתמשכת
רוב ההבטחות במליאת הכנסת הן עקיפות, והן מופיעות לאורך הכהונה; השיא שנמצא היה דווקא מיד אחרי הבחירות.
מה מחדש המחקר על הבטחות פוליטיות?
רוב המחקר על הבטחות בוחן מצעי בחירות ושואל בדיעבד אם מפלגות קיימו אותם. המאמר מרחיב את המבט להתחייבויות שנבחרי ציבור מנסחים דרך קבע מעל דוכן הפרלמנט.
הבטחה מוגדרת כאן כפעולת דיבור שבה הנציג מקבל עליו פעולה עתידית הנוגעת למדיניות ציבורית. ההגדרה כוללת התחייבות מפורשת וגם ניסוח עקיף שמודיע מה הדובר או קבוצתו יעשו.
מדוע הבטחה עקיפה נחשבת הבטחה?
נבחר ציבור יכול להתחייב בלי להשתמש במילה המפורשת ״מבטיח״, למשל באמצעות עתיד בגוף ראשון המתאר פעולה שבכוונתו לבצע. מבחינת הקהל, ניסוח כזה יוצר ציפייה שניתן להזכיר לדובר בהמשך.
המחברים מפרידים בין ישירות לבין חוזק הפעולה. משפט מפורש יכול להבטיח רק ניסיון, ואילו ניסוח עקיף יכול להתחייב לתוצאה קונקרטית מאוד.
כיצד נבחרו ישיבות הכנסת?
המדגם כולל 180 ישיבות מליאה בשש תקופות בחירות בין 1992 ל־2022. בכל תקופה נבחרו עשר ישיבות לפני הבחירות, עשר מיד אחריהן ועשר באמצע הכהונה.
חלוקה זו מאפשרת להשוות את אותו מוסד בשלבים שונים של המחזור הפוליטי. היא אינה מפקד של כל דברי הכנסת בשלושים השנים ואינה מתארת ועדות או תקשורת מחוץ למליאה.
כיצד אותרו וסווגו ההבטחות?
החוקרים השתמשו ב־JAmCAT ובמילון עברי של צורות עתיד בגוף ראשון כדי לאתר מועמדים אפשריים. לאחר מכן סיווג ידני הבחין בין הבטחת פעולה ציבורית לבין שימושים אחרים בעתיד.
שני מקודדים בדקו מדגם אקראי של 60 מקרים, ומדדי המהימנות מסוג אלפא של קריפנדורף נעו בין 0.78 ל־1.00. המהימנות טובה, אך מילון מוגבל לצורות דקדוקיות ולעשרה סוגי פעולה אינו יכול לזהות את כל דרכי ההתחייבות האפשריות.
כמה הבטחות נמצאו ומתי?
ב־180 הישיבות נמצאו 709 הבטחות פעולה, 3.9 בממוצע לישיבה. לפני בחירות נמצאו 197 הבטחות, מיד אחריהן 321 ובאמצע הכהונה 191.
הממוצע לישיבה עלה מ־3.2 לפני הבחירות ל־5.3 אחריהן וחזר ל־3.1 באמצע הכהונה. הדפוס מערער את ההנחה שהבטחות הן בעיקר כלי שכנוע ערב ההצבעה.
מדוע הופיע שיא דווקא אחרי הבחירות?
אחרי בחירות נפתחת תקופה של הקמת ממשלה, הצגת תוכניות וסימון סדרי עדיפויות שניתן כעת ליישם. העלייה שנמצאה קשורה במיוחד לדברי חברי הקואליציה, שמקבלים גישה למשאבי הביצוע.
זהו פירוש עקבי עם התזמון, אך המחקר אינו בודק ישירות את המניע של כל דובר. אין להסיק שכל הבטחה לאחר בחירות נובעת מהסכם קואליציוני או מתוכנית ביצוע מגובשת.
עד כמה ההבטחות היו מפורשות?
רק 71 מתוך 709 ההבטחות, כ־10%, השתמשו בפעולת דיבור מפורשת של הבטחה. 638 האחרות, כ־90%, הופיעו כהתחייבויות עקיפות לפעולה עתידית.
הבטחות ישירות היו 15.7% מכלל ההבטחות לפני בחירות, לעומת כ־7%–8% לאחר הבחירות ובאמצע הכהונה. ההבדל בין תקופת טרום הבחירות לבין כל אחת משתי התקופות האחרות היה מובהק.
אילו סוגי פעולה הובטחו?
הסיווג כולל עשר נטיות פעולה, ובהן תוצאה, שינוי, פעולה מוסדית, תכנון, פעולה מעשית, סיוע, מאבק, שימור, השמעת קול ונאמנות. 166 הבטחות, 23.4%, כללו פועל המכוון לתוצאה ו־425, 59.9%, כללו תפוקה או פעולה.
61 הבטחות, 8.6%, כללו רק פעלי תוצאה ו־270, 38%, רק פעלי תפוקה. עוד 131 שילבו פועל מאחת משתי הנטיות האלה עם פעלים מנטיות פעולה אחרות, ו־192 לא כללו פועל מאף אחת מהן; הספירות אינן חלוקה ממצה ובלעדית של כל 709 ההבטחות.
כיצד נבדלו הקואליציה והאופוזיציה?
מתוך כלל ההבטחות, 453 נאמרו בידי הקואליציה ו־256 בידי האופוזיציה. לאחר הבחירות ובאמצע הכהונה, תפקיד ממשלתי ניבא שבע מתוך עשר נטיות הפעולה שנבדקו.
בהשוואה לאופוזיציה, היחס הצפוי בקואליציה היה גבוה פי 3.1 להבטחות תוצאה, פי 4.3 לתכנון ופי 1.7 לפעולה מעשית. האופוזיציה נטתה יותר לשימור, מאבק, השמעת קול ונאמנות, פעולות המתאימות יותר לביקורת ולייצוג ללא שליטה בממשלה.
האם הקואליציה הבטיחה באופן ישיר יותר?
לאחר הבחירות ובאמצע הכהונה, 8.8% מהבטחות הקואליציה ו־5.7% מהבטחות האופוזיציה היו ישירות. ההבדל הזה לא היה מובהק סטטיסטית ולכן ההשערה על יתרון ברור לקואליציה בניסוח ישיר נדחתה.
היעדר מובהקות אינו אומר שהשפה זהה בכל פרט. הוא אומר שהנתונים אינם מספקים בסיס בטוח להפריד בין המחנות דווקא בממד של ישירות, אף שנמצאו הבדלים בסוג הפעולה המובטחת.
כיצד סוג המפלגה קשור לקהל ההבטחה?
47.6% מהבטחות מפלגות רחבות־קהל סווגו כמכלילות, לעומת 34.6% מהבטחות מפלגות המבוססות על זהות קבוצתית. הפער הגולמי של 13 נקודות אחוז היה מובהק, וגם מודל לוגיסטי תמך בקשר.
לעומת זאת, לא נמצא הבדל מובהק בין שני סוגי המפלגות בשיעור ההבטחות הישירות והעקיפות. התוצאה תומכת רק בחלק מן הציפייה שסוג המפלגה מעצב את אופן ההבטחה.
האם המחקר מלמד אילו הבטחות קוימו?
לא, משום שהיחידה הנחקרת היא ניסוח ההתחייבות ולא שרשרת היישום שלה. לא נבדקו תקציבים, חקיקה, החלטות ממשלה או תוצאות מדיניות שניתן להתאים לכל הבטחה.
לכן אין לדרג על סמך המחקר את אמינותם של קואליציה, אופוזיציה או מפלגה מסוימת. המאמר מספק תשתית לאיסוף התחייבויות שבלעדיה אי אפשר להתחיל מעקב מסודר אחר קיום.
האם הציבור בכלל שומע וזוכר את ההבטחות האלה?
המחקר אינו מודד חשיפה של אזרחים לדיוני מליאה, זיכרון או תגובה אלקטורלית. הבטחה בפרוטוקול יכולה להיות חשובה לתיעוד ציבורי גם אם מעט אזרחים שמעו אותה בזמן אמת.
כדי לקשור בין שיח לאחריותיות דרוש מחקר נוסף על הפצת הדברים בתקשורת וברשתות, על קליטת הקהל ועל שימוש של עיתונאים וארגוני חברה אזרחית בארכיון. כאן נמדד צד ההיצע של הייצוג בלבד.
מהן מגבלות הזיהוי הלשוני?
לשפה עקיפה יש אינספור צורות, ואיתור המבוסס על עתיד בגוף ראשון עלול להחמיץ התחייבויות בניסוח אחר. גם הגבול בין כוונה, תחזית, משאלה והבטחה אינו תמיד חד.
הסיווג הידני והמהימנות הבין־מקודדים מצמצמים את הבעיה אך אינם מבטלים אותה. נוסף על כך, עשר נטיות הפעולה הן מסגרת אנליטית שנבחרה למחקר ולא רשימה ממצה של כל מה שנבחרי ציבור יכולים להבטיח.
מהי המשמעות לאחריותיות דמוקרטית?
אם הבטחות נוצרות לאורך הקדנציה, בדיקת מצעי בחירות בלבד מפספסת חלק גדול מן הקשר הייצוגי. ארכיון נגיש של התחייבויות פרלמנטריות יכול לאפשר לציבור לבדוק מי התחייב למה ובאיזה תפקיד מוסדי.
אחריותיות כזאת אינה מסתכמת בספירת הבטחות שקוימו, משום שגם היקף סמכותו של הדובר וסוג הפעולה חשובים. היא מחייבת לחבר ניסוח, הקשר, יכולת ביצוע ותוצאה בלי להפוך כל שימוש בזמן עתיד לנדר זהה.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 22 בספטמבר 2026