אזרחות שאינה מנותקת מן המציאות: כיצד מורים פלסטינים־מוסלמים משלבים אסלאם בשיעורי אזרחות?
אלין מוף ואיימן אגבאריה מראים כיצד שבעה מורים משתמשים בדת כדי לחבר זכויות וחובות לזהות ולחוויה היומיומית, אך גם מתמודדים עם קריאות דתיות שעלולות לצמצם חירויות.
בעיני המורים שרואיינו, האסלאם יכול לחבר אזרחות לחיים, לזהות ולשוויון — אך תרומתו הדמוקרטית תלויה בדיון ביקורתי ובגבולות של זכויות אדם.
מהי אזרחות דקה?
אזרחות דקה היא מסגרת שבה אדם מוכר בעיקר כנושא זכויות וחובות אינדיבידואליות, בעוד השייכות הלאומית, התרבותית או הדתית הקולקטיבית שלו מקבלת מקום מוגבל. המחברים משתמשים במושג כדי לפרש את ביקורת המורים על החינוך לאזרחות המוצע לתלמידים פלסטינים בישראל.
לפי עדויות המשתתפים, תוכנית הלימודים יכולה לדבר על שוויון פורמלי בלי לתת די מקום לחוויות של אי־שוויון ולזהות הפלסטינית־מוסלמית של התלמידים. זהו פירושם של המורים והמחברים למתח, ולא מדידה כמותית של כל חומרי ההוראה או של כלל בתי הספר.
מהו המרחב השלישי בכיתה?
מרחב שלישי הוא זירה היברידית שבה נפגשים ידע רשמי מבית הספר, ידע דתי וקהילתי וחוויות החיים של התלמידים. במקום לבחור רק באחד המקורות, המורה מתווך ביניהם ומאפשר לפרש מחדש הן את האזרחות והן את הדת.
המאמר מדגיש שאין מדובר בפשרה הרמונית בהכרח. זהו מרחב של מאבק על משמעות, שבו אפשר לאתגר מסרים הגמוניים אך גם לשעתק היררכיות והגבלות שמקורן בפרשנות דתית שמרנית.
מה שאלו החוקרים?
השאלה הראשונה היא כיצד מורי אזרחות פלסטינים־מוסלמים מבינים את הרלוונטיות של האסלאם לחינוך לאזרחות בישראל. השאלה השנייה היא אם וכיצד הם משלבים אותו בהוראתם בפועל כפי שהם מתארים אותה.
המחקר מתמקד בעבודת המשמעות של המורים ולא בהערכת ידע של תלמידים או בהשוואת הישגים. הוא בוחן כיצד אנשי חינוך מתמודדים עם פער בין תוכנית רשמית לבין מציאות חברתית, זהות דתית וחוויית מיעוט.
מי היו המשתתפים וכיצד נערכו הראיונות?
השתתפו שבעה מורי אזרחות פלסטינים־מוסלמים המלמדים בבתי ספר תיכוניים ציבוריים במגזר הערבי בישראל. הם היו בעלי 16 עד 27 שנות ניסיון והגיעו מרקעים אקדמיים ובהם היסטוריה, מדע המדינה ומדעי החברה.
המשתתפים גויסו דרך בוגרי תוכנית הכשרה בפקולטה לחינוך, והראיונות החצי־מובנים נערכו בזום בין ינואר למרץ 2021 בשל מגפת הקורונה. עוזרי מחקר פלסטינים מקומיים ומיומנים ערכו את הראיונות, שהוקלטו, תומללו ותורגמו לאנגלית.
כיצד נותחו העדויות?
החוקרים נקטו גישה איכותנית המשלבת קונסטרוקטיביזם חברתי ותיאוריה ביקורתית. הם ארגנו את התמלילים ב־Atlas.ti, יצרו קטגוריות ראשוניות וחזרו שוב ושוב לקידוד ולתיאוריה עד להתגבשות הנושאים המרכזיים.
המאמר מתאר תהליך בן ארבעה שלבים של ארגון, קידוד, קיבוץ ופרשנות. הוא גם מציין אישור אתי מספר 532/20 ושימוש בשמות בדויים, אך אינו הופך את הניתוח האיכותני למדד של שכיחות באוכלוסייה.
כיצד האסלאם שימש התנגדות לאזרחות דקה?
המורים תיארו את האסלאם כמשאב לשמירה על שייכות קולקטיבית פלסטינית ומוסלמית בתוך מקצוע לימוד שמדגיש בעיקר את יחס היחיד למדינה. באמצעותו הם קישרו דיונים באזרחות לזיכרון, לקהילה, להגדרה עצמית ולדרישה לאי־אפליה.
במובן זה, הדת מאפשרת לערער על הצגה מופשטת של שוויון כאשר תלמידים מספרים על יחס לא שוויוני בחייהם. ההתנגדות אינה יציאה מן השיח האזרחי, אלא ניסיון להרחיב את מי שנחשב שייך ואת סוג התביעות שיכולות להישמע בו.
כיצד האסלאם השלים מושגים אזרחיים?
המשתתפים קישרו עקרונות דתיים לכבוד האדם, סובלנות, זכויות, אחריות הדדית וחשיבה ביקורתית. הם השתמשו גם ברעיון השוּרא, התייעצות, כדי להסביר השתתפות וקבלת החלטות שאינן נשענות על סמכות יחידה.
החיבור העניק לתלמידים אוצר מילים מוכר לדיון בעקרונות אזרחיים מופשטים. לפי המורים, הוא גם יכול לחזק תחושת שייכות ולעודד פעולה אזרחית, אך המחקר לא מדד שינוי בפועל בעמדות או בהתנהגות התלמידים.
מהי דת חיה ומדוע היא חשובה כאן?
דת חיה מתייחסת לדת כפי שאנשים מפרשים ומקיימים אותה בחיי היומיום, ולא רק כקובץ דוקטרינות רשמי. המורים אינם מעבירים לכיתה מסורת אחידה, אלא בוחרים מושגים ומפרשים אותם מול שאלות אזרחיות קונקרטיות.
כך גם האסלאם וגם האזרחות משתנים בתוך המפגש הפדגוגי. הדת מספקת משמעות מקומית לעקרונות אזרחיים, ואילו הדיון בזכויות ובפלורליזם יכול לפתוח פרשנויות דתיות לבחינה ביקורתית.
האם השילוב הדתי תמיד מרחיב חירות?
לא. חלק מן העמדות שתיארו המשתתפים מציבות גבולות צרים יותר לביטוי של זהות מינית, לאתאיזם או לדיבור שנתפס כפוגע בדת, ולכן התנגדות להגמוניה ממלכתית אינה בהכרח משחררת לכל אדם.
מורה אחר תיאר שימוש במקרים שנויים במחלוקת כדי לדון במתח בין סובלנות לבין פגיעה ברגש דתי. ההבדל ממחיש שהמשמעות הדמוקרטית אינה נמצאת בעצם הכנסת האסלאם לכיתה, אלא בדרך שבה סמכות, מחלוקת וזכויות נבחנות.
אילו גבולות מציעים המחברים למרחב הזה?
המחברים מציעים שמרחב שלישי פורה צריך לכלול את תוכנית הלימודים הרשמית, משאבים מן הקהילה וחוויות התלמידים. עליו לאפשר ביקורת הדדית, כך שאף מקור ידע אינו פטור משאלות על כוח, הדרה ושוויון.
הגבול הנורמטיבי הוא הגנה על זכויות אדם ואזרח בלי להעדיף דת אחת. תנאי זה נועד לאפשר לדת לתרום משמעות ושייכות בלי להפוך אמונה מסוימת לחובה המגבילה את חירותם של אחרים.
מה מקשה על המורים לפעול כך?
המורים פועלים תחת תוכנית לימודים רשמית, בחינות סטנדרטיות וסביבה פוליטית שמצמצמות את החופש להרחיב דיון. המתח גדל כאשר תלמידים מביאים לכיתה חוויות שאינן מתיישבות בעיניהם עם השפה האזרחית הרשמית.
לכן חלק גדול מן החדשנות המתוארת הוא יוזמה מלמטה של מורים יחידים. המאמר רואה ביוזמות כאלה אפשרות חשובה, אך אינו מראה שהן זוכות לתמיכה מוסדית עקבית או מתקיימות בכלל בתי הספר.
מה המחקר מלמד על חינוך לאזרחות במיעוט לאומי?
חינוך לאזרחות אינו פועל בחלל ריק, משום שתלמידים מפרשים זכויות, חובות ושייכות דרך מעמדם החברתי והזהויות שכבר יש להם. ניסיון להפריד את המקצוע מן המציאות הזאת עלול להפוך מושגים דמוקרטיים לרחוקים ולא אמינים בעיניהם.
המחקר מציע שהכרה בשפה דתית וקהילתית יכולה להעמיק את הדיון האזרחי אם היא נשארת פתוחה לביקורת. הוא אינו טוען שכל תלמיד מוסלמי דתי, שכל מורה פועל כך או שזהות דתית היא הדרך היחידה ליצור רלוונטיות.
מהן מגבלות המחקר?
המדגם כולל שבעה מורים מנוסים בלבד, שגויסו דרך רשת הקשורה להכשרה מקצועית. בחירה כזאת מתאימה למחקר עומק, אך אינה מאפשרת להעריך כמה מורים בחברה הערבית מחזיקים בעמדות דומות או אילו דפוסים נפוצים יותר.
הנתונים הם דיווחים עצמיים מראיונות בזום, ללא תצפיות בכיתה, ניתוח עבודות תלמידים או ראיונות עם תלמידים והורים. התרגום לאנגלית ומיקומם הביקורתי והחילוני של החוקרים הם גם חלק מתהליך הפרשנות שעליו הם מדווחים.
איזו מסקנה מעשית עולה מן המאמר?
הכשרת מורים יכולה לספק כלים לדיון שמשלב ידע רשמי, חוויה אזרחית ומסורת דתית בלי לוותר על זכויות ועל ביקורת. תמיכה מוסדית במרחב כזה יכולה להפחית את התלות באומץ ובמיומנות של מורה יחיד, אף שהמאמר אינו בוחן תוכנית הכשרה מסוימת.
המטרה אינה להוסיף רכיב דתי קבוע לכל שיעור, אלא לאפשר הוראה שאינה מתעלמת מעולמם של התלמידים. המדד להצלחה צריך לכלול גם שייכות ורלוונטיות וגם הגנה על פלורליזם, אי־אפליה וחירות אישית.
היכן אפשר לקרוא את המקור המלא?
המאמר המלא זמין בקובץ PDF מלא. הוא כולל את המסגרת המושגית, שיטת הראיונות, תיאור המשתתפים והניתוח התמטי.
פרטי הפרסום והרשומה הקבועה זמינים דרך DOI 10.1177/17461979231169470. המאמר פורסם לראשונה באופן מקוון ב־19 באפריל 2023 ב־Education, Citizenship and Social Justice.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 3 באוגוסט 2026