החוקתיות החדשה בישראל ושאלת הדמוקרטיה
מנדל מציע ביקורת חריפה על העברת כוח ממוסדות נבחרים אל בתי משפט במסגרת החוקתיות החדשה.
המאמר טוען שהחוקתיות החדשה בישראל אינה רק הגנה על זכויות, אלא גם העברת כוח דמוקרטי מן המחוקק אל בית המשפט.
איך החוקתיות החדשה משנה את מאזן הכוחות בישראל?
המאמר בוחן את התפתחות החוקתיות החדשה בישראל, במיוחד לאחר חקיקת חוקי היסוד העוסקים בזכויות אדם וביסוס ביקורת שיפוטית על חקיקה.
הוא מתמקד בשאלה כיצד שינוי זה משפיע על הדמוקרטיה: האם הוא מחזק מגבלות הכרחיות על הרוב, או יוצר בעיית לגיטימציה כאשר בית המשפט מקבל כוח חוקתי רחב.
מה המאמר מצא או טוען בפועל?
המאמר מתאר את עליית כוחם של בתי המשפט ואת ירידת מעמדן של רשויות מחוקקות כתוצאה מאכיפה שיפוטית של מגילות זכויות וחוקות נוקשות. תהליך זה, לטענת המאמר, הפך מחלוקות פוליטיות לשאלות משפטיות ושינה הן את אופי הפוליטיקה והן את המקום שבו היא מוכרעת.
מנדל חולק על הטענה שהחוקתיות החדשה היא בהכרח התפתחות דמוקרטית. הוא מציג אותה כמהלך הפועל נגד הדמוקרטיה הייצוגית, משום שהוא מרחיק הכרעות ממוסדות שנבחרים בידי הציבור ומעביר אותן לזירה שיפוטית.
הביקורת המוסדית קשורה גם לביקורת חברתית: המאמר טוען שהחוקתיות החדשה נועדה להגן על אוליגרכיה של קניין פרטי מפני הסיכון שמציבים מוסדות ייצוגיים הנבחרים בידי ציבור רחב שאינו מחזיק באותו כוח רכושי.
מדוע הגנה על זכויות מעלה שאלת לגיטימציה?
המאמר טוען שיש לבחון את החוקתיות החדשה גם דרך שאלת הסמכות. הגנה על זכויות היא מטרה דמוקרטית חשובה, אך בישראל היא התפתחה בתוך מסגרת חוקתית חלקית, ללא רגע מכונן מוסכם וברור.
לכן הוויכוח סביב בית המשפט אינו רק מאבק בין זכויות לרוב. הוא גם מאבק על הדרך שבה חברה דמוקרטית יוצרת כללים עליונים ומעניקה להם תוקף ציבורי.
מה חסר כאשר אין רגע חוקתי מוסכם?
המאמר מסייע להבין מדוע הדיון הישראלי בביקורת שיפוטית נשאר טעון כל כך. הוא נוגע לזכויות, אך גם לשאלת מקור הכוח החוקתי ולחלוקת הסמכות בין מוסדות נבחרים ושופטים.
מנדל טוען שהעברת כוח חוקתי מן הכנסת לבית המשפט אינה התפתחות דמוקרטית במהותה, משום שהיא מחלישה מוסדות ייצוגיים שנבחרו בידי הציבור.
איפה הכנסת, הממשלה ובית המשפט מתנגשים?
המאמר בוחן את עליית החוקתיות החדשה בישראל בעקבות חוקי היסוד של שנות התשעים והתחזקות הביקורת השיפוטית. הוא שואל האם המהלך מעמיק הגנה על זכויות או מעביר כוח פוליטי משמעותי מבוחרים ונציגים אל בית המשפט.
מנדל טוען שאכיפה שיפוטית של מגילות זכויות וחוקות נוקשות מקדמת את בתי המשפט ומחלישה את המחוקקים, ובכך משנה הן את אופייה של הפוליטיקה והן את המקום שבו היא מוכרעת.
איך המאמר מסבך את הוויכוח על ביקורת שיפוטית?
מנדל דוחה את הזיהוי בין ביקורת שיפוטית לדמוקרטיה: לשיטתו, אכיפת מגילות זכויות בידי בתי המשפט מעבירה כוח ממוסדות ייצוגיים ומגינה על אוליגרכיה של קניין פרטי.
המאמר בוחן אם החוקתיות החדשה בישראל מאזנת בין הגנת זכויות לבין לגיטימציה דמוקרטית.
מה הוא מלמד על חוקתיות בלי חוקה שלמה?
מנדל מציג את החוקתיות החדשה בישראל כחלק מתהליך רחב יותר של קידום בתי המשפט והחלשת המחוקקים באמצעות אכיפה שיפוטית של זכויות.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026