ברירה טבעית ומקורות הצמיחה הכלכלית

מושגי יסוד בקצרה

קיפאון מלתוסיאני הוא מצב שבו גידול האוכלוסייה מקזז את פירות ההתקדמות הטכנולוגית ומונע עלייה מתמשכת בהכנסה לנפש. המאמר קושר מצב זה לברירה טבעית בין העדפות שונות ביחס לכמות הילדים ולאיכותם, כאשר איכות מתבטאת בהשקעה בחינוך ובהון אנושי.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר מפתח תיאוריה מאוחדת של צמיחה אבולוציונית מאז הופעת המין האנושי. הוא מבקש להסביר יחד את התפתחות האוכלוסייה, הטכנולוגיה וההכנסה לנפש לאורך המעבר הארוך מעידן של קיפאון מלתוסיאני אל צמיחה כלכלית מתמשכת.

בלב הטיעון עומד המתח בין כמות הילדים לאיכותם. בעידן המלתוסיאני, שבו משאבים לגידול ילדים היו מוגבלים, העדפות המכוונות יותר לאיכות הילדים העניקו יתרון אבולוציוני: הן העלו את ההון האנושי הממוצע באוכלוסייה, האיצו את ההתקדמות הטכנולוגית וסייעו ליציאה מן הקיפאון דרך מעבר דמוגרפי.

המאמר מציב את המנגנון מול דפוסים היסטוריים: באירופה בין השנים 500 ל-1500 שיעור הצמיחה הממוצע של התמ״ג לנפש היה כמעט אפסי, ולפני 1800 פערי רמת החיים בין מדינות היו קטנים יחסית למרות פערים טכנולוגיים. בהמשך, למשל באנגליה ובוויילס, שנות הלימוד הממוצעות עלו מ-2.3 בקוהורטות שנולדו בשנים 1801-1805 ל-5.2 בקוהורטות 1852-1856 ול-9.1 בקוהורטות 1897-1906.

מה עומד במרכז המאמר?

במרכז המאמר עומדת תיאוריית צמיחה אבולוציונית המאחדת את התפתחות האוכלוסייה, הטכנולוגיה וההכנסה לנפש מאז העידן המלתוסיאני ועד לצמיחה מתמשכת. הטענה היא שהקיפאון הממושך הפעיל לחצי ברירה טבעית, ואילו השינוי בהרכב ההעדפות באוכלוסייה סייע להאיץ את ההתקדמות הטכנולוגית ואת היציאה מן הקיפאון.

כיצד הקיפאון המלתוסיאני מפעיל ברירה טבעית?

בעידן המלתוסיאני, רמת ההכנסה השפיעה לחיוב על שיעורי הפריון, ולכן הבדלים בתכונות תורשתיות ובהעדפות יכלו לשנות את הרכב האוכלוסייה לאורך זמן. המודל מתמקד בפרטים הנבדלים במשקל שהם מייחסים לאיכות הילדים לעומת מספרם.

אף שהעדפה לכמות ילדים מגדילה את הפריון במישרין, היא מפחיתה את איכות הצאצאים, את הכנסתם ואת כשירותם. בתנאי התקופה שקדמה למעבר הדמוגרפי, לחץ זה העניק יתרון אבולוציוני להעדפות המוטות יותר לאיכות הילדים.

כיצד איכות הילדים מאיצה התקדמות טכנולוגית?

עלייה בשיעורם של פרטים המייחסים משקל רב יותר לאיכות הילדים מגדילה את ההשקעה הממוצעת בחינוך ואת ההון האנושי באוכלוסייה. המודל מניח שהון אנושי תורם להתקדמות טכנולוגית, ולכן שינוי הרכב האוכלוסייה מאיץ את קצב השינוי הטכנולוגי.

ככל שההתקדמות הטכנולוגית מואצת, התשואה להון אנושי עולה והורים מקבלים תמריץ נוסף להחליף כמות ילדים באיכותם. כך נוצר משוב בין חינוך, טכנולוגיה והרכב האוכלוסייה.

איזו תרומה ציבורית יש לקריאה בו?

המאמר מציע מסגרת אחת להבנת שני מפנים היסטוריים: היציאה מקיפאון מלתוסיאני והמעבר הדמוגרפי. הוא מסביר אותם כתוצאה של יחסי גומלין בין ברירה טבעית, הון אנושי, התקדמות טכנולוגית ופריון.

המסגרת מדגישה שהמעבר לצמיחה מודרנית אינו מוסבר רק בזעזוע טכנולוגי רגעי. לפי המודל, נדרש גם שיעור מספיק של פרטים המוטים להשקעה באיכות הילדים כדי לקיים התקדמות טכנולוגית לאורך זמן.

כיצד נוצר המעבר הדמוגרפי?

התקדמות טכנולוגית מעלה את התשואה לחינוך, ולכן מעודדת הורים להשקיע יותר באיכות כל ילד ולהפחית את מספר הילדים. במקביל היא מעלה את ההכנסה ויכולה להגדיל את המשאבים הזמינים הן לאיכות והן לכמות.

כאשר קצב ההתקדמות הטכנולוגית נעשה מהיר דיו, השפעת התשואה להון אנושי גוברת, שיעורי הפריון יורדים ונוצר מעבר דמוגרפי. ירידת גידול האוכלוסייה מאפשרת לצמיחה בהכנסה לנפש להפוך למתמשכת.

למה ניסיונות צמיחה מוקדמים לא נעשו מתמשכים?

לפי הניתוח, גלים של התקדמות טכנולוגית מהירה לפני המהפכה התעשייתית לא יצרו צמיחה מתמשכת משום ששיעור הפרטים המוטים לאיכות הילדים היה נמוך מדי. ההשקעה בהון אנושי שנוצרה בתגובה לא הספיקה כדי לשמר את קצב ההתקדמות הטכנולוגית.

לעומת זאת, ערב המהפכה התעשייתית כבר התפתח באוכלוסייה שיעור גדול דיו של פרטים המוטים לאיכות. תגובתם לעלייה בתשואה להון אנושי תמכה בהתקדמות טכנולוגית ובצמיחה מתמשכות.

במה מתמקדת האבולוציה במודל?

התיאוריה אינה עוסקת בהתפתחות מגודל המוח או במעבר ממין אנושי אחד לאחר, אלא בשינוי בהרכבם של טיפוסים בתוך Homo Sapiens. ההבדל בין הטיפוסים הוא בהעדפותיהם ביחס לאיכות הילדים ולכמותם.

העדפות אלה תורשתיות במודל, ולכן שיעורי פריון שונים משנים את התפלגות הטיפוסים לאורך זמן. כך הברירה הטבעית פועלת דרך החלטות משקי הבית על מספר הילדים ועל ההשקעה בחינוכם.

מה קובע את עיתוי היציאה מן הקיפאון?

האינטראקציה בין הרכב האוכלוסייה לבין קצב ההתקדמות הטכנולוגית קובעת במודל את עיתוי המעבר מקיפאון לצמיחה. ככל ששיעור הטיפוס המוטה לאיכות גבוה יותר, נדרש זעזוע טכנולוגי קטן יותר כדי ליצור יציאה מתמשכת.

לאחר ששיעור זה חוצה סף מסוים, המעבר לצמיחה מתמשכת יכול להתרחש ללא זעזוע טכנולוגי חיצוני. לכן הצלחת היציאה מן הקיפאון תלויה לא רק בטכנולוגיה אלא גם בהרכב ההעדפות באוכלוסייה.

מהי השורה התחתונה?

השורה התחתונה היא שהקיפאון המלתוסיאני עצמו יצר לחצי ברירה טבעית שהגדילו את משקלן של העדפות המוטות לאיכות הילדים. שינוי זה העלה את ההון האנושי והאיץ את ההתקדמות הטכנולוגית.

ההתקדמות הטכנולוגית העלתה בתורה את התשואה לחינוך, עודדה מעבר מכמות ילדים לאיכותם והובילה למעבר דמוגרפי. לפי התיאוריה, שרשרת זו עומדת במקור היציאה מקיפאון לצמיחה כלכלית מתמשכת.