בזמן מלחמה קשה יותר לזהות מידע כוזב ותעמולה

למה מלחמה מקשה במיוחד על זיהוי אמת וכזב?

המאמר בוחן עד כמה אנשים מצליחים להבחין בין כותרות אמיתיות וכוזבות בזמן מלחמה, ומה מנבא פגיעות למיסאינפורמציה ותעמולה.

המקרה הוא מלחמת ישראל-עזה, שבה מידע כוזב ותעמולתי מופץ גם כלפי האויב וגם בתוך הציבור המקומי כדי לעצב תפיסות, רגשות ותמיכה פוליטית.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המחקר נערך באמצעות סקר מקוון בקרב 792 אזרחים יהודים בישראל, לאחר ש-800 גויסו ושמונה לא השלימו את הסקר. הסקר נערך בין 29 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024, וכלל מטלת הערכת חדשות של 24 כותרות.

הכותרות חולקו בין אמת לכזב ובין תוכן הקשור למלחמה לתוכן ניטרלי יותר, כגון בריאות, כלכלה ופוליטיקה. הכותרות נאספו מאתרי חדשות, רשתות חברתיות ואפליקציות מסרים, וכותרות הכזב זוהו בעזרת בודקי עובדות ישראליים.

הדיוק הכולל של המשתתפים היה 70%. יכולת ההבחנה הייתה נמוכה יותר ביחס לחדשות הקשורות למלחמה, ונמצאה נמוכה יותר גם בקרב משתתפים עם דה-הומניזציה גבוהה של האויב, חשיבה קונספירטיבית, נכונות לפעול באלימות למען אידיאולוגיה פוליטית, פעילות גבוהה ברשתות חברתיות וסקפטיות.

איך נבנה מבחן הכותרות בקרב משתתפים יהודים בישראל?

המחקר כלל 792 משתתפים יהודים בישראל. הם נחשפו ל-24 כותרות: חצי אמיתיות וחצי כוזבות, וחצי מהן קשורות למלחמה בעוד אחרות עוסקות בנושאים ניטרליים יותר.

החוקרים בדקו מנבאים קוגניטיביים, מוסריים, חברתיים-פוליטיים וספציפיים לסכסוך, ובנוסף השתמשו במסגרת של תורת גילוי אותות כדי להבחין בין יכולת הבחנה לבין נטייה כללית להיות סקפטיים או נאיביים.

אילו עמדות ונטיות קשורות לפגיעות למידע מטעה?

המשתתפים התקשו יותר להעריך במדויק כותרות הקשורות למלחמה מאשר כותרות ניטרליות. דה-הומניזציה של פלסטינים, חשיבה קונספירטיבית, נכונות לפעול באלימות למען אידיאולוגיה פוליטית, פעילות ברשתות חברתיות וסקפטיות נקשרו ליכולת הבחנה נמוכה יותר.

מוטיבציה לזהות פייק ניוז והשכלה גבוהה נקשרו לדיוק טוב יותר. החוקרים גם מצאו שהקושי מול מידע מלחמתי בלט במיוחד בהקשרים שבהם זהות קבוצתית ונרטיב פוליטי מאוימים.

מה גבולות המדגם אומרים על קריאת הממצאים?

המחקר נערך בזמן מלחמה ולכן אינו מאפשר השוואה ישירה למצב שלפני המלחמה. בנוסף, המדגם כלל יהודים בישראל ולא כלל את שתי קבוצות המיעוט הגדולות, ערבים ודרוזים.

לכן אין לקרוא את הממצאים כתיאור של כל החברה בישראל. הערך שלהם הוא בהבנת מנגנונים שמקשים על שיפוט מידע בקרב קבוצת רוב בזמן סכסוך פעיל.

למה אוריינות מידע בזמן מלחמה אינה רק בדיקת עובדות?

במוקד הקריאה עומדים מידע כוזב ותעמולה בזמן מלחמת ישראל-עזה: לא כתגית רחבה, אלא כמקרה שמצריך הבחנה בין טענה, ראיות ומשמעות ציבורית.

הניסוח נשאר צמוד למסגרת המקור: הוא מבליט את הטענה המרכזית ואת משמעותה הציבורית, אך נמנע מהוספת פרטים שלא הופיעו בתיעוד הקיים.