ילדי מהגרי עבודה בישראל, שירות צבאי ומסלולי שייכות אזרחית
שירות בצה״ל מתואר כמנגנון של שייכות פורמלית, חברתית ולעיתים דתית
השירות בצה״ל שימש עבור ילדי מהגרי עבודה כרטיס כניסה לאזרחות, ישראליות ולגיטימציה חברתית.
שייכות דרך מוסד צבאי
המאמר בוחן ילדי מהגרי עבודה בישראל שהיו מיעוט לא-אזרחי ושירתו בצה״ל. הוא מציג את השירות לא רק כהשתתפות ביטחונית, אלא כמנגנון שמייצר מעמד, הון חברתי ותחושת שייכות.
מה המאמר מצא או טוען בפועל?
המחקר משתמש בשיטה מעורבת: סקר דיגיטלי שנערך בשנת 2020 בקרב 154 משתתפים, לצד ניתוח איכותני של חוויותיהם. המשתתפים היו ילדי מהגרי עבודה ששירתו בצה״ל, והסקר עסק בתחושות כלפי השירות, קשרים עם מפקדים וחיילים אחרים, מעורבות בפעילות צבאית ותועלות שנתפסו מן השירות.
המאמר מציב את השירות הצבאי על רקע החלטות מ־2006 ומ־2010 שהעניקו מעמד אזרחי לכ־1,500 ילדים של מהגרי עבודה. לאחר שנים של חיים בשולי החברה, חשש מגירוש והדרה בשל היעדר מעמד אזרחי, השירות בצה״ל הפך עבורם למסלול שמחזק מעמד, שייכות ולגיטימציה בישראל.
הניתוח מצא שלושה ממדי השתייכות שנוצרו דרך השירות: השתייכות פורמלית באמצעות קבלת אזרחות; השתייכות לא־פורמלית דרך הון חברתי ותרבותי, היכרות עם החברה הישראלית וחוויית שירות משותפת; ובחלק מהמקרים השתייכות דתית, בעקבות העמקת ידע ביהדות ולעיתים גיור. יחד, ממדים אלה יצרו תחושת ישראליות חדשה עבור קבוצה שחוותה קודם לכן הדרה ממושכת.
הרקע המשפטי והחברתי
לפי המאמר, בשנות ה-90 הגיעו לישראל מהגרי עבודה רבים, בעיקר מן הפיליפינים, אמריקה הלטינית ואפריקה. ילדיהם שנולדו או גדלו בישראל לא היו זכאים תחילה לאזרחות וחיו תחת איום גירוש.
מושגי יסוד בקצרה: אזרחות ושייכות
אזרחות היא מעמד משפטי, אך שייכות כוללת גם הכרה חברתית, הון תרבותי ותחושת קבלה. במאמר, השירות הצבאי מחבר בין שלושת הממדים האלה ומראה שהם אינם זהים.
החלטות הממשלה של 2006 ו-2010
המאמר מציין שבעקבות פעילות ארגוני חברה אזרחית העניקה הממשלה מעמד אזרחי לכ-1,500 ילדים בשנים 2006 ו-2010. המעמד הזה הפך אותם לזכאים לשירות צבאי ופתח מסלול לאזרחות אחרי שנת שירות ראשונה.
מה שאלת המחקר המרכזית?
שאלת המחקר היא כיצד ילדים של מהגרי עבודה חווים הכללה ושייכות דרך שירות צבאי. המאמר מתעניין במיוחד באנשים שנמצאו בין חיים ישראליים בפועל לבין העדר אזרחות מלאה.
מהי שייכות פורמלית?
שייכות פורמלית היא הממד המשפטי של אזרחות ומעמד. לפי המאמר, השירות אפשר לילדים לקבל אזרחות ישראלית לאחר שנת שירות ראשונה ולבני משפחתם הקרובה לקבל תושבות קבע.
מהי שייכות לא-פורמלית?
שייכות לא-פורמלית מתייחסת להון תרבותי וחברתי שנצבר דרך השירות. המאמר מציין שהשירות סייע להתגבר על גבולות הדרה שחוו הילדים לפני כן.
מהי שייכות דתית בהקשר הזה?
המאמר מתאר כי עבור חלק מן המשתתפים השירות העמיק ידע ביהדות ובמקרים מסוימים הוביל להמרה דתית. נקודה זו מוצגת כאחד ממסלולי השייכות, אך אינה מתוארת כחוויה של כל המשתתפים.
איך החברה האזרחית מופיעה במאמר?
החברה האזרחית מופיעה דרך פעילות ארגונים שסייעה לשינוי המדיניות בשנים 2006 ו-2010. בכך המאמר מחבר בין מאבק אזרחי, החלטות מדינה וחוויות חיים של צעירים.
למה זה חשוב לזכויות מיעוטים?
המאמר חשוב משום שהוא עוסק באנשים שחיו בישראל אך לא זכו מראש לאזרחות או לביטחון מעמדי. שאלת הכללתם מעלה סוגיות של שוויון, הגירה, השתייכות וזכויות ילדים.
מה ייחודי במקרה הישראלי?
המאמר מציין שהמצב ייחודי יחסית בעולם משום ששירות צבאי הפך למסלול אפשרי למעמד אזרחי עבור קבוצה לא-אזרחית. הייחוד הזה מאפשר לדון בגבול בין מוסד ביטחוני לבין מנגנון הכללה.
למה השירות אינו פתרון מלא להדרה?
אין להסיק שהשירות הצבאי פותר את כל בעיות ההדרה של ילדי מהגרי עבודה. המאמר מתאר מסלולי הכללה חשובים, אך גם מזכיר את נקודת המוצא של איום גירוש והדרה אזרחית.
אילו כלי מחקר שימשו במאמר?
המאמר מפרט את כלי המחקר הכמותיים והאיכותניים: סקר דיגיטלי, שאלות פתוחות בסקר, אתנוגרפיה דיגיטלית וראיונות חצי־מובנים. הנתונים הכמותיים נותחו בכלים סטטיסטיים סטנדרטיים, והנתונים האיכותניים לפי עקרונות התאוריה המעוגנת.
מהי התרומה המרכזית של המאמר?
התרומה המרכזית היא ניתוח שירות צבאי כזירת הכללה עבור מיעוט לא-אזרחי. המאמר מחדד כיצד אזרחות בפועל נוצרת במפגש בין מדיניות, מוסדות וחוויות שייכות יומיומיות.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026