בישראל הורות להט״בית מעניקה שייכות דרך מוסד שמציב בפניה חסמים

מושגי יסוד בקצרה

פרו־נטליזם הוא מערך ערכים ומדיניות המעודד ילודה ומייחס להורות מעמד חברתי מרכזי. משפחתיות מתארת הקשר שבו המשפחה היא מקור עיקרי לזהות, קבלה ושייכות, ולכן היעדר ילדים עלול לקבל משמעות חברתית מעבר לבחירה האישית.

הטרונורמטיביות היא ההנחה שזוגיות בין אישה לגבר והורות המורכבת מאם ומאב הן הדגם הטבעי או הרצוי. לחץ מיעוט מתייחס לעומס הנוסף שיוצרות סטיגמה, ציפייה לדחייה ואפליה על רווחתם של בני קבוצת מיעוט, מעבר ללחצים שחווים כלל האוכלוסייה.

מה ביקשה הסקירה לברר?

הסקירה ביקשה למפות את הידע על משפחות הורים להט״בים בישראל ולפרש אותו בתוך ההקשר החברתי, הדתי והמשפטי המקומי. יעד נוסף היה לזהות במפורש מה עדיין לא נחקר, כדי שהיעדר ראיות לא יוצג בטעות כראיה להיעדר בעיה.

כיצד נאספה הספרות שנכללה במאמר?

המחברות והמחבר חיפשו עד אוקטובר 2021 מחקרים באנגלית ובעברית ב־PsycNET, ProQuest, EBSCO, Sociological Abstracts ו־Google Scholar, וכן ברשימות המקורות של מאמרים. הם כללו מחקרים אמפיריים שעברו ביקורת עמיתים וספרים, החריגו עבודות גמר שלא פורסמו, והשתמשו בסינתזה נרטיבית שמשלבת גם ספרות על החוק והתרבות בישראל.

מדוע ההקשר הישראלי יוצר מתח מיוחד סביב הורות להט״בית?

ישראל מתוארת במאמר כחברה בעלת שיעור ילודה גבוה מאוד, תמיכה רחבה בטיפולי פוריות ומעמד חברתי מרכזי להורות. לצד זאת, הדין והסדרי הדת הציבו בפני זוגות מאותו מין חסמי נישואים, פונדקאות ואימוץ, ולכן אותו מוסד שמבטיח שייכות עלול גם להמחיש הדרה.

אילו חסמים משפטיים וכלכליים מתאר המאמר?

בעת כתיבת המאמר נישואים בין בני אותו מין לא היו אפשריים בישראל, אפשרויות האימוץ היו נדירות, וגברים הומואים נאלצו במשך שנים לפנות לפונדקאות יקרה בחו״ל. ביולי 2021 הורה בית המשפט העליון לשנות בתוך שישה חודשים את ההגדרות שחסמו את גישתם לפונדקאות בישראל, אך הסקירה מתארת בעיקר מחקרים שנערכו לפני השינוי.

מה נמצא על שאיפות להורות בקרב להט״בים?

כמה מחקרים מצאו שלהט״בים דיווחו בממוצע על רצון, כוונה או סיכוי נתפס להורות ברמות נמוכות יותר מהטרוסקסואלים, אף שהשאיפות בישראל נותרו מושפעות מן התרבות הפרו־נטליסטית. מחקר אחד מצא שסטיגמה צפויה תיווכה את הפער ברצון ובכוונה, ומחקרים אחרים קשרו שאיפות נמוכות יותר ליותר תסמיני דיכאון ולפחות שביעות רצון מן החיים, אך העיצובים הרוחביים אינם קובעים כיוון סיבתי.

מה מלמדים המחקרים על רווחתם של אבות הומואים?

בחלק מן ההשוואות אבות הומואים דיווחו על יותר רווחה סובייקטיבית, משמעות בחיים או סיפוק מהורות מאבות הטרוסקסואלים או מגברים הומואים שאינם אבות. המחברים מציעים שהתגברות על חסמים בחברה שמקדשת הורות עשויה לתרום למשמעות ולתחושת הישג, אך מדגישים בעקיפין שהמדגמים מייצגים מי שהצליחו לממש הורות ואינם מוכיחים שההורות גרמה להבדלים.

מה חושפת פונדקאות חוצת גבולות?

מחקרים איכותניים מתארים מרחק מן ההיריון, חוסר ודאות, הליכים בירוקרטיים ותלות בעורכי דין ובמתווכים רפואיים. היכולת לפתור קשיים באמצעות כסף מדגישה שההכרה הפורמלית בשאיפה להורות אינה מספיקה כאשר רק בעלי משאבים יכולים לממש מסלול יקר ומורכב.

כיצד הורות של גברים הומואים גם משתלבת בנורמה וגם מערערת אותה?

עצם הבחירה בהורות מאמצת את המרכזיות שהחברה הישראלית מייחסת להמשכיות ולמשפחה, ולעיתים גם מחזקת השתייכות לקולקטיב באמצעות טקסים יהודיים. באותו זמן, משפחה של שני אבות או הסדרי הורות משותפת מפריכים את ההנחה שמשפחה מחייבת תמיד אם ואב ומעלים מחדש את היחס בין קשר ביולוגי לקשר חברתי.

מה ידוע על אימהות לסביות?

מחקרים השוואתיים קטנים לא מצאו הבדלים ברורים בין אימהות לסביות להטרוסקסואליות במדדי מצוקה, רווחה או תמיכה, ובמחקר אחר הקשר בין סיפוק צרכים בזוגיות לצמיחה אישית הופיע בקרב האימהות הלסביות. מחקרים איכותניים הראו לצד שוויון זוגי גם פערי מעמד בין האם הביולוגית ללא־ביולוגית ונטל מתמשך להוכיח לסביבה שהן אימהות ראויות.

מה ידוע על הסתגלות הילדים?

הסקירה איתרה רק מחקר ישראלי אחד שהשווה ילדים בארבעה מבני משפחה: אימהות לסביות יחידניות, שתי אימהות, אימהות הטרוסקסואליות יחידניות מבחירה ושני הורים הטרוסקסואלים. הוא לא מצא פגיעה המיוחסת לנטייה המינית של האם, אך המדגם כלל רק 76 משפחות והסתמך בחלקו על דיווחי אימהות, ולכן אין להפוך תוצאה יחידה למסקנה מקיפה על כל הילדים והמשפחות.

מי כמעט אינם נראים בספרות הקיימת?

החיפוש העלה מחקר אמפירי על אבות הומואים ואימהות לסביות בלבד, ולא על הורים ביסקסואלים, טרנסג׳נדרים או קווירים. גם זהויות מצטלבות כגון מעמד, דת, אתניות ומיקום גאוגרפי זכו למעט תשומת לב, אף שהן עשויות לשנות מאוד את הגישה למשאבים ואת חוויית הסטיגמה.

מהן המגבלות המרכזיות של בסיס הידע?

הספרות מבוססת ברובה על מחקרי דיווח עצמי, מדגמים קטנים או סלקטיביים ועיצובים רוחביים, ולא נמצאו מחקרים אורכיים העוקבים אחרי משפחות לאורך זמן. תשעים ושניים אחוזים מן המחקרים שנסקרו פורסמו בעשור שקדם לחיפוש, נתון המעיד על התפתחות מהירה של התחום אך גם על בסיס ראיות צעיר וחלקי.

איזו מדיניות עולה מן הסקירה?

המחברים קוראים למדיניות תומכת ומכילה שתפחית סטיגמה ותסיר חסמים למימוש הורות, לרבות הרחבת הגישה למסלולי הורות ולהכרה משפחתית. במקביל, נדרשים מחקרים ארוכי טווח ומגוונים יותר כדי שמדיניות לא תישען רק על הקבוצות הנגישות ביותר לחוקרים או על מי שכבר הצליחו להתגבר על החסמים.

מהי המשמעות הדמוקרטית של הממצאים?

הסקירה מראה ששוויון משפחתי אינו מסתכם בהצהרה שכל אדם רשאי לרצות ילדים, משום שהחוק, העלות וההכרה קובעים מי יכול לממש את הרצון בפועל. מוסדות דמוקרטיים נבחנים לכן גם ביכולתם להכיר במבני משפחה מגוונים, לצמצם הפליה ולבסס החלטות על ידע שאינו מוחק קבוצות שלמות.

היכן אפשר לקרוא את המקור המלא?

המאמר המלא פתוח לקריאה ולהורדה בPubMed Central. פרטי הפרסום והקישור הקבוע זמינים גם דרך DOI 10.3390/ijerph19074355.