הגירה, לא רק זהות: מדוע חלק מהמצביעים הלטינים תמכו בטראמפ ב־2020

מושגי יסוד בקצרה

סולידריות אתנית היא תחושת שייכות ואינטרס משותף המובילה בני קבוצה להתגייס סביב מטרות הנתפסות כקבוצתיות. המאמר בוחן אם בנושא ההגירה תחושה זו אכן מאחדת את כל המצביעים הלטינים או שמעמד, אידאולוגיה ועמדות מדיניות מפצלים אותה.

הפעלת נטייה פוליטית רדומה היא הפיכתה של עמדה קיימת אך לא בולטת לשיקול שמכוון בחירה בעקבות גורם חיצוני, כגון מועמד או מסר. התאוריה דורשת גם הקשר מאפשר, ובמאמר תפיסה חיובית של הכלכלה אמורה למלא את התפקיד הזה.

מהי החידה שהמחקר מבקש להסביר?

תמיכת הלטינים בטראמפ גדלה בין 2016 ל־2020 אף שהוא זוהה עם רטוריקה ומדיניות נגד הגירה. המחברים שואלים אם חלק מן התמיכה נבע דווקא ממשיכה למדיניות המגבילה ולא רק משמרנות או משביעות רצון כלכלית.

מה טוענים המחברים על סולידריות אתנית?

הם אינם טוענים שאין סולידריות לטינית, אלא שהיא משתנה בין אנשים, מקומות וסוגיות. גם בנושא המזוהה במיוחד עם הקבוצה קיימת שונות פוליטית, ולכן אין להסיק מזהות אתנית לבדה עמדה בעד הגירה או נאמנות למפלגה הדמוקרטית.

כיצד אמורה ״הפעלה״ של עמדה רדומה לעבוד?

לפי המנגנון התאורטי, טראמפ שימש גירוי חיצוני שהעניק לעמדות הגירה מגבילות בולטות פוליטית. תפיסה כלכלית חיובית אמורה לאפשר את ההפעלה משום שהיא מפחיתה הזדהות עם מהגרים חדשים ומחלישה את תחושת הגורל המשותף.

באילו נתונים משתמש המחקר?

הניתוח העיקרי מבוסס על CCES 2020, סקר YouGov ארצי מרובד ובו יותר מ־50 אלף משיבים וגלים לפני הבחירות ואחריהן. המחברים מנתחים בנפרד מצביעים מוקדמים ומצביעי יום הבחירות ומגבילים את משתנה התוצאה למי שדיווחו על בחירה בטראמפ או בביידן.

כיצד נמדדו עמדות נגד הגירה?

המדד מחבר תמיכה בארבע הצעות: הרחבת משמר הגבול, ענישת משטרה מקומית שאינה מדווחת על מהגרים ללא מעמד, צמצום הגירה חוקית וסיום מסלולים מסוימים, והגדלת הוצאות על גבול וחומה. הוא נע מ־1 עד 5, כאשר ערך גבוה מציין עמדה מגבילה יותר, והמהימנות הפנימית המדווחת שלו היא 0.730.

כיצד נמדדו אידאולוגיה ותפיסת הכלכלה?

אידאולוגיה נמדדה בסולם בן חמש דרגות מליברלית מאוד לשמרנית מאוד. מדד הכלכלה מחבר הערכה רטרוספקטיבית של כלכלת המדינה ושל הכנסת משק הבית, וקודד כך שערך גבוה משמעו תפיסה חיובית יותר.

מהו הממצא הארצי המרכזי?

בקרב מצביעים לטינים, ציון גבוה יותר במדד נגד הגירה נקשר להסתברות גבוהה יותר להצביע לטראמפ. הקשר נשאר מובהק גם במודלים שכללו אידאולוגיה ותפיסת כלכלה, הן בהצבעה מוקדמת והן ביום הבחירות.

כמה שונות מייחס המאמר למדד ההגירה?

לפי המפרטים שהמחברים מציגים, התנגדות להגירה קשורה לכ־44.96% מן השונות בהצבעה הלטינית המוקדמת ולכ־40.31% מן השונות בהצבעת יום הבחירות. אלה ערכי התאמה סטטיסטיים התלויים במדגם ובמפרט, ואינם אומרים שאותו אחוז מן הקולות נגרם בידי עמדה אחת.

האם הגירה הייתה המנבא היחיד או החזק ביותר?

לא, אידאולוגיה שמרנית ותפיסת כלכלה חיובית נקשרו גם הן להצבעה בטראמפ, ובטבלאות המלאות אידאולוגיה נותרה המנבא החזק ביותר. תרומת מדד ההגירה היא בכך שהקשר שלו אינו נעלם בנוכחות שני ההסברים המוכרים.

האם הכלכלה אכן הפעילה את עמדת ההגירה?

האינטראקציה בין תפיסה כלכלית חיובית לבין עמדות הגירה לא הייתה מובהקת אצל המצביעים המוקדמים, אך הייתה מובהקת אצל מצביעי יום הבחירות. לכן הנתונים תומכים בחלק מן התחזית המותנית, אך אינם מספקים אישור אחיד למנגנון בכל צורת הצבעה.

מה מוסיפה ההשוואה לבחירות 2012 ו־2016?

בנספח, עמדות הגירה הסבירו שיעור קטן יותר מן השונות בהצבעת לטינים למיט רומני ב־2012 ושיעור ביניים בהצבעה לטראמפ ב־2016. המחברים רואים בעלייה החדה ב־2020 התאמה לטענה שמסרי טראמפ העניקו לעמדות האלה בולטות, אך ההשוואה אינה ניסוי המבודד את השפעת המסר.

כיצד בדיקות Nationscape מחזקות את התוצאה?

המחברים מריצים מודלים ב־30 מדגמים אקראיים מסקר Democracy Fund–UCLA Nationscape עבור 2016 ו־2020. כמעט בכל המדגמים עמדות נגד הגירה היו מובהקות ובעלות השפעה ניכרת בקרב לטינים, ולעיתים הקשר היה חזק מן הקשר עם אידאולוגיה.

האם מדובר בעוינות כלפי לטינים בכלל?

בבדיקות Nationscape, אי־אהדה למהגרים ללא מעמד נקשרה להצבעה בקרב לטינים, ואילו אי־אהדה ללטינים כקבוצה הייתה ברובה זניחה. המחברים מפרשים זאת כהבדל בין עמדה מדינית מגבילה לבין דחייה גורפת של הקבוצה, אף שמדדי חיבה קצרים אינם ממצים זהות או דעה קדומה.

האם מקום מגורים עירוני או כפרי מסביר את הדפוס?

הבחנה בין עיר, פרבר, עיירה ואזור כפרי כמעט שלא שינתה את ההסתברות להצבעה בטראמפ ולא הייתה קשורה כמעט לעמדות ההגירה. לפי המאמר, המדד הגאוגרפי לבדו הסביר רק 0.56% מן השונות בהצבעת יום הבחירות בקרב לטינים.

מה מלמדת ההשוואה בין פלורידה לאריזונה?

בפלורידה הופיע בקרב לטינים שילוב רב יותר של תפיסות כלכלה חיוביות ועמדות הגירה מגבילות, ודפוסיהם דמו יותר לאלה של מצביעים לבנים. באריזונה העמדות היו פחות מגבילות והכלכלה הוערכה באופן שלילי יותר; ההתאמה לתוצאות הבחירות מעניינת, אך אינה מוכיחה שקבוצה זו לבדה הסבירה את ניצחון ביידן במדינה.

מה מוסיף המקרה של ניו מקסיקו?

טראמפ הגדיל את חלקו במדינה מ־40.04% ב־2016 ל־43.50% ב־2020 והתחזק בכמה מחוזות בעלי אוכלוסייה לטינית גדולה. לטינים בניו מקסיקו הציגו עמדות הגירה מגבילות ותפיסות כלכלה חיוביות יותר מלטינים באריזונה, אך הניתוח המדינתי נשאר תיאורי.

האם קיימים הבדלים בין נשים לגברים?

בתרשימים של עשר המדינות בעלות שיעור הלטינים הגבוה ביותר, השילוב של תפיסת כלכלה חיובית ועמדות הגירה מגבילות היה בולט יותר בקרב גברים לטינים. זה מתיישב עם דיווחים על התחזקות טראמפ בקרב גברים בקבוצה, אך התרשימים אינם מבחן סיבתי נפרד של מגדר.

האם הנתונים מוכיחים שטראמפ הפעיל נטיות רדומות?

לא, משום שהעמדות וההצבעה לא הוקצו באקראי ואין מדידה ישירה של מצב ״רדום״ לפני המסר ושל הפעלה אחריו. הנתונים מראים קשר עקבי ותבנית היסטורית המתאימה לתאוריה, אך זהות מפלגתית, מוצא לאומי, הקשר מקומי וחשיפה למסרים יכולים להסביר חלק מן הקשר.

מה מגביל את הניתוח המדינתי?

מספר המשיבים הלטינים בכל מדינה קטן בהרבה מן המדגם הארצי, והרכב הקבוצות שונה בין פלורידה, אריזונה וניו מקסיקו. מעבר מהתפלגות עמדות בסקר לתוצאה מצרפית של מדינה חשוף לכשל אקולוגי, ולכן אין להסיק שהמצביעים המתוארים הכריעו לבדם את האלקטורים.

מהי המשמעות לקמפיינים ולתחרות מפלגתית?

קמפיינים אינם יכולים להניח שמדיניות הגירה מגבילה תרחיק אוטומטית כל מצביע לטיני או שזהות קבוצתית קובעת נאמנות מפלגתית. המאמר מצביע על קבוצה קטנה אך אסטרטגית במדינות צמודות, בלי לטעון שכל הלטינים ניתנים לגיוס באותו מסר.

איזה לקח דמוקרטי עולה מן המחקר?

הכרה במיעוט כקבוצה בעלת זכויות אינה מחייבת לתאר את חבריו כבעלי עמדה אחת או אינטרס מפלגתי קבוע. מחקר והשתתפות דמוקרטית רציניים צריכים להגן על שוויון הקבוצה ובו בזמן להתייחס לבניה ולבנותיה כבעלי סוכנות, מחלוקת והעדפות שאינן נגזרות מראש מזהותם.