כשהמשטרה אוכפת מגפה: אמון, יעילות ונכונות לשתף פעולה בישראל
סקר מתחילת סגר הקורונה מצא תמיכה באכיפת תקנות החירום ואמון יחסי ביושרת האכיפה, לצד נכונות נמוכה יותר לדווח על הפרת תקנה מאשר על פשע או סכנה מוכרים.
בשיא הגל הראשון רוב המשיבים תמכו באכיפת תקנות הקורונה וסמכו על יושרתה, אך היו נכונים פחות לדווח על הפרת תקנה מאשר על פשע או סכנה מוכרים.
מושגי יסוד בקצרה
יעילות נתפסת היא הערכת הציבור לתוצאות פעולת המשטרה, ואילו הוגנות הליכית נוגעת לאופן הפעלת הסמכות — בכבוד, בניטרליות, בשיתוף ובהפגנת מניעים ראויים. אמון הוא הציפייה שהמשטרה תפעל בדרך רצויה, ושיתוף פעולה כולל בין השאר דיווח על פשע, סכנה או הפרת חוק.
מה ביקש המחקר לברר?
המחקר שאל אילו תפקידים ציפה הציבור מן המשטרה למלא בתחילת מגפת הקורונה, ועד כמה ראה אותה כיעילה וישרה באכיפת התקנות. הוא בחן גם נכונות לדווח על הפרות והשווה בין הערכות הקשורות למגפה לבין הערכות כלליות של עבודת המשטרה.
מתי ומי השתתפו בסקר?
הנתונים נאספו ב־6–8 באפריל 2020, לאחר כשלושה שבועות של תקנות חירום ובמהלך סגר מחמיר סביב פסח. המדגם הסופי כלל 1,575 יהודים בוגרים שהגדירו את עצמם לא־חרדים, ולכן הממצאים מתארים את קהילת הרוב שנבדקה ולא את כלל האוכלוסייה בישראל.
כיצד נבנה המדגם ומה נשאל?
חברת סקרים גייסה משיבים מפאנל אינטרנטי והפעילה מכסות גיל ומגדר; מתוך 1,798 שאלונים מלאים הוצאו 223 שהושלמו בתוך חמש דקות או פחות. המאמר מתמקד ב־16 היגדים מתוך שאלון רחב יותר, שנענו בסולמות בני חמש דרגות ועסקו בציפיות, ביעילות, באמון ובנכונות לדווח.
האם הציבור רצה שהמשטרה תתמקד בתקנות הקורונה?
69.8% מן המשיבים הסכימו שבמהלך המגפה על המשטרה להתמקד בראש ובראשונה באכיפת תקנות החירום. רק 43.5% חשבו שרוב האנשים יצייתו גם ללא אכיפה, ו־64.3% התנגדו לכך שהמשטרה תסלח למפרי התקנות ותנהג בהם בסובלנות.
כיצד הוערכה יעילות המשטרה במשימות המגפה?
62.2% סברו שהמשטרה הצליחה במשימות שהוטלו עליה בקשר לקורונה. ההערכה החיובית הזאת הייתה גבוהה מן ההערכות המקבילות לתפקוד המקומי השוטף, 47.4%, ולהצלחת המשטרה במאבק בפשיעה בתקופה האחרונה, 35.4%.
האם ההתמקדות בחירום נתפסה כבעלת מחיר?
51.6% הסכימו שהטיפול במשימות הקורונה פוגע ביכולתה של המשטרה לבצע משימות שגרתיות אחרות. לכן התמיכה בתפקוד החירום לא ביטלה את ההכרה בכך שהסטת כוח אדם וקשב עלולה לבוא על חשבון אכיפת פשיעה ושמירת סדר רגילות.
מה מלמד הפער בין חוסר אמון כללי לאמון באכיפת החירום?
40.2% הסכימו עם ההיגד הכללי שלפיו שוטרים נוהגים לעיתים קרובות בחוסר יושר, בעוד שרק 24.1% התנגדו לו. לעומת זאת, 59.9% סמכו על שוטרים שיפעלו ביושרה בעת אכיפת תקנות החירום, והפער מראה שהערכת מוסד יכולה להשתנות לפי המשימה וההקשר.
האם האכיפה נתפסה כפוגעת ביחסי משטרה–ציבור?
55.1% לא הסכימו שאכיפת התקנות פגעה ביחסים בין המשטרה לציבור, ורק 18.2% הסכימו שהיא פגעה בהם. נוסף על כך, 40.8% אמרו שתפקוד המשטרה במשבר חיזק את אמונם, לעומת 24.6% שסברו אחרת.
עד כמה היו המשיבים נכונים לדווח על הפרת תקנות?
67.9% אמרו שסביר שידווחו למשטרה על אדם המפר בידוד, ו־66.8% אמרו כך לגבי שכן המפר את תקנות החירום. זהו רוב ברור, אך הוא נמוך מן הנכונות לדווח על מצבים ותיקים ומוכרים יותר.
כיצד נבדלה נכונות הדיווח על תקנות מדיווח על פשע וסכנה?
84.6% היו נכונים לדווח על פשע חמור, 86.7% על חפץ החשוד כמטען ו־81% על פעילות מסוכנת או חשודה בשכונה. הירידה לכשני שלישים במקרי קורונה מרמזת שאמון במשטרה אינו מתורגם אוטומטית לדיווח כאשר הכלל חדש והציבור טרם תופס את הפרתו כפשע רגיל.
כיצד מסבירות המחברות את התמיכה במשטרה?
המשטרה הפנתה מאמצים אל האיום שהעסיק אז את הציבור, ולכן פעולתה יכלה להיתפס כהגנה על הבריאות וכביטוי למניעים ראויים. תחושת מטרה משותפת והתלכדות בעת חירום עשויות אף הן להסביר תמיכה מוגברת בטווח הקצר.
מדוע אין כאן הוכחה שהמגפה העלתה את האמון?
הסקר נערך פעם אחת ולא כלל מדידה של אותם אנשים לפני המשבר, ולכן אינו מאפשר לחשב שינוי אישי או לקבוע שהמגפה גרמה לעלייה. ההשוואה בין שאלות כלליות לשאלות תלויות־הקשר מלמדת על פער באותו סקר, ואילו ההשוואה למחקר טרור ישן מספקת הקשר בלבד ולא מערך לפני–אחרי.
אילו אוכלוסיות אינן מיוצגות בממצאים?
הסקר אינו כולל את החברה הערבית ואת הציבור החרדי, שלשניהם יחסים והיסטוריה שונים עם המשטרה וגם חוויות אחרות של אכיפת הקורונה. המדגם הגיע מפאנל מקוון לא־הסתברותי, ואף שדמה לאוכלוסיית היעד בכמה מאפיינים, אי אפשר להניח שהוא מייצג אותה בכל היבט.
מה עלול להשתנות כאשר מצב החירום מתארך?
התלכדות סביב איום יכולה לדעוך, בעוד שמחירי ההסטה ממשימות שגרה, המגבלות על חירות והמפגשים השליליים עם אוכפים נעשים גלויים יותר. לכן המחברות מזהירות שתמיכה מוקדמת עלולה להתפוגג ואף להתהפך, כפי שנצפה במחקרים על שיטור משברים אחרים.
מהי המשמעות למדיניות אכיפה דמוקרטית?
משטרה אינה יכולה לראות בתמיכת חירום הרשאה קבועה או תחליף ללגיטימיות שנבנית לאורך זמן. תקשורת ברורה ועקבית על הכללים והצדקתם, לצד הוגנות הליכית, שקיפות, אחריותיות ויעילות גם במשימות השגרה, חיוניות לשימור ציות ושיתוף פעולה.
היכן אפשר לקרוא את המקור המלא?
המאמר המלא זמין ללא תשלום בPubMed Central. פרטי הפרסום והרשומה הקבועה זמינים דרך DOI 10.1093/police/paaa060.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 27 ביולי 2026