מאוימים או מאיימים? אידאולוגיה, איום ומדיניות מקלט
דפנה קנטי ועמיתיה משווים בין תל אביב לפרת׳ ועוקבים אחר אותם ישראלים לפני מלחמת 2014 ובמהלכה, כדי לברר כיצד תפיסת איום מחברת בין אידאולוגיה למדיניות הדרה.
בישראל ובאוסטרליה, תפיסת איום תיווכה חלקית בין אידאולוגיה ימנית יותר לתמיכה במדיניות מקלט מדירה.
מושגי יסוד בקצרה
מבקש מקלט הוא אדם שביקש הגנה בין־לאומית וטרם הוכרע אם יוכר כפליט. תפיסת איום היא הערכתו של המשיב שקבוצת חוץ מסכנת משאבים חומריים, ביטחון, זהות או ערכים; היא עמדה נמדדת ואינה הוכחה לסכנה בפועל.
מהי שאלת המחקר?
המחקר שואל כיצד עמדה אידאולוגית נקשרת לתמיכה במדיניות ממשלתית מדירה כלפי מבקשי מקלט. ההשערה היא שהקשר פועל בחלקו דרך האופן שבו אנשים תופסים את מבקשי המקלט כאיום חומרי או סמלי.
מה פירוש ״תיווך״ כאן?
ניתוח תיווך בודק אם הקשר בין אידאולוגיה לעמדת מדיניות קטן לאחר שמכניסים למודל את תפיסת האיום. ירידה כזאת מתאימה למנגנון המוצע, אך בנתוני סקר היא אינה מוכיחה שרצף סיבתי התרחש בפועל או שוללת גורמים אחרים.
כיצד נערך המחקר ההשוואתי?
במחקר הראשון השתתפו 137 יהודים תושבי תל אביב שנדגמו מפאנל אינטרנט ישראלי ו־138 תושבי פרת׳ ממאגר מחקר אוסטרלי. הסקרים נערכו בשנים שונות ובחנו מיקום פוליטי, תפיסות איום ועמדה כללית כלפי מדיניות הממשלה בנושא מקלט.
מה נמצא בשתי המדינות?
בכל מדגם, עמדה ימנית יותר נקשרה ליותר איום נתפס וליותר תמיכה במדיניות מדירה, ותפיסת האיום נקשרה בעוצמה לעמדת המדיניות. לאחר הכנסת האיום למודל נחלש הקשר הישיר בין אידאולוגיה למדיניות, והאפקט העקיף היה מובהק בשתי המדינות.
האם ישראל ואוסטרליה היו זהות?
לא: הישראלים במדגם דיווחו על רמת איום גבוהה יותר, ואילו האוסטרלים הביעו תמיכה מעט גבוהה יותר במדיניות מדירה. עם זאת, ההבדל בין המדינות לא שינה באופן מובהק את מנגנון התיווך, ולכן אותו מבנה סטטיסטי התאים לשני ההקשרים.
כיצד נערך מחקר האורך בישראל?
החוקרים חזרו באוגוסט 2014 אל משיבי תל אביב מן הסקר שנערך במרץ: 94 הסכימו להשתתף בגל השני בזמן הלחימה בעזה, ונתוני 93 נכללו בניתוח אוגוסט. כך ניתן היה להשוות כמעט את אותה קבוצת אנשים בין תקופה שקטה יחסית לתקופה של איום ביטחוני מוגבר ממקור אחר.
האם הלחימה הקשיחה את העמדות?
לא נמצאה עלייה מובהקת בתפיסת האיום ממבקשי מקלט או בתמיכה בהדרה בין שני הגלים. דפוס התיווך הופיע בשניהם, אך המדגם החוזר קטן והעמדות היו מדירות יחסית כבר בגל הראשון, ולכן אי־אפשר לקבוע שאיום חיצוני לעולם אינו משנה אותן.
מהם איום חומרי ואיום סמלי?
איום חומרי מתייחס לתחרות נתפסת על עבודה, שירותים, קרקע או ביטחון, ואיום סמלי מתייחס לערכים, תרבות וזהות. הסולמות היו קשורים זה לזה במידה רבה ולכן אוחדו למדד אחד, צעד שמאפשר ניתוח כולל אך מטשטש הבדלים אפשריים בין שני סוגי החשש.
מה המחקר אינו אומר על מבקשי המקלט?
הוא אינו בודק אם מבקשי מקלט אכן יוצרים את האיומים שיוחסו להם ואינו מודד את ניסיונם או את זכויותיהם בפועל. נושא המחקר הוא הפסיכולוגיה הפוליטית של אזרחי המדינות המארחות, ולכן אין להפוך את התפיסות שנמדדו לעובדות על קבוצת החוץ.
מהן מגבלות המדגמים והמדדים?
המדגמים קטנים, עירוניים ומבוססי אינטרנט, ובישראל השתתפו יהודים מתל אביב בלבד; הם אינם מייצגים את כלל הציבור. ״ימין״ ו״שמאל״ נמדדו בפריט יחיד ללא הגדרה, שאלוני האיום הותאמו לכל מדינה, והסקרים ההשוואתיים נערכו במועדים שונים.
איזו השלכה עולה לשיח ציבורי?
אם תפיסת איום היא חוליה מרכזית, מסרים של מנהיגים, תקשורת ומוסדות יכולים להיות חלק מן התנאים שמקשיחים או מרככים עמדות. המאמר קורא להבין את מקורות האיום הנתפס, אך אינו בוחן איזו התערבות תקשורתית תשנה אותו בלי ליצור תגובת נגד.
מהי המשמעות הדמוקרטית של המחקר?
מדיניות מקלט מאזנת ריבונות וגבולות עם חובה להגן על אנשים המבקשים מקלט, ולכן דעת הקהל משפיעה על זכויות של קבוצה שכמעט אין לה קול פוליטי. דמוקרטיה אחראית צריכה להבחין בין מידע מבוסס לבין איום מדומיין ולוודא שפחד ציבורי אינו מחליף בחינה משפטית והומניטרית.
היכן אפשר לקרוא את המקור המלא?
המאמר המלא זמין בקובץ PDF דרך Europe PMC. פרטי הפרסום והרשומה הקבועה זמינים דרך DOI 10.1093/jrs/few012.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 29 ביולי 2026