יותר חדשות אינן מבטיחות יותר ידע
סקר של 28,317 בני אדם ב־17 מדינות מזהה חמישה פרופילים של צריכת חדשות ומראה שצריכה מסורתית וצפייה מקוונת מכוונת נקשרו לידע פוליטי יותר מאשר שטף בלתי פוסק של מקורות
שפע מקורות אינו מדד לאזרחות מיודעת: מי שנשענו על חדשות מסורתיות או חיפשו חדשות מקצועיות ברשת ידעו יותר בממוצע ממי שצרכו מקורות רבים ובאינטנסיביות.
מושגי יסוד בקצרה: תזונת מידע וידע פוליטי
מחקרים רבים שואלים אם טלוויזיה או רשת חברתית משפרות ידע, כאילו אנשים משתמשים במדיום יחיד. המאמר בוחן את ההרכב המלא: כמה מקורות אדם צורך, באיזו תדירות, האם הוא מחפש חדשות או נתקל בהן, ומה חלקם של מקורות מקצועיים ולא־עיתונאיים.
גישה זו מתייחסת לקהל כמי שמרכיב תזונת מידע מתוך היצע רחב. היא מאפשרת לבדוק אם צירופים שונים של הרגלים מעניקים הזדמנויות שונות ללמוד על ענייני ציבור.
סקר אחיד ב־17 מערכות מדיה
הסקר נערך באוסטריה, בלגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, ישראל, איטליה, הולנד, נורווגיה, פולין, רומניה, ספרד, שוודיה, שווייץ ובריטניה. בכל מדינה נאספו לפחות 1,600 תשובות בגל הראשון בדצמבר 2019.
החוקרים בחרו בגל שלפני הקורונה משום שהמגפה פרצה בין שני גלי הסקר ושינתה באופן חריג צריכת חדשות. ההחלטה משפרת את ההשוואה של דפוסים רגילים יחסית, אך מגבילה את המסקנות לתקופה שלפני הטלטלה.
ארבעה־עשר מדדים במקום משתנה יחיד
ניתוח הפרופילים כלל שימוש בטלוויזיה, רדיו, עיתון ושידור ציבורי, לצד חדשות אינטרנט ורשתות חברתיות. הוא הוסיף מספר מותגים ופלטפורמות, מדיה חלופית, אינפוטיינמנט, בחירה בתוכן תואם עמדה, חשיפה מקרית, הימנעות ומפגש עם מקורות לא־עיתונאיים.
המדדים מכסים גם כמות וגם אופן ניווט. אדם שפותח ישירות אתר חדשות ואדם שרואה כותרת אקראית בפיד עשויים להיות ״מקוונים״ באותה מידה טכנית, אך הם אינם מקבלים אותה סביבת למידה.
חמישה פרופילים מכסים את כל המדינות
המודל המועדף זיהה חמישה דפוסים שנמצאו בכל 17 המדינות: מינימליסטים, משתמשי חדשות חברתיים, מסורתיים, מבקשי חדשות מקוונים והיפר־צרכנים. מבחני התאמה והומוגניות העדיפו פתרון זה על מספר חלופי של קבוצות.
הפרופילים הם קטגוריות סטטיסטיות ולא טיפוסי אישיות קבועים. כל אדם שובץ לפי הסתברות הדמיון לדפוס, והכינויים ניתנו לאחר בחינת רמות השימוש והמאפיינים שנקשרו לכל קבוצה.
מן המינימליסט ועד ההיפר־צרכן
המינימליסטים, 17%, צרכו מעט חדשות כמעט בכל ערוץ, ומשתמשי הרשתות החברתיות, 22%, קיבלו מעט מידע בעיקר דרך פלטפורמות והיו צעירים ובעלי עניין פוליטי נמוך יחסית. המסורתיים, 19%, העדיפו טלוויזיה, רדיו, עיתונות ושידור ציבורי והיו מבוגרים, משכילים ומתעניינים יותר.
מבקשי החדשות המקוונים, הקבוצה הגדולה ביותר עם 32%, שילבו אתרים ופלטפורמות באופן פעיל וסלקטיבי. ההיפר־צרכנים, 10%, השתמשו כמעט בכל סוג ומספר גדול במיוחד של אתרים ורשתות ודיווחו על עניין פוליטי גבוה.
ידע נמדד בשאלות על העולם הציבורי
המשיבים ענו על שבע שאלות רב־ברירה שנבנו לכל הקשר לאומי וכללו עניינים מקומיים ובינלאומיים, מדיניות ודמויות ציבוריות. תשובות נכונות חוברו למדד של ידע פוליטי מעקבי — מידע שאזרחים יכולים לרכוש כאשר הם עוקבים אחר אירועים.
המודלים כללו עניין פוליטי, הצבעה, השכלה, מגדר וגיל כדי שלא לייחס מיד לצריכת החדשות הבדלים מוכרים אחרים. בקרה סטטיסטית מצמצמת הסברים חלופיים, אך אינה הופכת סקר חתכי לניסוי.
המסורתיים הובילו, והמקוונים הסלקטיביים אחריהם
ברמה המצטברת, המסורתיים היו בעלי הידע הרב ביותר, ומבקשי החדשות המקוונים ידעו יותר מכל הקבוצות מלבד המסורתיים. לשני הפרופילים היה קשר חיובי ועקבי יותר לידע מאשר למינימליסטים, למשתמשי החדשות החברתיים ולהיפר־צרכנים.
המחברים מפרשים את היתרון המסורתי כתוצאה אפשרית של מידע מגוון, מקצועי ובעל אוריינטציה ציבורית. היתרון המקוון הופיע כאשר שימוש בפלטפורמות לווה בביקור ישיר במקורות עיתונאיים, ולא מעצם הימצאות ברשת.
היפר־צריכה אינה קיצור דרך להבנה
היפר־צרכנים דיווחו על שישה עד שבעה אתרי חדשות ועל יותר משלוש פלטפורמות חברתיות בחודש, אך לא הראו יתרון ידע מצטבר. בהשוואה למסורתיים ולמבקשי החדשות המקוונים, הקשר היה אפילו שלילי.
המאמר מעלה אפשרות של עומס מידע וקריאה שטחית בין פריטים רבים. זו אינה תוצאה ישירה של מדידת עומס או קשב, ולכן אפשרויות כמו דיווח־יתר או עניין צר בנושאים מסוימים נשארות פתוחות.
אותו הרגל פועל אחרת במערכת מדיה אחרת
הקשר בין מסורתיות לידע היה חיובי כמעט בכל המדינות, אך לא מובהק ביוון ובפולין וחלש יותר באיטליה. הקשר של חיפוש חדשות מקוון לידע הופיע בצפון אירופה ובכמה מדינות נוספות, אך לא היה כלל־אירופי.
המחברים קושרים את הדפוס לאיכות ולמבנה של היצע החדשות, ובייחוד למסורת של שידור ציבורי ועיתונות מקצועית. מאחר שלא נמדד תוכנו של כל מקור, הקשר המוסדי הוא פירוש השוואתי סביר ולא מבחן סיבתי ישיר.
מוסדות מידע הם תשתית דמוקרטית
דמוקרטיה מניחה שאזרחים יכולים ללמוד על בעלי תפקיד, מדיניות ואירועים כדי לשפוט חלופות ולדרוש דין וחשבון. הממצאים מצביעים על כך שהזדמנות טכנית לגשת למקורות רבים אינה מבטיחה שהמידע יהפוך לידע נגיש.
עיתונות מקצועית ושידור ציבורי עשויים להציע סדר, אימות וסיקור רחב, ואף להציב אמת מידה למתחרים בשוק. הגנה על פלורליזם דורשת לכן גם חופש בחירה וגם מוסדות שמייצרים חומר שאפשר ללמוד ממנו.
מה הייתה שאלת המחקר המרכזית?
החוקרים ביקשו לזהות אילו פרופילים של שימוש בחדשות קיימים בסביבות אירופיות עתירות בחירה. אחר כך הם שאלו כיצד שכיחות הפרופילים משתנה בין מדינות וכיצד כל פרופיל נקשר לידע פוליטי.
הדגש הוא על צירוף של הרגלים ולא על אפקט של פלטפורמה יחידה. כך אפשר להשוות למשל בין שימוש חברתי פסיבי לבין חיפוש מקוון שמגיע גם לאתרי חדשות מקצועיים.
מי השתתף בסקר?
בגל הראשון השתתפו 28,317 בני אדם ב־17 מדינות, עם 1,600 עד 1,723 בכל מדינה. הגיל הממוצע היה 42, ו־55.4% מן המדגם היו נשים.
חברת סקרים השתמשה במכסות גיל, מגדר ואזור מטרופוליני כדי לקרב את המדגם לאוכלוסייה. למרות זאת, מבוגרים ובעלי השכלה נמוכה היו מיוצגים מעט בחסר והמדגם המקוון אינו מדגם הסתברותי מושלם.
מהם חמשת הפרופילים ומה גודלם?
17% היו מינימליסטים, 22% משתמשי חדשות ברשתות חברתיות, 19% מסורתיים ו־32% מבקשי חדשות מקוונים. 10% הוגדרו היפר־צרכנים המשתמשים במקורות ובפלטפורמות רבים במיוחד.
האחוזים מתארים את המדגם המאוחד ואינם זהים בכל מדינה. כל חמשת הפרופילים נמצאו בכל המדינות, והבדלים במבנה המוסדי והחברתי נקשרו להבדלים בשכיחותם.
מה ההבדל בין משתמש חברתי למבקש חדשות מקוון?
משתמש החדשות החברתי קיבל חלק גדול מן המידע דרך פידים והשתמש מעט במקורות אחרים. מבקש החדשות המקוון שילב פלטפורמות עם ביקורים פעילים במספר אתרי חדשות ועם תזונה עשירה וסלקטיבית יותר.
הקבוצה השנייה ידעה יותר פוליטיקה בממוצע. הממצא מרמז שלא די בתווית ״דיגיטלי״, משום שמסלול הגישה ומקורו המקצועי של המידע משנים את פוטנציאל הלמידה.
כיצד נמדד ידע פוליטי?
המדד חיבר שבע תשובות נכונות לשאלות רב־ברירה על אקטואליה לאומית ובינלאומית, סוגיות מדיניות ושחקנים פוליטיים. השאלות הותאמו לכל מדינה כדי לבחון ידע על הסביבה הציבורית שבה חי המשיב.
מדד כזה בוחן זכירה והיכרות ולא את כל ממדי האזרחות או החשיבה הביקורתית. אדם יכול להבין עיקרון פוליטי בלי לזכור שם מסוים, ולכן התוצאה היא רכיב חשוב אך חלקי של כשירות אזרחית.
האם רשתות חברתיות מפחיתות ידע?
המחקר אינו מקצה אנשים לרשתות ולכן אינו יכול לומר שהפלטפורמות גרמו לידע נמוך. הוא מצא שפרופיל דל הנשען בעיקר על רשתות נקשר ללמידה מוגבלת יותר מפרופיל מקוון הכולל גישה ישירה לאתרי חדשות.
חשיפה מקרית עשויה להביא מידע שאדם לא חיפש, אך גם לכלול תוכן משתמשים ומקורות לא מהימנים. ההרכב הכולל, מידת המעורבות והאיכות חשובים יותר מעצם השימוש ברשת חברתית.
האם היפר־צרכנים באמת יודעים פחות?
במדגם המאוחד הם לא הראו יתרון, וביחס לשתי הקבוצות המיודעות יותר נמצא קשר שלילי. אולם בנורווגיה, שוודיה, ישראל ורומניה נמצא גם קשר חיובי בין היפר־צריכה לידע, ולכן התמונה תלויה בהקשר.
המחקר אינו מוכיח שעומס מידע הוא הסיבה לתוצאה. מדידה ישירה של תשומת לב, זמן קריאה, תוכן ועקבות שימוש נחוצה כדי להבחין בין עומס, נשנוש חדשות ודיווח־יתר.
מה נמצא בישראל?
בישראל, השתייכות לפרופיל מבקשי החדשות המקוונים נקשרה לידע פוליטי רב יותר, והניתוח המשלים מצא גם קשר חיובי להיפר־צריכה. המחברים מציינים שרמת הידע הממוצעת הייתה נמוכה יחסית ושאירועים ביטחוניים ובחירות סמוכות לסקר עשויים היו להגדיל פערי קשב.
אין בכך הוכחה שדפוס ישראלי קבוע שונה מן הדפוס האירופי. מדובר בתוצאה של גל יחיד בדצמבר 2019, והסברים על ההקשר נשארים פרשניים.
מהן מגבלות הדיווח העצמי?
אנשים מתקשים לזכור כמה פעמים צרכו חדשות, עלולים לבחור תשובה מהירה בסקר או להפריז בהרגל שנתפס כאזרחי ורצוי. טעויות כאלה יכולות להשפיע במיוחד על זיהוי היפר־צרכנים ועל היחס בין כמות מדווחת לידע.
עקבות דיגיטליים יכולים לשפר דיוק אך אינם פתרון מושלם, משום שלא כל מכשיר ופלטפורמה נמדדים ושיעורי ההסכמה נמוכים. המחברים ממליצים לשלב סקרים, עקבות ותוכן כדי לנצל את היתרונות של כל שיטה.
האם המחקר מוכיח שחדשות יוצרות ידע?
לא, מפני שצריכת החדשות והידע נמדדו באותו גל. ייתכן שאנשים בעלי ידע ועניין מוקדמים יותר בוחרים מלכתחילה בתזונה מסורתית או בחיפוש מקוון פעיל.
המודלים שולטים בכמה מאפיינים חשובים ומוצאים דפוסים עקביים, אך סיבתיות דורשת נתוני אורך או עיצוב ניסויי. גם יציבות הפרופילים עצמם צריכה להיבדק לאורך זמן.
מהו הלקח למדיניות תקשורת דמוקרטית?
הלקח אינו לחזור לעולם בלי אינטרנט, אלא להבטיח שמקורות מקצועיים ואמינים נגישים גם בתוכו ושאזרחים יכולים להגיע אליהם ישירות. שידור ציבורי ועיתונות איכותית עשויים להעשיר לא רק את קהלם אלא גם את הסטנדרט של שוק החדשות סביבם.
הממצאים מדגישים את ערכם של מקורות מקצועיים, נגישים ואמינים ושל תשתית מידע ציבורית בתוך שוק חדשות פלורליסטי. שפע מקורות לבדו אינו מבטיח ידע פוליטי רב יותר.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 6 בספטמבר 2026