עליית הפופוליזם האתנו־לאומי בישראל: הסבר אתנו־מעמדי ל־1977–2022
יואב פלד קושר בין הזיכרון המזרחי של הדרה בידי ממסד תנועת העבודה, תחרות על משאבים, אי־ביטחון מתמשך וליברליזציה כלכלית לבין התמיכה ארוכת השנים בליכוד ובש״ס.
פלד מסביר את יציבות הפופוליזם הישראלי באמצעות זיכרון של הדרה, מאבק על הכרה, תחרות אתנו־מעמדית ואי־ביטחון — ולא באמצעות מצוקה כלכלית עכשווית בלבד.
מושגי יסוד: מהו פופוליזם אתנו־לאומי ומהו מעמד אתני?
פופוליזם אתנו־לאומי מתואר במאמר כשיח גיוס ולא כאידאולוגיה שלמה. הוא מציב הבחנה אנכית בין עם טהור לאליטה מושחתת, והבחנה אופקית בין בני הקבוצה הלאומית לבין מי שמוצגים כזרים או כאויבים.
מעמד אתני הוא צירוף היסטורי בין מיקום חברתי־כלכלי לבין שיוך ומעמד אתניים. פלד משתמש בו כדי לתאר שכבה עליונה שהיא בעיקר אשכנזית ושכבה נמוכה יותר שהיא בעיקר מזרחית, בלי לטעון שכל אדם מתאים לקטגוריה או שהמוצא לבדו קובע עמדה פוליטית.
איזו תעלומה המאמר מבקש לפתור?
בספרות השוואתית, הצלחת ימין פופוליסטי מוסברת לעיתים באבטלה, דה־תיעוש או הגירה לא־רצויה. בישראל כמעט שאין הגירה לא־יהודית בהיקף דומה, והתמיכה הפופוליסטית התחזקה גם בתקופות כלכליות טובות לבסיסה.
לכן פלד שואל מדוע גיוס מזרחי סביב הליכוד וש״ס נותר יציב לאורך עשורים. תשובתו מחברת עלבון היסטורי, תחרות חומרית, ביטחון, דת ולאומיות עם תוצאותיה המשתנות של כלכלת השוק.
כיצד נערך המחקר ואיזה סוג מסקנה הוא מאפשר?
זהו מחקר איכותני הנשען בעיקר על מקורות ראשוניים ומשניים שכבר פורסמו. פלד משלב בהם נתונים אקולוגיים, בעיקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וממצאים מסקר שהזמין ערב בחירות נובמבר 2022.
הסקר נערך ב־24–25 באוקטובר בקרב מדגם מייצג של 700 יהודים בני 18 ומעלה, עם סטייה מדווחת של 3.7%. שילוב המקורות מחזק תיאור היסטורי רב־שכבתי, אך אינו מקצה אנשים באקראי ואינו מבודד סיבה יחידה לתמיכה מפלגתית.
כיצד נראה הגוש הפופוליסטי בבחירות 2022?
פלד מונה בגוש את הליכוד עם 32 מושבים, את ש״ס עם 11 ואת רשימת הציונות הדתית עם 14. יחד הן החזיקו 57 מתוך 120 מושבי הכנסת והקימו, עם יהדות התורה, קואליציה בת 64 חברים.
ההגדרה היא אנליטית של המחבר ואינה שם רשמי של הגוש. היא מבוססת על הרטוריקה, על מבנה היחסים בין מנהיג, עם ואליטה, ועל היחס למיעוטים ולמגבלות חוקתיות.
מה מלמדת הגאוגרפיה האלקטורלית על השסע האתנו־מעמדי?
המאמר משווה בין מעמד חברתי־כלכלי, שיעור מזרחים והצבעת הגוש ב־16 הערים הגדולות בישראל. הוא מציג דפוס שבו ערים מזרחיות יותר ובאשכולות נמוכים יותר נטו להעניק שיעור קולות גבוה יותר למפלגות הפופוליסטיות.
נתון משלים ממחקר שמובא במאמר מצא שב־2022 גוש ימין שהוגדר אחרת מן הגוש הפופוליסטי של פלד קיבל 61% ביישובים בעלי רוב מזרחי לעומת 36% ביישובים בעלי רוב אשכנזי. אלה נתוני מקום ולא נתוני יחיד, ולכן אין להסיק מהם שכל תושב הצביע כמו הרוב בסביבתו.
מדוע העבר של שנות החמישים והשישים עדיין חשוב להסבר?
פלד מתאר את קליטת יהודי ארצות האסלאם בידי ממסד תנועת העבודה כתהליך שכלל יישוב בפריפריה, הכוונה לעבודות נמוכות־מיומנות ודחיקה תרבותית. האזרחות המשפטית הייתה מלאה, אך הפערים בחינוך, בתעסוקה ובמקום המגורים נשמרו לאורך זמן.
לפי הטיעון, הזיכרון המשפחתי של התנשאות ופגיעה לא נעלם כאשר רמת החיים עלתה. הוא נעשה מקור לזהות פוליטית המתנגדת ל״שמאל״ ולמוסדות המזוהים עם ההגמוניה האשכנזית הישנה.
כיצד מאבק על הכרה מחבר בין מזרחים לנתניהו?
המאמר מציג את התמיכה בנתניהו לא רק כהעדפה למדיניות מסוימת אלא גם כתביעה להכרה בכבודו של מה שמכונה ״ישראל השנייה״. פגיעה במנהיג יכולה להיתפס בתוך השיח הזה כפגיעה בבוחרים שהוא טוען לייצג.
כך מנהיג אשכנזי מן האליטה נעשה סמל למאבק מזרחי באליטה אחרת, משום שהוא מציב את עצמו נגדה. זהו פירוש של פלד למנגנון הזדהות, ולא טענה שכל תומך מזרחי חולק אותו מניע.
מה היה תפקידו של הליכוד במהפך 1977 ולאחריו?
ב־1977 זכה הליכוד במספר המושבים הגדול ביותר והקים ממשלה בראשות מנחם בגין, בסיוע הצבעתם של כמחצית מן המזרחים. המאמר מציג את המהפך ככניסה פוליטית של ציבור שנמצא קודם בשולי מוקדי הכוח של תנועת העבודה.
הזיקה נשמרה גם לאחר שהליכוד קידם ליברליזציה שהיטיבה תחילה יותר עם בעלי הון ופגעה בחלק מן העובדים החלשים. בעיני פלד, ההישג הסמלי, הזהות הלאומית והיריבות עם הממסד הישן סייעו לגשר על המתח הכלכלי הזה.
כיצד ש״ס שילבה דת, אתניות ושירותים חברתיים?
ש״ס נוסדה ב־1982 וזכתה בארבעה מושבים בבחירות 1984 לאחר שפעילים חרדים מזרחים חוו דחיקה בממסד החרדי האשכנזי. היא הפכה דתיות ספרדית־מזרחית, כבוד קהילתי וטענה לקיפוח למסגרת פוליטית משותפת.
המפלגה גם בנתה מוסדות חינוך ורווחה בשכונות עניות ובעיירות פיתוח באמצעות משאבים שהשיגה בכוחה הקואליציוני. פלד רואה במערך הזה תחליף חלקי לשירותים שהמדינה צמצמה, ולכן מקור חומרי וארגוני לנאמנות נוסף על הרעיון הזהותי.
כיצד תחרות עם פלסטינים נכנסת להסבר?
המאמר מתאר את המזרחים כקבוצה חצי־פריפריאלית שבינה לבין האליטה האשכנזית נמצאים פערים, אך מתחתיה בהיררכיה נמצאים פלסטינים אזרחים ולא־אזרחים. במצב כזה, הזדהות עם הקולקטיב היהודי הדומיננטי יכולה להציע מעמד וביטחון גם למי שנפגע ממנו בתוך החברה היהודית.
במישור החומרי, פלד מצביע על תחרות בעבודה ובמשאבים בין יהודים מזרחים לפלסטינים, תחילה בשכבות עובדות ובהמשך גם במעמד הביניים. התחרות אינה מוצגת כהסבר בלעדי, אלא כחוליה המחברת אי־שוויון פנימי לגבול אתנו־לאומי.
מה תפקידו של אי־ביטחון קיומי בפופוליזם הישראלי?
הסכסוך הישראלי־פלסטיני מספק תחושת איום מתמשכת המשותפת ליהודים ממעמדות וממוצאים שונים. שיח פופוליסטי יכול לתרגם אותה להבחנה חדה בין בני העם, אויבים חיצוניים ויריבים פנימיים שמוצגים כמחלישים את ההגנה.
הדגש על מנהיג חזק מתחבר למנגנון הזה. בסקר של פלד 77% מכלל המשיבים ו־82.8% מן המשיבים המזרחים הסכימו שנדרש מנהיג חזק להתמודדות עם אתגרי המדינה, אך המחבר עצמו מזהיר שהסכמה כזאת לבדה אינה הוכחה לתמיכה בפופוליזם.
מדוע שיפור כלכלי אינו סותר את המשך התמיכה הפופוליסטית?
בין 1994–1995 ל־2011 עלתה הכנסת משק בית מזרחי מן הדור השני מכ־60% להכנסת משק בית אשכנזי מן הדור השני ל־73%, לפי הנתונים שהמאמר מביא. במקביל, פער ההצבעה בין הקבוצות לא הצטמצם אלא התרחב.
פלד מסיק מכך שהכנסה עכשווית לבדה אינה מניעה את הבחירה. הליברליזציה פגעה תחילה בקבוצות חלשות, אך בהמשך אפשרה לחלק מן המזרחים ניידות והצלחה שהם יכלו לייחס גם לשלטון נתניהו, בלי למחוק את עלבון העבר.
כיצד הפופוליזם מאתגר דמוקרטיה ליברלית?
בדמוקרטיה ליברלית הרוב מושל בתוך מגבלות שמגינות על זכויות, פלורליזם והפרדת רשויות. פופוליזם רובני מציג לעיתים בתי משפט, תקשורת, שירות ציבורי ואופוזיציה כאליטה שמסכלת את רצונו האחיד לכאורה של העם.
פלד מקשר את התפיסה הזאת לתוכנית לשינוי מערכת המשפט שהוצגה לאחר הקמת הממשלה ב־2022. מבחינתו, החלשת שומרי הסף והגדרת יריבים כבוגדים מסמנות תנועה ממשטר דמוקרטי ליברלי לעבר משטר כלאיים בעל תוכן סמכותני.
האם המאמר מוכיח שמוצא גורם להצבעה פופוליסטית?
לא. מרבית הראיות הן היסטוריות, אקולוגיות ומתאמיות, והמאמר אינו עוקב אחר אותם אנשים לאורך זמן או מקצה להם חוויות שונות כדי לזהות סיבתיות.
גם הקטגוריות מזרחי ואשכנזי נעשות מורכבות יותר בדורות מעורבים, והסקר משתמש בהגדרת מוצא רחבה יותר מן הלמ״ס. לכן נכון לקרוא את הניתוח כהסבר של דפוס קבוצתי ולא כחוק על בחירתו של יחיד.
אילו הסברים חלופיים ומגבלות נשארים פתוחים?
המאמר מצרף חמישה גורמים אך אינו אומד את משקלו העצמאי של כל אחד מהם. דתיות, גיל, השכלה, מקום מגורים, זהות לאומית, מדיניות ביטחון ועמדה כלפי מנהיגים עשויים להיות כרוכים זה בזה.
הטקסט גם נכתב לאחר אירועי 2022 ומתייחס להתפתחויות מאוחרות יותר, ולכן חלק מן המסגור מושפע מידיעת התוצאות. מחקרי פאנל, נתוני יחיד וניסויים בסוגי מסר יידרשו כדי לבחון בנפרד את מנגנוני ההכרה, האיום והכלכלה.
מהי המסקנה הדמוקרטית הזהירה ביותר?
אי אפשר להבין נאמנות פופוליסטית רק באמצעות מצב החשבון בהווה או לבטל אותה כביטוי של בורות. הטיעון של פלד מחייב להתייחס ברצינות גם לכבוד, לזיכרון של אפליה ולמקום שקבוצה תופסת בסיפור הלאומי.
בה בעת, תיקון עוול היסטורי אינו מחייב פגיעה בזכויות מיעוטים או ביטול מגבלות על כוח הרוב. האתגר הדמוקרטי הוא להרחיב הכרה ושוויון בלי להפוך מאבק בין אליטות וקבוצות להצדקה להחלשת שלטון החוק.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 24 באוגוסט 2026