כיצד רגשות מעצבים את המוניטין של רשויות ציבוריות

משה מאור, דובילה רימקוטה וטרזה קפלוס מציעים סדר יום מחקרי שבו אזרחים, מומחים, פוליטיקאים ותקשורת לומדים על סוכנויות ציבוריות דרך רשתות — והרגש משפיע על מה יזכרו, במה יאמינו וכיצד יעדכנו עמדה.

מאמר: Emotions and Reputation Learning by Audience Networks: A Research Agenda in Bureaucratic Politics

חוקרות/ים: Moshe Maor; Dovilė Rimkutė; Tereza Capelos

כתב עת: Public Administration Review, 86(1), 156–170

תאריך: פורסם לראשונה אונליין: 2 ביולי 2025; כרך 86, גיליון 1, עמ׳ 156–170

DOI: https://doi.org/10.1111/puar.70004

אזרחים ועובדי ציבור משוחחים באולם שירות עמוס ומגיבים בדרכים רגשיות שונות למידע ולמפגש עם הרשות

קהלים אינם רק אוספים עובדות על רשות ציבורית: רגשות מכוונים קשב, זיכרון ועדכון אמונות בתוך רשתות, וכך מעצבים אמון ולגיטימיות.

מוניטין נוצר ברשת, לא מול קהל יחיד

רשות ציבורית עומדת בעת ובעונה אחת מול אזרחים, מומחים, נבחרי ציבור, בתי משפט, חברות, ארגונים ותקשורת. כל קבוצה מעריכה אותה לפי ידע, אינטרסים וערכים אחרים, ומעבירה את הערכותיה דרך קשרים שאינם בשליטת הרשות.

לכן מוניטין אינו ציון יחיד שאפשר לנהל במסר אחיד. הוא תוצר של למידה מבוזרת, שבה שיפוט של קהל אחד עשוי לעבור לקהל אחר, להתחרות במידע חדש ולהשתנות עם אירוע ורגש.

מושגי יסוד בקצרה: מוניטין, רשתות קהל ולמידה

מוניטין ביורוקרטי הוא מערך אמונות סמליות של קהלים בנוגע לסוכנות ציבורית וליכולותיה. הוא עשוי להתייחס למומחיות טכנית, לביצועים, להוגנות ולהליך חוקי או למעמדה המוסרי של הסוכנות.

רשתות קהל הן הקשרים שבתוכם שחקנים מקבלים, מפרשים ומעבירים מידע על הסוכנות. למידת מוניטין מתרחשת כאשר אמונות נוצרות או מתעדכנות בעקבות ניסיון ישיר, מסר עקיף ושיחה בתוך הרשת או בין רשתות.

רגש כתוכן ורגש כתהליך

רגש יכול להיות חלק מתוכן המוניטין, למשל פחד מפני סוכנות אכיפה או גאווה בגוף הצלה. הוא יכול גם להיות מנגנון עיבוד המשפיע על כמות הקשב, על דרך פירוש הראיות ועל הנכונות לשנות הערכה.

ההבחנה מסבירה מדוע מידע עובדתי זהה אינו מבטיח תגובה זהה. אדם חרד, כועס או נלהב עשוי לבחור רמזים אחרים, לזכור אותם אחרת ולהעבירם ברשת בניסוח שמעצים את הרגש.

שתי תיאוריות שמסבירות מסלולי עיבוד שונים

גישת הרגש־כמידע גורסת שבני אדם משתמשים בתחושה חיובית או שלילית כרמז לשיפוט, ושמצב רוח יכול ליצור התאמה בין התחושה לבין המידע שיקבל משקל. כך גם רגש שאינו נובע מן הסוכנות עשוי לצבוע את הערכתה.

תיאוריית האינטליגנציה הרגשית מבחינה בין חרדה, המפעילה מעקב וקשב למידע חדש, לבין כעס והתלהבות, הנוטים להפעיל נטיות והרגלים קיימים. החיבור בין שתי התיאוריות מאפשר לשאול גם מה אנשים מרגישים וגם כיצד הרגש משנה את מסלול הלמידה.

מהו החידוש המרכזי של המאמר?

המאמר מחבר בין ספרות על מוניטין ארגוני וביורוקרטי לבין תיאוריות של רגש ותקשורת ברשתות. במקום להניח שקהל מעדכן עמדה באמצעות צבירת מידע ניטרלית, הוא מציב את הרגש בלב תהליך הלמידה.

החידוש הוא מסגרת מושגית וסדר יום מחקרי, לא תוצאה מניסוי חדש. המחברים מנסחים מנגנונים ושאלות שניתן לבדוק בעתיד לגבי סוגי קהל, סוגי רגש, ממדי מוניטין וזמן.

מי נכלל ברשתות הקהל של סוכנות ציבורית?

הרשתות כוללות אזרחים, קבוצות מקצועיות ומדעיות, שחקנים פוליטיים ומשפטיים, חברות, ארגונים ללא כוונת רווח וכלי תקשורת. הן שונות ביכולתן להשיג מידע, להעניק תמיכה, להפעיל וטו או להשפיע על אחרים.

גם בתוך כל קטגוריה אין קול אחיד. מומחים יכולים לחלוק זה על זה, אזרחים נחשפים לחוויות שונות ופוליטיקאים עשויים להשתמש במוניטין של הסוכנות כחלק מתחרות רחבה יותר.

מה ההבדל בין רגש אינטגרלי לרגש אגבי?

רגש אינטגרלי קשור ישירות לסוכנות או לפעולתה, כמו חרדה בעקבות כשל בטיחות שיוחס לה. רגש אגבי נובע ממקור אחר, אך נוכח בזמן השיפוט ועלול להשפיע עליו בלי שהאדם יבחין בכך.

הגבול ביניהם יכול להשתנות באמצעות תקשורת פוליטית. מסר המקשר כעס רחב על משבר כלכלי לרשות מסוימת עשוי לגרום לרגש שמקורו חיצוני להיתפס כרלוונטי להערכת הרשות.

כיצד חרדה משפיעה על למידת מוניטין?

לפי תיאוריית האינטליגנציה הרגשית, חרדה מאותתת שהמצב אינו שגרתי ומפעילה מערכת של מעקב. היא עשויה להגביר תשומת לב, חיפוש מידע ונכונות לבחון מחדש שיפוט קודם על הסוכנות.

פתיחות לעדכון אינה מבטיחה שהמוניטין ישתפר או שהמסקנה תהיה מדויקת. התוצאה תלויה באיכות המידע, במקורות הזמינים ובאופן שבו הרשת ממסגרת את האיום ואת אחריות הסוכנות.

כיצד כעס והתלהבות פועלים אחרת?

כעס והתלהבות נוטים להפעיל את המסלול הדיספוזיציוני, הנשען יותר על הרגלים, זהויות והיוריסטיקות קיימות. הם יכולים לחזק ביטחון בעמדה קודמת ולהפחית את הנטייה לעצור ולבדוק מידע סותר.

אין פירוש הדבר ששני הרגשות זהים או שתמיד יגרמו לקיבעון. המסגרת מציעה לבדוק כיצד עוצמה, עוררות, הקשר וזהות הקהל מתווכים בין הרגש לבין ממד המוניטין הנבחן.

כיצד אירוע קצר נהפך למוניטין ממושך?

משבר, שערורייה או הצלחה בולטת יכולים לעורר תגובה רגשית חדה לזמן קצר. זיכרון, חזרה תקשורתית ושיתוף בתוך רשתות עשויים לקבע את האירוע כסיפור המגדיר את הסוכנות גם לאחר שהעוררות הראשונית דועכת.

התהליך אינו חד־כיווני: מידע חדש יכול לעדכן את הסיפור, וקבוצות שונות עשויות לשמר זיכרונות מנוגדים. מחקר לאורך זמן נדרש כדי לזהות מתי רגש חולף נעלם ומתי הוא מתגבש לנכס או לנטל מוניטיני.

אילו ממדים של מוניטין עשויים להשתנות?

המחברים מציעים לבחון ממד טכני של מומחיות, ממד ביצועי של השגת תוצאות, ממד משפטי־פרוצדורלי של פעולה לפי דין והליך, וממד מוסרי של ערכים והגינות. סוכנות יכולה ליהנות ממוניטין חזק בממד אחד וחלש באחר.

רגש עשוי לכוון איזה ממד נעשה בולט ברגע מסוים. פחד מכשל יכול למקד קשב ביכולת טכנית, ואילו זעם על יחס לא הוגן יכול להעביר את מרכז הכובד לממד המוסרי או הפרוצדורלי.

מדוע כוחן של רשתות חשוב?

רשת בעלת גישה לתקשורת, למקבלי החלטות או למומחיות מוכרת יכולה להפיץ את פרשנותה מהר יותר ולהעניק לה סמכות. רשת חלשה יותר עשויה להחזיק ניסיון ישיר חשוב אך להתקשות להפוך אותו לסיפור ציבורי בעל השפעה.

לכן למידת מוניטין אינה רק פסיכולוגיה של יחידים, אלא גם פוליטיקה של תשומת לב וכוח. המחקר המוצע צריך למפות מי מחובר למי, מי משמש מתווך ואילו רגשות זוכים להגברה או להדרה.

כיצד יכולה סוכנות ציבורית לתקשר באחריות?

סוכנות צריכה לספק מידע מדויק, בזמן ובשפה המתאימה לקהלים שונים, ולהכיר בכך שאותו מסר ייקלט בתוך הקשרים רגשיים מגוונים. תגובה עניינית לחרדה או לכעס דורשת הסבר, הקשבה והוכחות, ולא הנחה שהקהל פשוט חסר מידע.

רגישות רגשית אינה היתר למניפולציה. שימוש בפחד או התלהבות כדי לעקוף ביקורת יכול להניב תמיכה קצרת טווח אך לפגוע באמון ובאחריותיות שעליהם נשענת לגיטימיות דמוקרטית.

מה המשמעות הדמוקרטית של מוניטין ביורוקרטי?

מוניטין משפיע על נכונות הציבור והפוליטיקאים להעניק לסוכנות סמכות, משאבים ואוטונומיה, ועל מידת האמון בהחלטותיה. הוא יכול לסייע למוסד מקצועי לפעול, אך גם להגן עליו מפני ביקורת מוצדקת או להפוך אותו ליעד להתקפה פוליטית.

הבנת הממד הרגשי מסייעת להבחין בין מחלוקת על ביצועים לבין מאבק על זהות ולגיטימיות. בדמוקרטיה נדרשים גם אמון המאפשר פעולה וגם פיקוח המאפשר תיקון, ולכן ניהול מוניטין אינו יכול להחליף אחריות ממשית.

מה עדיין צריך לבדוק אמפירית?

המאמר מציע לבחון את מקורות הרגש, את ההבדל בין אינטראקציה ישירה לעקיפה, את היחסים בין רשתות ואת השפעתם של זמן, עוצמה, ערכיות ועוררות. הוא קורא גם להבחין בין רגשות מפעילים למרגיעים ובין תגובות לממדי מוניטין שונים.

ניסויים, סקרים לאורך זמן, ניתוחי רשת ומחקרי מקרה יכולים לבדוק את המנגנונים המוצעים. שילוב השיטות יאפשר לברר לא רק אם רגש קשור למוניטין, אלא כיצד הוא נע בין אנשים ומתי הוא באמת גורם לעדכון.

מהן מגבלות המאמר?

זהו מאמר תיאורטי המארגן ספרות ומנסח סדר יום, ואינו מציג מדגם מקורי, מניפולציה ניסויית או אומדני אפקט. הדוגמאות והמנגנונים ממחישים אפשרויות מחקר ואינם ראיה לכך שכל רגש פועל באותו אופן בכל סוכנות וקהל.

המסגרת רחבה ולכן מדידה תהיה אתגר: רגשות משתנים בזמן, מוניטין הוא רב־ממדי ורשתות קהל חופפות זו לזו. ערכה של ההצעה ייקבע במחקרים שיגדירו את המושגים במדויק ויבדקו היכן התחזיות מתקיימות והיכן נדרשת התאמה.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 18 ביולי 2026