כשהשלטון הקצין ותומכיו התמתנו: תגובת מצביעי הקואליציה בישראל

שתי תגובות אפשריות למנהיג שהקצין

מצביעים יכולים להתאים את עמדותיהם למנהיג שהם סומכים עליו, במיוחד כאשר הם רואים בו מייצג נאמן של קבוצתם. במקרה כזה הקצנת האליטה מעניקה לגיטימציה לעמדה קיצונית ומושכת את הציבור בעקבותיה.

אפשרות הפוכה היא שהצעד חוצה גבול שהבוחר לא התכוון לחצות ומאיר את עמדתו המקורית באור מוגזם. הסתירה בין נאמנות למחנה לבין ערך מתון או דמוקרטי יכולה לעורר התרחקות מן המנהיג והתמתנות.

מושגי יסוד בקצרה

הקצנת אליטות היא תנועה של מנהיגים ומפלגות לעמדות או צעדים קיצוניים יותר מאלה שהציגו קודם, באופן שמרחיב פערים ומערער כללי משחק. המאמר מתמקד במדיניות ובהצהרות של ממשלת ישראל שהוקמה לאחר בחירות 2022.

חשיבה פרדוקסלית היא תגובה אפשרית לחשיפה לגרסה מוגזמת של אמונה שהאדם מחזיק בה. ההגזמה עשויה לעורר הפתעה, בחינה רפלקטיבית ואיום על זהות הקבוצה, ובעקבותיהם פתיחות לשינוי בכיוון מתון יותר.

איום על זהות נוצר כאן כשהתנהגות הממשלה גורמת לתומך לחוש שהימין נראה שלילי או שהשתייכותו אליו נעשית לא־נוחה. זהו מנגנון משוער, לא שם אחר לעצם ההתמתנות.

מציאות פרדוקסלית במקום מסר מעבדתי

ניסויים קודמים הציגו למשתתפים מסרים מוגזמים בכוונה כדי לעורר מחשבה מחודשת. כאן איש מן החוקרים לא יצר את החשיפה: הממשלה קידמה במציאות צעדים שהמחברים מתארים כהרחבה קיצונית של עמדות ימין.

הדמיון לניסוי הוא בכך שהצעדים יכלו להיראות בעת ובעונה אחת כמשויכים למחנה וכחורגים ממנו. ההבדל הוא שאין שליטה על החשיפה, התזמון, המחאה והמידע המקביל, ולכן הסקת הסיבתיות חלשה יותר.

ארבע מדידות מן הקלפי ועד סוף יולי 2023

קו הבסיס נאסף כחודשיים לפני הבחירות מ־589 משיבים שהתכוונו להצביע לרשימות ימין התומכות בנתניהו. הגל השני נערך כארבעה חודשים לאחר הבחירות, השלישי כשלושה שבועות אחריו והרביעי בסוף יולי, לאחר העברת החוק הראשון הקשור למהלך המשפטי.

בכל גל שלאחר הבחירות נפתח השאלון בתיאור ניטרלי של מדיניות והצהרות חדשות כדי לוודא שהמשיבים מודעים להתפתחויות. הניתוח כולל 366 אנשים שהשלימו לפחות שלושה מן הגלים, לאחר סינון למי שהצביעו בפועל למפלגות הקואליציה.

ארבע עמדות מאפשרות השוואה אמיתית לפני ואחרי

המדדים החוזרים עוסקים בהפרדת דת מאורגנת מן המדינה, בדמוקרטיה מכלילה מול לאומיות יהודית בלעדית, בנישואים חד־מיניים ובזכות להפלה. החוקרים מנתחים כל מדד בנפרד מפני שהמתאמים ביניהם נמוכים ואינם מצדיקים ציון ליברליות יחיד.

מן הגל השני נוספו סולם כללי של ערכים דמוקרטיים ועמדות כלפי ארבע מדיניות קונקרטיות, ובהן פסקת התגברות, הכנסת חמץ לבתי חולים, כהונת אריה דרעי ושינוי מעמד המחלקה לחקירות שוטרים. למדדים אלה אין קו בסיס מלפני הבחירות, ולכן אפשר להשוות בהם רק בין שלושת הגלים המאוחרים.

התנועה הליברלית הופיעה בארבעה צירים

התמיכה בהפרדת דת ומדינה עלתה באופן מובהק בכל גל לעומת קו הבסיס והגיעה להפרש הגדול ביותר בגל הרביעי. התמיכה במדינה דמוקרטית מכלילה עלתה בהדרגה וההבדל נעשה מובהק מן הגל השלישי.

תמיכה בנישואים חד־מיניים עלתה באופן מובהק בגל הרביעי, ותמיכה בזכותן של נשים להפלה הייתה גבוהה יותר בכל שלושת הגלים שלאחר הבחירות. התנועה העקבית בכיוון ההפוך למדיניות שהחוקרים תיארו כקיצונית תומכת בהשערת ההתמתנות.

ערכים כלליים נשארו יציבים, תמיכה במדיניות ירדה

בין הגלים השני לרביעי לא נמצא שינוי מובהק בסולם התמיכה הכללי בערכים דמוקרטיים. ייתכן שהמשיבים התחילו את תקופת המדידה המאוחרת ברמה שכבר משקפת תגובה לבחירות, ולכן אין כאן מבחן לשינוי מקו הבסיס.

לעומת זאת, התמיכה בארבע המדיניות הממשלתיות הספציפיות ירדה באופן מובהק בין הגל השלישי לרביעי. הפער מלמד שעמדה כלפי צעדים מוחשיים יכולה להשתנות גם כאשר הצהרה כללית על דמוקרטיה נותרת יציבה.

האיום על הזהות עלה — אך לא תיווך את השינוי

איום על זהות הימין עלה בגל השלישי לעומת השני ואז ירד בגל הרביעי. אילו הוא היה המתווך שהוצע, תנודות בתוך אדם באיום היו צריכות להיות קשורות לתנודות בעמדותיו.

הקשר הזה לא היה מובהק, ולכן החוקרים לא המשיכו למודל תיווך מלא. המשמעות היא שהמחקר מצא התמתנות אך לא הראה שהחשיבה הפרדוקסלית, באמצעות איום זהות, היא שהפיקה אותה.

טיפול בנשירה, בחסר ובהשוואות מרובות

מתוך 366 המשתתפים בניתוח, ל־98 חסרו נתונים בנקודת זמן אחת או יותר ברמת המבנה, ולכן בוצעו השלמות מרובות בשיטת Predictive Mean Matching בעשרה מאגרי נתונים. מודלים מעורבים מאפשרים לשלב מדידות חוזרות ולתת לכל אדם חיתוך אקראי משלו.

החוקרים תיקנו את רמת המובהקות באמצעות False Discovery Rate ובדקו גם ניתוח ללא השלמה ועם משתנים דמוגרפיים. הדפוס העיקרי נשמר, אך שום הליך סטטיסטי אינו מבטל הטיית נשירה אם הנשארים שונים באופן לא־נצפה מן הנושרים.

אירועי הגל השלישי ומבחן חלופי מצומצם

איסוף הגל השלישי החל ב־26 במרץ 2023, שעות לפני פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, ואחריו הגיעו מחאה חסרת תקדים, שביתה והודעה על השהיית החקיקה. אירועים אלה יכלו ליצור שבר בתוך חלון איסוף קצר.

החוקרים השוו תשובות לפני ואחרי הפיטורים ולפני ואחרי הודעת ההשהיה ולא מצאו הבדלים מובהקים במדדי הליבה. הבדיקה מפחיתה חשש לקפיצה נקודתית בתוך הגל, אך אינה מפרידה את השפעת המחאה והאירועים מן השפעת מדיניות הממשלה לאורך חודשים.

מי השתתף במחקר?

מדגם הבסיס הרלוונטי כלל 589 יהודים ישראלים בני 18–79, מהם 44% נשים, שהתכוונו להצביע לרשימה התומכת בנתניהו. רובם, 388, התכוונו לליכוד; 124 לציונות הדתית; שבעה למפלגות חרדיות; ו־70 לרוח הציונית שהתפרקה.

המדגם המקורי גויס למחקר אחר שהתמקד במיוחד באנשי ימין חילונים ומתונים. לכן הוא אינו חתך מייצג של כל מצביעי הקואליציה, ובפרט ייתכן שהיו בו יותר אנשים שמלכתחילה מסוגלים להתרחק ממדיניות דתית או קיצונית.

מהי חשיבה פרדוקסלית?

זו חשיפה לעמדה שנשמעת תואמת לאמונת האדם אך מביאה אותה לצורה קיצונית ומוחשית. הפער בין העצמי לבין ההגזמה עשוי לעורר הפתעה ואיום על זהות, ואז בחינה מחדש והתמתנות.

בדרך כלל ההתערבות מעוצבת במכוון בניסוי, ואילו במחקר זה המדיניות הממשלתית נתפסה כ״מציאות פרדוקסלית״ בלתי־מתוכננת. משום כך המקרה עשיר מבחינה חיצונית אך קשה יותר לבידוד סיבתי.

האם כל הקצנת מנהיגים גורמת לתומכים להתמתן?

לא. מחקרים אחרים מראים שתומכים יכולים לאמץ את קו האליטה, והמאמר עצמו הציב הקצנה והתמתנות כהשערות מתחרות.

המחברים משערים שקצב מהיר, היקף רחב והבלטה ציבורית של צעדים עשויים להקשות על הסתגלות וליצור תגובת־נגד. התנאים הללו לא נבדקו ישירות מול ממשלה שמקצינה בהדרגה, ולכן הם הצעה למחקר עתידי.

אילו עמדות נעשו ליברליות יותר?

המשיבים נעו לתמיכה רבה יותר בהפרדת דת ומדינה, במדינה דמוקרטית מכלילה, בנישואים חד־מיניים ובזכותן של נשים לבחור בהפלה. ארבעת המדדים נאספו עוד לפני הבחירות ולכן מאפשרים השוואה לקו בסיס.

העיתוי אינו זהה בכל מדד: הפרדה והפלה השתנו מוקדם יותר, ואילו השינוי המובהק בנישואים חד־מיניים הופיע בגל הרביעי. ההבדל מונע תיאור של ההתמתנות כקפיצה אחידה בכל התחומים.

האם התמיכה בערכים דמוקרטיים עלתה?

בין הגלים השני, השלישי והרביעי לא נמצא שינוי מובהק בסולם הערכים הדמוקרטיים. מאחר שהסולם לא נמדד לפני הבחירות, אי אפשר לדעת אם כבר חלה בו תזוזה בין קו הבסיס לגל השני.

ארבעת מדדי העמדה האחרים כן מציגים שינוי מלפני הבחירות, ולכן הם נושאים את המסקנה המרכזית. אין לערבב בין תנועתם לבין היעדר שינוי בסולם המאוחר.

כיצד נמדד איום על זהות הימין?

המשיבים דירגו אם מדיניות הממשלה גורמת לתומכי ימין להיראות רע, אם אחרים תופסים אותם שלילית ואם הם חשים אי־נוחות עם זהותם הימנית. שלושת הפריטים יצרו סולם בעל מהימנות פנימית גבוהה בגלים 2–4.

הסולם מודד תחושה סובייקטיבית של פגיעה בזהות ולא הערכה אובייקטיבית של המדיניות. הוא עלה ואז ירד, אך לא נקשר לשינוי בעמדות במידה הדרושה להוכחת תיווך.

מדוע הפתעה ואשמה לא הסבירו את ההתמתנות?

החוקרים מדדו הפתעה, אחריות אישית להצבעת האדם ואשמה על מדיניות הממשלה, אך לא היו להם מדדי בסיס לפני שנודעו הצעדים הקיצוניים. בלי שינוי מלפני האירוע קשה לבדוק אם הרגש הופיע ראשון והוביל לשינוי עמדה.

גם איום הזהות, שהיה המתווך העיקרי, לא נקשר לתנודות בעמדות ולכן מודל התיווך נעצר. המאמר מציג מנגנונים חלופיים כגון טיעוני־נגד או התחזקות זהות חילונית ודמוקרטית, אך לא בוחן אותם ישירות.

האם המחאה היא שגרמה לשינוי?

המחאה הייתה חלק מרכזי מן ההקשר ויכלה לחשוף את הצעדים, לסמן נורמות חברתיות או לשכנע דרך טיעונים. שאלוני הגלים המאוחרים מדדו חשיפה והשתתפות במחאה, אך אף משתנה כזה לא הגיע למתאם הגבוה שהחוקרים קבעו מראש כבסיס להוספת בקרה.

אין קבוצת ביקורת שלא נחשפה למחאה ולמדיניות, ולכן אי אפשר להפריד באופן סיבתי בין המסלולים. נכון לומר שההתמתנות התרחשה בזמן ההקצנה וההתנגדות הציבורית, לא שאחד מהן לבדו הוכח כסיבה.

מה מלמדת הירידה בתמיכה במדיניות הממשלה?

בין הגל השלישי לרביעי ירדה התמיכה בארבעה צעדים קונקרטיים של הממשלה, ובהם פסקת התגברות ושינויים הקשורים לרשות השופטת ולמנהל. השינוי תואם התרחקות מעשית מן הקו הממשלתי ולא רק תנועה בהגדרות זהות מופשטות.

המדד לא נאסף לפני הבחירות, ולכן אין לדעת מה הייתה התמיכה המקורית באותם ניסוחים. הוא מחזק את תמונת השינוי בתקופה המאוחרת אך אינו תחליף למדדי העמדות בעלי ארבעת הגלים.

מדוע היעדר קבוצת ביקורת חשוב?

בלי קבוצה דומה של מצביעי ממשלה שאינה נחשפת להקצנה, אי אפשר לדעת מה היה קורה לעמדות גם ללא צעדי הממשלה. שינוי גילי, אירוע פוליטי אחר, חדשות או השפעת המחאה יכולים לנוע יחד עם הזמן.

מדידה לפני האירוע מחזקת את התיאור האורכי, אך זמן לבדו אינו מניפולציה מבוקרת. החוקרים ממליצים למחקרים עתידיים להוסיף קבוצת השוואה וגלים תכופים יותר.

כיצד נשירה יכולה להשפיע על הממצא?

מ־589 מתאימים בקו הבסיס הגיע הניתוח ל־366 שהשלימו לפחות שלושה גלים. אם מי שנשארו שונים מן הנושרים במחויבות, מתינות או תגובה לממשלה, המגמה הנצפית עלולה להיות חזקה או חלשה מן המגמה באוכלוסייה.

השלמה מרובה מטפלת בחסר בהנחות סטטיסטיות ומנצלת מידע חלקי, אך אינה מחזירה עמדות של מי שעזבו מסיבה שאינה מוסברת בנתונים. זו אחת הסיבות שהמחברים מגבילים את ההכללה.

מה יכולה חברה אזרחית ללמוד מן המחקר?

חשיפה עקבית של צעדים קיצוניים והצבתם מול נורמות דמוקרטיות ומול זהות המחנה עשויות למנוע נרמול שקט. המחברים סבורים שמנהיגים קיצוניים לא צריכים לפעול מתחת לרדאר ולהרוויח מהסתגלות הדרגתית.

זו השלכה סבירה אך לא ניסוי בתקשורת או במחאה. פעולה ציבורית צריכה להישען על בדיקת תגובות ולא על הנחה שכל הבלטה תמתן כל קהל.

האם יש בממצא סיבה לאופטימיות דמוקרטית?

כן, במובן המצומצם שתומכי ממשלה אינם בהכרח מאמצים כל מהלך של מנהיגיהם, ואף יכולים לנוע בכיוון ההפוך. ארבעה מדדים שונים הציגו התמתנות למרות ציפייה אפשרית ליישור קו.

האופטימיות חייבת להיות זהירה: המנגנון לא אומת, המדגם אינו מייצג, ואין ראיה שהתוצאה מתקיימת בהקצנה איטית או ללא מחאה חזקה. נסיגה מוסדית יכולה להתקדם גם אם חלק מן העמדות בציבור מתמתנות.

היכן אפשר לקרוא את המאמר ולבדוק את הניתוח?

הגרסה המלאה באתר Wiley מציגה את המאמר והחומרים הנלווים, ועותק המחברת המלא כולל את 20 עמודי גרסת כתב העת ברישיון CC BY-NC-ND. קישור ה־DOI מוביל לרשומה הרשמית.

המחקר נרשם מראש לפני הגל השני, והנתונים, הקוד והרישום ב־OSF מאפשרים לבדוק את הניתוח והסטיות שדווחו. המאמר המלא מפרט את המתודולוגיה, התוצאות, הדיון והמגבלות.