כשהאליטות מפעילות זהות לאומית: הדרך מהדרה להצבעה לימין הקיצוני
נתונים מ־26 מדינות אירופיות מראים שזהות לאומית מדירה נפוצה הרבה יותר מהצבעה לימין הקיצוני; הקשר ביניהן מתחזק כאשר השיח המפלגתי כולו נעשה לאומני ואנטי־הגירה.
זהות לאומית מדירה אינה הופכת מעצמה להצבעת ימין קיצוני; שיח מפלגתי מדיר הופך אותה לבולטת ורלוונטית בקלפי.
הפער בין זהות מדירה להצבעה בפועל
תפיסות שלפיהן לאום אמיתי מחייב לידה במדינה, מוצא, שפה או חיים ממושכים בה נפוצות באירופה. ובכל זאת, שיעור המצביעים לימין הקיצוני נמוך בהרבה משיעור המחזיקים בתפיסות כאלה.
המחקר מסביר את הפער באמצעות בולטות פוליטית. זהות יכולה להישאר ברקע של שיקול הדעת, אך כאשר מנהיגים ומפלגות מדגישים גבולות לאומיים והגירה, היא נעשית מסגרת זמינה יותר לבחירת מפלגה.
מושגי יסוד בקצרה: זהות מדירה והפעלת זהות
זהות לאומית מדירה מציבה תנאים רבים וקשים יחסית לקבלה מלאה כחבר הלאום. היא אינה זהה בהכרח לעוינות אישית כלפי מהגרים, אך היא מצמצמת את גבולות הקבוצה ומקרבת אותם לעמדות נייטיביסטיות.
הפעלת זהות פירושה שהשיח הציבורי הופך תפיסה קיימת לרלוונטית להתנהגות מסוימת. הטענה אינה שאליטות יוצרות בהכרח את הזהות מאפס, אלא שהן מסמנות לבוחרים מתי לחבר בינה לבין הצבעה.
מאילו נתונים נבנה המחקר?
המחברות והמחבר משתמשים בנתוני ONBound, המתאמים גלים של International Social Survey Programme ושל European Values Study, ומצרפים אליהם מצעי מפלגות מ־Manifesto Project. התקופה הנחקרת היא 1995–2020.
לאחר סינון חסרים נכללו 127,409 משיבים ילידי המדינה, בני יותר מ־18, ב־26 מדינות וב־104 צירופי מדינה־שנה. בסיס הנתונים הרחב מאפשר להשוות גם בין מדינות וגם שינויים באותה מדינה לאורך זמן.
כיצד זוהתה זהות לאומית מדירה?
הסקרים שאלו עד כמה תנאים שונים חשובים כדי להיות ״באמת״ בן הלאום: לידה במדינה, אזרחות, מגורים ממושכים, ידיעת השפה, דת, כיבוד מוסדות וחוקים, תחושת השתייכות, מוצא ולעיתים תרבות משותפת. רשימת הפריטים אינה זהה בכל גל.
באמצעות ניתוח מחלקות לטנטיות זוהה בכל חמשת הגלים טיפוס עקבי המייחס חשיבות גבוהה כמעט לכל חסמי ההשתייכות, למעט דת. יותר ממחצית המשיבים השתייכו לטיפוס זה, ולכן מדובר בפוטנציאל אלקטורלי רחב ולא בקבוצת שוליים.
כיצד נמדדה העדפה לימין הקיצוני?
המפלגות סווגו לפי PopuList, והמשיבים קודדו לפי מפלגה שהצביעו לה, התכוונו להצביע לה או ציינו כמועדפת, בהתאם לשאלון בכל גל. בגלל השילוב הזה המחקר מכנה את התוצאה העדפת הצבעה לימין הקיצוני.
זהו פתרון מעשי להשוואה של תוכניות סקר שונות לאורך שנים, אך הוא אינו זהה למדידת פתק הצבעה אחיד. המחברים בודקים גם סיווג חלופי של ParlGov ומוצאים שהמסקנה העיקרית נשמרת.
כיצד נמדד השיח המדיר של האליטות?
המדד מבוסס על חלקם של משפטים במצעי מפלגות המשבחים אורח חיים לאומי, קוראים להגבלת הגירה או מסתייגים מרב־תרבותיות ומעודדים הטמעה. עמדתה של כל מפלגה משוקללת בשיעור הקולות שלה, כדי לשקף את הנראות היחסית שלה בשיח הלאומי.
לאחר מכן מחושב ממוצע מדינתי ונבחנת השתנותו לאורך זמן. כך השיח אינו מיוחס רק למפלגת הימין הקיצוני, אלא לאקלים שיוצרות כל המפלגות המשתתפות בתחרות.
מה נמצא לגבי זהות, שיח והעדפת הצבעה?
זהות מדירה קשורה להסתברות גבוהה יותר להעדיף מפלגת ימין קיצוני, וגם שיח אליטות מדיר קשור להעדפה כזאת. אולם הממצא המרכזי הוא האינטראקציה: הקשר בין הזהות להצבעה נעשה חזק יותר כשהאקלים המפלגתי מדיר יותר.
האומדנים משתמשים באפקטים קבועים למדינות ובשונות בתוך מדינה, ומביאים בחשבון מאפיינים אישיים וכלכליים וכן שיעורי הגירה. הם אינם מסירים כל הסבר חלופי, אך מצמצמים את הסיכון שהקשר נובע רק מהבדלים קבועים בין המדינות.
כמה גדול אפקט ההפעלה שנאמד?
ברמת השיח המדיר הנמוכה ביותר, הפער החזוי בהעדפת ימין קיצוני בין בעלי זהות מדירה לאחרים הוא כ־1.4 נקודות אחוז. ברמה הגבוהה ביותר של המדד הוא מגיע לכ־15.9 נקודות אחוז, אם כי רווחי הסמך שם רחבים יותר בגלל מספר קטן יותר של תצפיות.
אומדן האינטראקציה עצמו הוא 2.2 נקודות אחוז ומובהק סטטיסטית. המספרים מתארים תחזיות מן המודל ולא שינוי ודאי אצל כל מצביע, ולכן יש לקרוא אותם כגודל קשר מותנה ולא כאפקט מכני.
האם התוצאה תלויה במקרה החריג של הונגריה?
הונגריה בולטת ברמות גבוהות הן של השיח המדיר והן של העדפת הימין הקיצוני, ולכן היא עלולה להיראות כמקרה שמכתיב את התוצאה. המחברים מריצים את המודל בלעדיה ומוצאים שהאינטראקציה אינה נעלמת ואף נעשית מעט בולטת יותר.
בדיקות נוספות משתמשות במדד שיח לא־משוקלל, מגבילות את המדגם למקומות שבהם קיימת בפועל העדפת ימין קיצוני, מחליפות מקור למדידת עמדות הגירה ומיישמות מודל לוגיסטי. הכיוון המרכזי נשמר בכל הבדיקות האלה.
מדוע רטוריקה של מפלגות ממסדיות חשובה במיוחד?
כאשר מפלגה ממסדית מאמצת שפה מדירה כדי למשוך בוחרים מן הימין הקיצוני, היא עשויה להעלות את חשיבותו של הנושא עבור כל הציבור. לבוחרים שכבר מחזיקים תפיסה לאומית מצמצמת יש אז סיבה בולטת יותר לבחור במפלגה שהעמדות האלה הן ליבת זהותה.
לכן האסטרטגיה יכולה לפעול כבומרנג: המפלגה המתונה מספקת לגיטימציה ובולטות למסגרת, אך המפלגה הקיצונית נתפסת כבעלת העמדה העקבית והחזקה יותר. המאמר אינו מוכיח שכל אימוץ רטורי יביא לתוצאה זו, אך הנתונים מתיישבים היטב עם הסיכון.
האם בולטות של הנושא לבדה מספיקה?
המחברים בודקים מדד רחב של בולטות הכולל שיח מכיל ומדיר גם יחד ומוצאים קשר חיובי, אך הוא מונע במידה רבה מן המרכיב המדיר. כאשר שני סוגי השיח נכנסים בנפרד למודל, השיח המדיר חיובי ומובהק ואילו האומדן לשיח המכיל שלילי אך אינו מובהק.
המסקנה הזהירה היא שלא כל דיון בזהות לאומית מפעיל אותה באותו כיוון. התוכן המשרטט גבולות, מגביל הגירה ודוחה רב־תרבותיות הוא הרכיב הקשור בעקביות רבה יותר להעדפת הימין הקיצוני.
האם אפשר להסיק שהשיח גרם לשינוי הצבעה?
העיצוב התצפיתי אינו מאפשר מסקנה סיבתית מלאה. מפלגות יכולות להקשיח את רטוריקת ההגירה בתגובה לשינויים קודמים בדעת הקהל, והמחקר אינו עוקב אחר אותם אנשים לפני ואחרי שינוי בשיח.
מדד המצע קודם למדידת ההצבעה, והאומדנים מנצלים שינוי בתוך מדינות ומחזיקים משתנים רבים קבועים, ולכן הם מחזקים את פירוש ההפעלה. עם זאת, ניסוי או נתוני פאנל אישיים היו מאפשרים מבחן ישיר יותר של המעבר מזהות קיימת לבחירה חדשה.
מה המשמעות הדמוקרטית הרחבה?
המחקר מראה שתחרות פוליטית אינה רק משקפת העדפות קיימות, אלא יכולה לקבוע אילו זהויות נעשות רלוונטיות להצבעה. שיח שחוזר ומחלק בין ״אנחנו״ ל״הם״ עשוי להמיר פוטנציאל תרבותי רחב לכוח אלקטורלי מרוכז.
מבחינת לכידות דמוקרטית, המחיר אינו מוגבל לתוצאת בחירות אחת. נרמול של גבולות השתייכות קשיחים יכול לצמצם את מרחב העמדות הלגיטימיות ולהקשות על מפלגות לחזור לשפה מכילה לאחר שהנושא הפך לציר מרכזי.
מהם גבולות המחקר?
הסקרים הם חתכי רוחב חוזרים ולא פאנל של אותם משיבים, ומדד ההצבעה מאחד עבר, כוונה והעדפה. פריטי הזהות משתנים מעט בין הגלים, ומצעי מפלגות הם מדד עקיף לשיח שאזרחים פוגשים גם בתקשורת, ברשתות ובשיחות יום־יומיות.
המחקר גם אינו מכריע אם אליטות רק מפעילות זהויות קיימות או מסייעות לעצב אותן מחדש לאורך זמן. כוחו הוא בהשוואה רחבה ושיטתית ובבדיקות עמידות רבות; גבולו הוא שהמנגנון האישי נשאר מוסק מן הדפוס ולא נצפה ישירות.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 18 ביולי 2026